ברוך מרדכי חלק ב קמט

בלישנא קמא חד אמר כל העולם ניזון בצדקה זה הוא שמואל וחד אמר ניזון בזכותן זה הוא רב א"כ רב דהביא בראשונה הנ"ל נמי להביא בראשונה חד אמר דקאי על רב דהוא מ"ד הראשון שניזון בזכותן ואז מה דקאי על שמואל וחד אמר דניזונין בצדקה אך יש לומר בונה דמסיים פתח וא"כ מר מצינן באמרי לה ר' יוחנן ור' אלעזר הוא נמי ר' אלעזר דאמר כל העולם נתון בצדקה ור' יוחנן דאמר דניזון בזכותן היינו בזכות הצדיקים ומסתייע לי דר' דאמר כן מגמ' תענית דף ו' אמר לי וכו' מיל דאגדתא אף הכי אמר ר' יוחנן מאי כתיב כי אדם עץ השדה אלא משום דכתיב כי ממנו תאכל ואיהי לא תכרת וכתיב ואותו תשחית אם תלמיד חכם הגון הוא ממנו תאכל ואם לאו אותו תשחית ואמרתי להבין לישנא דקרא וטעמא דר' יוחנן דמפרש זאת על תלמיד חכם ע"פ גמרא פה ברכות כל העולם ניזון בשביל חנינא בני שגם כל העולם כולו נתון בצדק והם אפילו בזכות עצמן אינו ניזונין וזה שאמר הקרא כי אדם עץ השדה ומפרש ר' יוחנן דקאי על תלמיד חכם כי הוא עץ מאכל בזכותו ניזון העולם כולו וכן הוא עץ מאכל כי הוא מאכל העולם בזכותו והיינו כי ממנו תאכל ואמר הקרא לבוא לפניך במצור אם במיצר אתה ומחוסר פרנסה אז הוא לפניך הת"ח עץ מאכל שבזכותו ניזון והן אפילו בזכות עצמן אינו נתונין ובכן הת"ח הוא עץ מאכל וככה מוכח פה גמרא וככה מוכח גמ' תענית בזכות משה ירד המן והיינו אם ת"ח הגון הוא ממני תאכל בזכותו. ועוד ביותר יש לבאר הקרא לבוא לפניך במצור היינו התלמידי חכמי' עצמן המה במצור ודי להם בקב חרובין והינו הוא בא לפניך אתה תאכל בזכותו והוא במצור והיינו בזכותו שדי לו במצור בקב חרובין ניזון כל העולם. ובאלה ביארתי דברי דוד אשרי האיש וכו' כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה והי' כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו וכל אשר יעשה יצליח והכוונה לע"ד כי הת"ח הוא עץ מאכל אם ה"ח הגין הוא ממנו תאכל וזה כי אם בתור' ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם וליל' דייק' אף בלילה לא ישבותו ולילה דומה לצער ובדוחק אז הוא כעץ מאכל שתול על פלגי מים הוא העץ השדה אשר ממנו תאכל פריו יתן בעתו וכל העולם ניזון בזכותו ועליהו לא יבול היינו התלמיד שלמד אצלו לא יבול כי ת"ח הגון הוא ממנו תלמיד ובזכותו אתה תאכל וכל אשר יעשה יצליח אם הוא לומד עם תלמידים יצליח ויראה סימן יפה במשנתם אם תלמיד חכם הגון הוא שבתורת ה' יהגה יומם ולילה. ולפי"ז תסתיים שזה הוא ר' יוחנן דאמר כל העולם כולו ניזון בזכותן בזכות הצדיקים כי ר' יוחנן אמר גם בתענית כי ארם עז השדה קאי על הלי"ד חכם ואותו תאכל בזכותם ניזון העולם. ולפי"ז יש לי לומר סמיכת הגמרא דקאי אדלעיל ע"א כי ופטרה ר' יוחנן מבי' רב חסדא אמרו אלופינו מסובלים וכו' אמר רב ושמואל ואמרה לה ר' יוחנן ור' אלעזר וכפשיטות זה ההוא הסורכת להביא פה ענין אחר מהך דניזונין שגם פה המה המ"ד הזאת אבל ביותר יש לקרב בהשכל ודעת כי המה אמרו חד אמר אלופינו בתורה ומסובלים במצות וחד אמר אלופינו בתורה ומצות ומסובלים ביסורין היינו הך דקאמר הכא חד אמר כל העולם ניזון בצדק' והן בזכותן בזכות שבידם וטוב גם להם וחד אמר מסובלין ביסורין היינו נמי שהן אפילו בזכות עצמן אינו נתונין ועיין רש"י שאין להם כפי צרכן ומתפרנסם בקושי' והיינו היסורים והך כמ"ד אלופינו בתורה ובמצות ומסובלים ביסורין שאפילו בזכות עצמן אינו נתונין ותסתיים ג"כ שזה הוא רב ויד ראשון כמו פה וגם ר' יוחנן הוא מ"ד ראשון שקאמר אלופינו בתורה ומצות מסובלים ביסורין כמו פה דאבירי לב והבן כי קצרתי. וביותר טוב יש לקרב זה אל זה להדדי כי בארתי תסתיים דרי יוחנן הוא דאמר כל העולם נתון בזכות ת"ח כי קרא ר"י לת"ח עץ מאכל כי ממנו תאכל וא"כ מובן ממילא ממנו תאכל בזכותו ולכן נקט לישנא דתאכל תרווייהו משמע תאכל ממש ותאכל דתלמד ממנו וא"כ מפרש ר' יוחנן דווקא אם ת"ח הגון הוא אז ממנו תאכל וממנו ילמדו ואז ממילא תאכל בזכותו או איפכא מתלמיד חכם אשר ממנו תאכל בזכותו בודאי הוא ת"ח הגון אז ממנו תלמיד, וזה שסיים הגמ' לעיל ברחובתינו שלא יהי' לו בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים והוא כאשר אמרנו כל העולם ניזון בזכות הת"ח אם הגון הוא ואם אינו הגון אז מקדיח תבשילו ברבים זה הת"ח אינו מוכן תבשיל לעולם שבזכותו ופרנס' ותבשיל הוא הממונות שמפרנסה בשביל תלמיד חכם בזכותו ניזון ויש תבשיל לזון העולם אבל אם אינו הגון אז מקדיח תבשילו ברבים לא מזכה הרבים בתבשיל ובמזונת יען שלא הגון הוא וממנו לא תאכל ועל זה באה הסמיכות לומר ולפרש שת"ח הגון הוא הנותן תבשיל ומזונת לכל העולם והיינו שמעו אבירי לב כל העולם ניזון בזכותן היינו בזכות ת"ח ובפרט ר' יוחנן דאמר אם ת"ח הגון הוא אז ממנו תאכל ואם בלאו באמת מקדיח תבשילו ברבים וממנו לא תאכל ות"ח הגון ממנו זכה העולם שמפרנס בשבילו והבין כי נעים. בהדי זה פירשתי עוד הפעם דהברכה שברכו כי מפטרי מבי' רב חסדא חד אמר אלופינו בתור' ובמצות ומסובלים ביסורין ע"פ מה שבארתי בתפלתינו אלקי עד שלא נצרתי וכו' יהי רצון שלא אחטא עוד ומה שחטאתי לפניך מרק ברחמיך הרבים אבל לא על ידי יסורים רעים וחלאים, והנה מוכח ברכות דף ה' רב"א וראב"ח חד אמר אלי יסורין של האהבה שאין בהן ביטול תורה וחד אמר שאין בהן ביטול תפלה הכי אמר ר' יוחנן אלו ואלו יסורין של האהבה הן וכונה הוא אם גם חסר אחת או תורה או תפלה אבל אם חסרי תרווייהו ודאי אינו יסורין של אהבה, ואמרתי זה שתפלתינו יהי רצון שלא אחטא עוד אין רצוני לחטוא עוד ומה שחטאתי לפניך מרק ברחמיך הרבים אבל לא על ידי יסורין רעים היינו יסורים רעים המה שיש ביטול תורה ותפיל' זה רעים המה ולא של האהב' ואם יש ביטול תורה ותפל' עדיין אינו חוטא כלא עוסק לא בתור' ולא בתפל' ואז אני הבל וריק, וזה שאמרים פה בברכה שברכו הרבנן אף אם יבוא היסורין שיוכלו לסבול שיהי' יסורין של האהבה להרבות שכרן בעולם הבא והיינו אלופינו בתורה ובמצות ומסובלים ביסורין היינו שהתורה והמצות יהי' מסובלים גם ביסורין שיכול לסבול תורה ומצות שלא יהי' להם ביטול תורה ומצות ואז יהי' יסורין של האהבה והמה רק ברכ' להרבו' שכרן בעולם הבא והבין. והנה גם פה בחנינא בני שיש לו יסורין מדוחק הפרנסה ואעפ"כ טובל ועוסק בתורה ובמצות ודי לו ואינו מבטל מלימודו זה יסורין של האהבה ובכן בזכותו כל העולם נתון והבין. גמרא כל העולם ניזון בשביל חנינא בני וקשה לי הא מוכח גמרא תענית דף ט' שקאמר שם פרנס' בשביל רבי' שכ' הננו ממטיר לכם וכו' והקש' הגמ' שם הא פרנס' בשביל יחיד דהמן הוי בזכו' משה ומתרץ שאני משה כיון דהוצרך לרבי' כרבי' דמי וקש' לי הא פה ראינו שפרנסה בשביל יחיד כל העולם ניזון בשביל חנינא ופה לא שייך תירץ הגמרא כיון שהוצרך לרבים, זה הי' במשה רבן של ישראל שם שייך הוצרך לרבים ואפשר לומר שזה המ"ד סובר כר' יהושע בפסחים דאין משגיחין בבת קול אבל עדיין צ"ע.