ברוך מרדכי חלק ב קנב

תרצתי גם התלמיד חכם הוא הוצרך לרבים, ומה שכ' הדר"ג נ"י באים בזרוע עמך יש לכרן ולפשר בענין הזה אבל צריך עוד השכלה ואין פנאי להאריך, ה' ימיו יארך עד זקנה ושיבה גובה לרבוץ תור' בישראל אוה"נ מוקירו ה"ק מרדכי. שוב שנית קבלתי מכתב מהגאון הזה בענין שזכרתי למה נקב בת קול יוצאת מערב שבת הה לשונו הטהור. בעזה"י שוכ"ט לכבוד ידידי הרב הגאון המפואר כש"ת מו"ה מרדכי פריד נ"י אב"ד בק"ק מארטיענסכערג יע"א. יקרתו הגיעני ולנכון דובר בזה וכו' ועל הערת מעכ"ת נ"י למה אמרו בבת קול וחנינא בני די לו וכו' מערב שבת לערב שבת, י"ל בפשיטות דכללא בידן אי אתעבד בי מצוה חדא לעבוד בו מצוה אחרינ' ואם אמרו כן במצוה כ"ש ברשות, והנה כתוב והיה ביום השישי והכינו ובודאי ר"ח ב"ד הוה בוחר להכין קב חרובין בערב שבת לצורך שבת ויקיים בו מצו' הכנ' ומזה נשאר לכל ימי השביע היה מדבר הנעשה בו מצו' וזה א"א בשאר הימים זולת ערב שבת, גם י"ל דמצינו בגמ' ב"מ משבת לשבת או מליל שבת לליל שבת פרושי לשבת או ליל שבת דלא הי' צריך אלא רק לשבת וה' בכל ערב שבת ושאר ימי השבוע הי' יושב בתענית אבל הראשון נראה עיקר דבזה מדוייק ג"כ דבכל יום ויום בת קול יוצאת וכו' ודילמא יאכל למחר הרבה ואיך יוצא ב"ק על העתיד ואל תאמן בעצמך, אבל הבת קול הי' כי עשה מצוה במה שאכל וכבר אכל. דברי הדש"ת אוהבו המברכו בברכת ישוע' והרווחה אלעזר לעו בהגאון מו"ה ירמיה זצוק"ל. על זה אין פה להשיב כי דברי הגאון הזה נחמדים להשכיל, אך צריך בזה להסבר הלא אנן קיי"ל כב"ש מצא בהמה נאה אוכל הראשונה ומניח השניה ומחד לשבת לשבת והוה גם בשאר ימים יוכל לעשות הכנה אך י"ל דעדיין לא נעבד בו מצוה כי המצו' יהי' דווקא אם אוכל ממנו ביום השבת אבל אעפ"כ יש לעיין אם מצות הכנה נמי הוא מחד לשבת כבר נעשה מצוה בזה מצוה דהכנה ושפיר אוכל עדיין מדבר מצוה, אבל כראה להמתיק דבריו היקרים כי באמת ב"ה אינו סובר כן אלא ברוך ה' יום יום ורק עיקר הכנה הוא מערב שבת וידוע הב"ק אמר הלכה כב"ה עיין פסחים דף קי"ו וערובין וא"כ הב"ק שפיר אמר כב"ה שפיר עביד מערב שבת לערב שבת ובת קול חפץ כב"ה. ואפשר בזה לכוין שבת קובל יוצאת בכל יום ויום ויהי' ככה הפירוש בת קול יוצאת בכל יום ויום כל העולם נתון ובכל יום ויום קאי על העולם ניזון והוא ברוך ה' יום יום ולא מחד לשבתא לשבת אלא כב"ה והוא נכון בעזה"י ולאחר העיון אמרתי לפרש הגמרא ואולי יפה כיון בזה ר"ח ב"ד ע"פ הגמרא והרמב"ם הלכו' עניים הלכא א' וגמרא בבא בתרא דף ח' שקאמר שם בכל עיר ישראל הי' קופה של צדקה והגבאים מחזירין על העם מערב שבת לערב שבת לוקחין מכל אחד מה שראוי ליתן והגבאים מחלקין המעות מערב שבת לערב שבת, והנה גם על הגמ' הנ"ל צריך הבנ' שמחלקין מערב שבת היינו על כל שבעה ימים ומדוע לא ביום אחר אבל לזה י"ל טעמא דגמרא הוא בערב שבת לחלק היינו תחילה מחלקין על שבת קודש זה הוא קודם שיהי' לו עונג שבת ונתון שבת ולכן לוקטין בערב שבת ומיד מחלקין שיהי' קודם כל לשבת קודש וזה הוא לכבוד שבת קודש לוקטין בערב שבת כדי שיקיים והכינו את אשר יביאו וממילא אז מחלקין מיד לכל השבוע, וזה כוונת ר"ח ב"ד הוא הולך ללקוט לכבוד שבת מערב שבת לשבת וממילא כיון שלקט לקט מיד לכל השבוע וקב חרובין די לו לכל ימי השבוע עד שבת קודש הבאה ותמיד הי' לוקט בערב לכבוד שבת כי הני תנאים דמכינים עצמם לכבוד שבת בקידושין רש איש מקדש רב ספרא מלח שבוטא וכו'. ובכן שפיר נמי בגמרא והרמב"ם הקופה קבצו ולקטו מערב שבת לכבוד שבת להכין לעניים תחילה לעונג שבת ואז ממילא יתן להם לכל ימי השבוע ונעול דגמרא וטעמא דר"ח ביד חדא נינהו. והנה ר"ח ב"ד אף שהוא הי' עני ומצער ממזונת ואכל רק חרובין קב אחד לכל ימי השבוע אעפ"כ לא לקח מהקופה מתנת עניים כי די לו בקב חרובין היינו לו מה ששייך לו מה שהוא ביגיע כפו לקט ולא נהנה משל אחרים, והנה מוכח סוף מסכת פיאה במתני' כל מי שצריך ליטול ואינו נוטל אינו מת עד שיפרנס אחרים משלו ולכן שפיר בא הבת קול ואמר כל העולם כולו נתון בשביל חנינא בני דהיינו חנינא בני יש לו זכות גדול לפרנס אחרים משלו היינו מזכותו יען כי הוא הי' צריך ליטול ואינו נוטל כי בכל ערב שבת הי' מחלקין הקופ' לעניים והוא לא לקל מקופה זו אלא הולך ללקוט בערב שבת החרובין והי' צריך ואינו ניטל זוכה לפרנס אחרים משלו לכן כל העולם נתון בשבילו משלו מזכותו והבין כי נעים. ואפשר גם לפרש שם במתני' כל מי וכו' ואינו נוטל אינו מת מהזקנה עד שיפרנס אחרים משלו היינו מזכותו יפרנס אחרים מאחר שהוא מסתפק במועט שנאמר ברוך הגבר אשר שם ה' מבטחו הבטחון בה' מגדיל זכותו של הגבר, ואמת נמי כפשיטא דהקב"ה יזדמן לו עושר שיכול לפרנס אחרים אבל גם זה במשמע משלו מזכותו והבין. והנה בענין זה כתבתי לכבוד הרב הגאון הגדול מופת הדור ופאר דורינו קדוש שמו מו"ה שמחה בונם סופר נ"י אב"ד ק"ק פרעסבורג. וגם בהדי זה שאלה א' לברר וזה שהשיב לי. בעזהי"ת יום ג' יתרו תרנ"ה לפ"ק. שלום וכ"ט לכבוד ידידי הרב המה"ג הגאון חריף ובקי בעל פיפיות ותיק מלא עתיק כש"ת מו"ה מרדכי פריד נ"י רב בק"ק מארטיענסבערג יע"א. אחדש"ה מכתבו היקר קבלתי ואף כי ידוע אני טריד ומוטרד בכל עת בכל זאת לא יוכל לשער כמה גברו הטרדות והטרחות וכו' וה' יעזור ויושע. וראיתי שאלותו ולא ידעתי ששאל אותי בענין הזה כי לא צריך לדידי ידיו רב לו להורות בענינם חמורים ביותר, אך שלא להשיב ריקם צוותי להעתיק לכ"ת תשובה אחת בענין הזה מה שכתבתי מקדם ומתוכו יוכל לדון גם בנידון דידן ועל שאר תמיהות וחידושים בסוגי' דמסכת ברכות ראיתי רק בהעבר' בעלמ' ואמרו לי כי טוב אבל לא עינתי בהם בפרט בדברי אגדה א"א לשום עיון כעת וה' ישלח לו במהרה רפוא' שלימה וגמורה ויהיא בריא אולם ותתחדש כנשר נעור' ויאריך ה' ימיו ושנותיו בנעימים כחפץ ידידו דורש שלומו תמיד, חותם בברכה ה"ק שמחה בונם בהגמהמ"ס זצ"ל והבאתי פה מכתב קדשו יען שבירך אותי ברכה שלימ' יקיים ברכה הזאת למשמרת עולם פי צדיק יהגה רצון. גמרא למימרא דריש חייש ליהורא הנה הא דנקט במתני' חתן פטור מק"ש וכן הובא הרמב"ם פ"ד מה' ק"ש הלכה ו' מי שהי' לבו טרוד ונחפז לדבר מצוה פטור מכל המצות ומק"ש לפיכך חתן שנשא בתול'