ברוך מרדכי חלק ב קמח

בעזהשי"ת פתיחה קטנה לספר "ברוך מרדכי" בדברי אגדה שחנני ד' לחלק שני ה' יעזריני מרום ד' אתה ידעת יגיעתי, ראשי ומוחי בעיון למודחי דבקתי בתורתיך שכל היום היא שיחתי כי לשמך עינתי למדתי חדשתי תורתי, יהי' לפניך כרצון ותהי זאת מנחתי להתחיל בטוב ז לכן אתחיל חלק השני בעזה"י בדף י"ז שהוא במספר טוב וה' הרחמים יגמלני חסדים טובים אמן. דף י"ז ע"א גמרא כי הוה מפטרי רבנן וכו' חד אמר אלופינו בתורה ומסובלים במצות, וחד אמר אלופינו בתורה ובמצות ומסובלים ביסורים. והנה זה אינו מובן לענ"ד הא הם רוצים לברך וכי הוא ברכה שיהי' להם יסורין, והנראה לע"ד ע"פ מה שבארתי בפרקי אבות שמעון בנו אומר כל יומי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה ולא המדרש העיקר אלא המעשה וכל המרבה דברים מביא חטא, ונראה לפרש ע"פ מה שמבואר בשל"ה הקדוש על קרא וידום אהרן פירש רש"י שקיבל שכר על שתיקתו שקיבל באהבה וביאר השל"ה למוסר השכל ממני ילמדו כל אדם שיקבלו היסורין באהבה ולבל ימאס במוסרים וישתוק בנחת לקבלו וכן מוכח גמ' ברכות דף ס"ב ע"א קבלת דיסורים שתיקתא למבעי רחמי יעיין רש"י שאל יבעט ביסורין הבאים עליו. והנה ידוע גמ' ברכו' ד' ה' תניא רשב"י אומר ג' מתנות טובו' נתן הקב"ה לישראל וכולן לא ניתנו אלא ע"י יסורין ואלו הן תורה וארץ ישראל ועו"ה, והנה התורה אינו נקנת אלא ע"י יסורין, וכך אמר התנ' כ"ה דרכה של תור' פת במלח תאכל וכו' וחיי צער תחיה ובכל אלה צריך להיות מדה הטובה לשתוק ולקבל היסורין באהבה אז תורתו מתקיימת וסופה לקיימה מעושר, וזה שאמר התנא כל ימי גדלתי בין החכמים וראיתי שחכמי התורה סובלין הרבה יסורין כי באלה נקנת התורה ע"י יסורין ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה היינו הגוף שסובל היסורין טוב השתיקה היינו וידום אהרן וכמוכח ברכות קבלתו דיסורין שתיקתא לקבלו היסורין באהבה ובלי להתרעם ואמר לא המדרש העיקר אלא המעשה אם אתה עושה כן המעשה פת במלח תאכל וכו' וכל המרבה דברים להתרעם נגד היסורין ולא שתק אלא מרבה דברים מביא חטא זה רק חוטא שלא קבלו באהבה, ובני הנחמד המופלג בתורה חרוץ ומשכיל כבוד מו"ה שלמה ליב פריד נ"י היסבר עוד ביותר היינו מי שמרבה דברים ומתרעם מביא חטא זה הוא שמביא לו חטאיו לפי שיש לו חטאים לא תכה לשתיקה אבל צדיק בדרכיו שותק ומקבל באהבה ויפה כיון. ובהדי זה בארתי סיג לחכמה שתיק' היינו סיג לתור' ולעבודה לקנות הוא רק כמוכח דאינו נקנת אלא ע"י יסורין הוא סיג שתיקה לשתוק ובזה קנה תורה וחכמה בקבלת היסורין באהבה, וזה הוא ברכתם פה חד אמר אלופינו בתורה ובמצות אבל אם הוא בתורה ובמצות והתורה אינו נקנת אלא ע"י יסורין על זה אמרו ומוסבלי' ביסורין היינו השתיק' שיסבול היסורין באהבה ואז יקבלו שכר על השתיקה וברכה שיהי' מקבלי' היסורים באהבה, וגם זה המ"ד שאמר מסובלין במצות גם לזה כיונו כי מצות לאו להנות נתנו כפירש רש"י לעיל על צוארינו וגם התורה נקנת ע"י יסורין לזה אמרו ומסובלין במצות קאי נמי על תורה שיהי' סובלין בנחת, ועפ"ז יש לפרש סיפא דקרא אין פרץ ואין צוחה ברחובתינו ע"ד שביאר השל"ה הקדוש שהלל שמע קול צוחה בעיר ואמר מיבטחני שאין זה בביתי ומפרש משום שבבית הלל לא הי' צועקין על שבח או על אסון אלא שותקין ומקבלין באהבה והיינו פה שיהי' מסובלין ביסורין לסבול ולשתוק ולקבל באהבה ולא להרים קול צוחה ועל זה אמר אין פרץ ואין צוחה ברחובתינו שלא צועקין אלא מקבלין הכל באהב' והבין כי נעים. וזה שאמר דוד משמועה רעה לא אירה לבי נכון לבי בטוח בה' היינו כי אם שמע שמועה רעה שיש קול צוחה בעיר לא איר' לבי כי נכון לבי בטוח בה' תמיד הוא בוטח בה' ועל כן בביתו זה קול צוחה איננו כי מקבלים הכל באהבה ובטוח בה' חסד יסובבין. עוד הפעם נראה לפרש גמרא הזאת, ונקדים לפרש דף הנ"ל ע"ב גמרא שמעו אלי אכיב' לב הרחוקי' מן הצדקה חד אמר כל העולם כולו ניזון בצדקה והן נתונין בזרוע, וחד אמר כל העולם ניזון בזכותן והן אפילו בזכות עצמן אינו ניזונין כדר"י אמר רב בכל יום בת קול יוצאת כל העולם כולו אינו נתונין אלא בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת, ומסתייע לי לומר זה שאמר שנתון בזכותן הוא רב כר"י אמר רב כל העולם וכו' שנתון בזכות הצדיקים, ולכאור' קשה לי א"כ דהביא רב שמואל