ברוך מרדכי חלק ב קנג

פטור מק"ש וראיתי בספר הנחמד דברי ירמיהו שכתב לכאורה יש לעיין אם אפילו מי שיש לו בנים וקיים מצות פו"ר ורק לערב אל תנח ידך דהוא דרבנן א"כ כה"ג הספק בינה יבטל מק"ש דאורייתא למאן דס"ל דק"ש דאורייתא ויהי' נשמע מזה העוסק במצוה דרבנן פטור ממצוה דאורייתא דלא נראה כן, שוב מצאתי בצל"ח כן וכתב ואולי כיון שכבר נשא אותה בחופה חייב הוא לקיים מצות פו"ר מצות עונה וטרד טרדה דמצוה הוא ובפ' משניות כתב שעוסק במצות פ"ו ומזה באמת דעת ספר רוקח בקיים כבר נמי חייב אלא מסתימת הפוסקי' ויבינו כאן נראה בכל גונא פטור עכ"ל. והנה בזה יש לי נסתפקתא אף שדברי ירמיהו כינה ואירהא אם גם קיים פו"ר מכל מקום פטור מק"ש אבל לי ספק בה"ג אף דפטור אבל אם רוצה לקרות בה"ג קורא גם לרשב"ג כיון דמדאורייתא חייב בק"ש ורק הוא מצוה מדרבנן דפטור משום מצוה דרבנן לערב אל תנח ידך בה"ג לא חיישינן ליהורא הוא רוצה לעביד כדין דאורייתא ודאורייתא אין עליו עוד חיוב מצות פו"ר כלל כי כבר יש לו בנים ואינו טריד בטרד' דמצוה דאורייתא ואפשר בה"ג לא חיישינן ליהורא, או רש לומר אף בה"ג הוא יהורא סוף כל סוף חכמים פטרו אותו. שוב שנית יש לי ספק הא מוכח ממתני' חתן פטור וכו' לילה הראשונה על מוצאי שבת אם לא עשה מעשה, והנה אם בלילה ראשונה לא עשה מעשה אז בלילה השני' פטור מק"ש אבל בה"ג אם רוצ' להחמיר לענ"ד קורא כי לא שייך יהורא כי מי יודע שעוד לא עשה מעשה ובה"ג אם רוצה להחמיר קורא, וכאשר סיים המתני' חתן אם רוצה לקרות קורא ורשב"ג אמר לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול הוא קאי על חתן לילה הראשון ואפשר בזה בלילה השני' גם רשב"ג מודה דקורא דכל טעינא משום יהורא ובלילה השני' לא שייך יהורא כי מי ידע שלא עשה מעשה אך כאשר מסיק הגמרא רשב"ג אדרשב"ג לא סתר בכונ' תליא מילתא ואנן סהדי דלא מצי מכוין נפשי' א"כ כיון שלא מצי מכוין נפשי' כל זמן שלא עשה מעשה מה לי לילה הראשון או שניה כיון דטריד בטרדה דמצו' לא מצי מכוין נפשיה. והנה ראיתי דעת פירש המשניות להרמב"ם דטעמא הוא משום יהורא שכתב ענין דברי ר' שמעון הוא אומר כי כשיקרא וביטו אליו בני אדם בהוד וכבוד וכשהוא מדקדק במצות ואפשר שיה' מעשיו לפנים ולא לשם שמים וא"כ לפי הנ"ל בלילה שניה אף שלא עשה מעשה קורא שלא שייך יהורא כהנ"ל והן אמת לפירש המשניות קושיות הגמרא רשב"ג אדרשב"ג קשה מאוד וצריך לומר מפכינן כי לטעמא משום יהורא צריך לתרץ מפכינן. והנה הי' נראה לענ"ד לומר פלוגתא דרשב"ג ורבנן במתני' דרשב"ג סובר לא כל הרוצה ליטול את השם יטול תליא בפלוגתא דר"ש מתני' רבנן אמרו עד חצות ור"ג אומר עד שיעלה עמוד השחר זמן ק"ש ואם בניו בודאי כאביהם סוברים דעד שיעלה עמוד השחר כן למד להם במעשה שבאו בניו מבית המשתה, וא"כ יש לומר רבנן דסברי זמן ק"ש רק עד חצות ובכן אמרו חתן אם רוצה לקרות קורא מיד בתחלת הלילה כי לזה כ"ע מודה אחר המעשה גם בלילה הזה מחויב לקרות כבר עבר הטרדות ועבר המעשה וכן משמע לשון המשנ' חתן פטור לילה הראשונה עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה משמע דהוא רק פטור טרם המעשה אבל אחר המעשה כבר החיוב עליו ומהיכא תיתא יבטל לגמרי, ובכן אמרו חכמים פה אם רצה לקרות קורא מיד ק"ש בזמנה בתחילת הלילה כי כיון דזמנו רק עד חצות להרחיק מן העבירה שפיר מיד בהתחלה לקרוא דילמא יפשע אז אם כבר עבר המעשה ולא יקרא, ורשב"ג סובר כאביו כל הלילה זמן ק"ש ויוכל לקרות ק"ש אחר המעשה ולשמא יפשע לא חי שינן כיון שזמנו כל הלילה א"כ למה יאמר ק"ש קודם המעשה בטרדה כי לשמא יפשע לא חיישינן ויאמר אחר המעשה. הנה לפ"ז אם מהפכינן בודאי מפכינן שם בערבי פסחים כי פה יוכל לתלות בה"ג מילת' בטעמ' רבנן לשיטתי' ורשב"ג לשיטתו. והן ככה מוכח ממתני' פה כאשר בארתי שחתן רק פטור מק"ש אם לא עשה מעש' אבל והעשה מעשה גם בלילה הראשונה חייב בק"ש לאחר המעשה רק פטור מהתחלת הזמן ק"ש דקורא משעת צאת הכוכבים מזה החתן פטור ויוכל להמתין עד אחר המעשה, ולפת הביטול שמבטל מק"ש הוא רק שעה או שתיים כי לרבנן עד חצות ולרשב"ג עד עמוד השחר יוכל לומר ק"ש, ולענ"ד זה שאמר ר"ג אין אני שומע לכם לבטל ממנו עול מלכות שמים אפילו שעה אחת וראיתי גם בספר דברי ירמיהו שצריך הבנה מה זה אפילו שעה אחת ולהנ"ל ניחא כי כל הביטול הוא רק שעה אחת ולהנ"ל ניחא כי כל הביטול הוא רק שעה חדא כי מצותו הוא בק"ש בזמנה בצאת הכוכבים ורק לשעה או לשתיים מבטל וגם אפילו שעה זה אין שומע לכם לבטל עול מלכות שמים ובכן אני קורא מיד בזמנו אף שר"ג אמר מצותו עד עלות השחר אבל אעפ"כ המצוה הוא בזמנו ונכון. ואביא פה עוד אגרת תשובה אחת שקבלתי והגאון מופת הדור כש"ת מו"ה דוד ניימאנן נ"י ראש ב"ד דק"ק פרעסבורג, והתשובה יבין מה שנסתפקתי. וזה לשונו הטהור. בעזה"י א' תרומה תרנ"ט. שלמה רבא לגברא רבא ה"ה ידיד נפשי ורב חביבי המפורסים לגאון ולתפארת בנש"ק כשית מו"ה מרדכי פריד נ"י אב"ד דק"ק מארטיענסבערג והגליל יע"א. מכתב כבוד קדשו מפ' בשלח הגיעני בזמנו ומפני טרדות וחלישת כח בט"ר התמהמהתי לשמור מצותו כי קשה עלי מלאכת הכתיבה וכו' ועכשיו לא אוכל עוד להתאפק וארשום קצת ממה שעלו בעיוני ובזכרוני כי ראשי ואיברי כבידות עלי וא"א לעיין מחדש וגם מה שכתבתי מדעת עצמי יצא מלבי לבא דאינשי אינשי ולא באתי אלא לציין אתה מקומות שכיון הדר"ג נ"י לדעת הגאונים שכבר קדמוהו מה שנסתפק הדר"ג נ"י אם בלילה שני' שייך ג"כ יהורא בזה כיון לדעת הגאון רבינו עקיב' איגר שנת' בתוס' על המשניות בזה"ל אפשר ואפשר בליל ב' אף בלא עשה מעשה שרי לקרו' דלא מחזי כיהורא דהרואה אומר דעשה מעשה עכ"ל. ומה שנסתפק עוד הדר"ג נ"י אם פטור אפילו לאחר שעשה מעשה באותו הלילה ודקדק מלשון המשנה אינו שומע לכם לבטל אפילו שעה אחת משמע רק שעה אחת מבטל אבל לאחר שעשה מעשה גם באותו לילה חייב כיון בזה לדעת הגאון תפארת ישראל על המשניות שכתב בזה"ל באותו מתני' ז"ל אפילו לאחר הק"ש שעה אחת עכ"ל, יתר הדברים רק מה שעלה ברעיוני ומה אדע לחדש אשר לא ידע ג"כ הדר"ג נ"י וטורח זה למה לכפול הדברים ואולי בני ובני נמצא מכתבי הראשון. והנה חותם בברכה ישיש בשמחה שמחת פורים הבע"ל ברבי' והמשכה לאורך ימים ושנים דשנים ורעננים יגדיל תורה ויאדיר, נאונ"ה ונפש ידידו הנאמן מאז וע"ע ה"ק דוד ניימאמן.