ברוך מרדכי חלק א צט

שלמה החכם כידוע:

ושמעתי לפרש מפי אהובי תלמיד חכם מופלג גדול בתורה הרבני מוה' אבא חיי' הירש נ"י מתושבי ק"ק שארנא שמפרש בזה רש"י בתורה פ' ואתחנן ד' פסוק ו' ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם וכו' ומפרש רש"י ושמרתם זו משנה ועשיתם כמשמעו ואמר הרבני הנ"ל ושמרתם זו משנה היינו הלכה פסוקה שיצא ממשנה ועשיתם כמשמעו דייקא בלי לחקור אחר טעם רק כאשר שמעו בלי שום טעם ואז אינו מקלקל השורה והקיימו בטח ויפה כיוון:

וכן דרכי תמיד למוסר השכל לפתוח פי בהלכה לומר אם יפלא בעינך איזה מצוה מדוע יעשה ככה ומה טעם יש בה ומדוע אינו בדרך אחר היותר נכון, אזי תשיב בקיצור אומר במעט דברים אשר יחדל פשע אנו עושין המצוה אשר ציוה ה' ה' ציוה ויעמוד וצוית ה' עלינו לקיים בלי לחקור אחריהם ולהאמין באמונה שלימה בכל התורה שהיא נתונה למשה רבינו וכו' וכו' וקבלה אשר קבלה אבותינו גם לנו ולזרעינו עד עולם:

ובזה בארתי פסוקי תורה פרשת חקת וידבר ה' אל עשה ואהרן לאמר זאת חקת התורה אשר ציוה ה' לאמר ויקחו פרה אדומה וכו' והנה פה כתיב תרי פעמים לאמר הלא ייתר הוא ולע"ד כאן מודעה רבה לאורייתא עיי' ברש"י שם וכאשר אנכי בארתי זה הרש"י שאת חקת התורה פירש"י לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה לפיכך כתב בה חקה גזירה היא מלפני אין לך רשות להרהר אחריה והמובן בפשוט דרק על פרה אדומה מפרש רש"י ככה ולע"ד הוא כלל על כל התורה כולה בלי לומר בוא ונחקור טעמא של המצות כאשר בארנו אפי' שמע ישראל ע"פ קבלה ואמונה וזה כוונת רש"י מונה את ישראל מה המצוה הזאת דייקא המה בקשו על כל המצוה לשאול מה המצוה הזאת ומה טעם בה לפיכך כתב בה חקה גזירה היא מלפני אין לך רשות להרהר אחריה וקאי על כל מצות התורה וזה שרוצה רש"י שנקט וזאת חקת התורה קשה לרש"י למה נקט זאת חקת התורה הו"ל למנקט זאת חקת הפרה וכו' ולהנ"ל יובן זאת חקת התורה דייקא זאת היא חקת כל התורה שכל התורה תהי' בעינך כחקה וכאשר נלאו כל חכמי לב ולא יוכלו להבין טעמא של הפרה אדומה אשר שלמה החכם אמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני כך כל המצות המה רק חוקים ואי אתה תבין יסודם וטעמם עין הגשמי אשר מעפר יסודו רחוק הרבה לידע ולהבין עומק טעמי מצות ה' ואין לך לחקור אחריהם ורק עשה רצון ה' בחשק עצום והאמין בה' ויחשב לך לצדקה ותבין זאת ומיני אל תזוע. ובאלה אמרתי מבואר הפסוק תרי פעמים לאמר וזה הכוונה זאת חקת התורה היינו בזה אני מודיע לך חקת כל התורה. אם ישאלו לך האומות מה המצוה הזאת או אם אתה בעצמך תהיה השואל רק זאת תשיב ויהי' רגיל על לשונך להשיב ולאמר אשר ציוה ה' דייקא על כל המצוה הזאת רק זאת תשיב אשר ציוה ה' לכן אני מקיים ועושה המצוה הזאת יען ה' ציוה הוא ציוה ויעמוד ואין לי לידע שום טעם וסברה רק אני מאמין שה' ציוה ובאמונה השלימה אנכי אקיים המצוה:

וזה אשר ציוה ה' "לאמר" זאת לאמר אשר ציוה ה' היינו אשר ציוה ה' שה' ציוה "לאמר" זאת לאמר ולהשיב כמו המצוה של פרה אדומה שאין אתה מבין טעמה ויסודה כן תחזיק ותקיים כל התורה ולא תעלה מעלה על במתי החכמה והתבונה לחקור אחריהם כי אלקים הבין דרכה ולא אתה:

ובדרשה לשבת הגדול בארתי באלה דברי חכם שאמר חכם מה הוא אומר מה העדות והחוקים ומשפטים אשר ציוה ה' אלקינו אתכם ואף אתה אמור לו כהלכות הפסח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן מילת ואף אתה אמור לו קשה מאוד להבין כי מי אמר לו כבר תשובה על שאלתו שנקט ואף אתה הו"ל לומר ואתה אמור לו שוב כבר מורגל להקשות מה החילוק בין שאלת החכם לשאלת הרשע גם הוא אמר מה העבודה זאת לכם:

ובחקירה הזה שבארנו באנו על נכון וכחכם שואל וכחכם משיב כאשר בארנו כל המצות העדות וגם החוקים גם המשפטים צדקו יחדיו ועומדים ממעל לנו חלושי כח וקצרי דעת להבין ולהשכיל יסודותיה רק כה יאמרו בית יעקב ותדברו בני ישראל אשר ציוה ה' לכן אנו מקיימים רק עבור שה' ציוה וכאשר בארנו פה אשר ציוה ה' "לאמר" וכולנו יחדיו ככה יאמרו אשר ציוה ה' לכן אנחנו ברוב אהבה וחיבה ותשוקה עזה רודפים ומבקשים לקיים תורה הקדושה ככל משפטיה וחוקותיה ובזה נסתם פה האפיקורסים ובאלה אנו הולכין בטח לבלתי הטות ימין או שמאל. וז"ש החכם אשר עינו בראשו ויבין כי אין לחקור אחר מצות ה' ליתן טעם ומטעמים רק דרך המלך נלכו ותורת ה' תמימה ומתוקים מדבש ונפת צופים ורק אשר ציוה ה' לנו לקיים וז"ש מה העדות והחוקים ומשפטים זה הוא השאלה שלו מה המה ומה הטעם ומיד השיב אשר ציוה ה' לא על פי חקירה ולא על פי חכמה להבין אלא רק אשר ציוה ה' אלקינו אתכם כיון שה' ציוה בודאי טוב לנו לקיים בלי חקירה ובלי הבנה יתירה. וזה הוא חכמתו הגדולה שמבין ומביט להמשיך בני אדם במסילה ישרה במעגלי צדק לאמונת ה' אל עולם על פי אמונה וקבלה מאבותינו ורק "אשר ציוה ה'" והוא שואל והוא מיד משיב אשר ציוה ה' אלקינו אתכם והנה החכם בחכמתו יפה השיב אבל אף אתה אמור לו כהלכות הפסח דייקא יען שבמצות הפסח בזה המצוה להרבות בסיפור ביציאת מצרים גם אתה מענין הפסח תוכל להשיב לו טעם וסברה מדוע אנו מקיימים הפסח ככל הלכותיה אבל אחר הפסח אין מפטירין אפיקומן בשאר המצות אין לחקור רק לקיים כאשר ציוה ה' והבן ועתה הלכתי קצת לטייל ואשיב לאשר לפנינו הנה בארנו בשם דברי פני אריה כי בשמע ישראל אשר הניח לנו אבינו יעקב ע"כ זה מורה לנו הדרך אשר נלכו בה לעשות מצות ק"ש על פי קבלה לכן מיקרי קריאת שמע כקורא אגרת בלי חקירה והבנה רק על פי קבלה והנה בארתי כן צריכים אנחנו לעשות כל המצות וזה הפירש מתנית' כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה והנה בזה יבין אם אומר שמע ישראל ע"כ הכוונה ככה כאשר ביאר ר' לוי אנו אומרין כן לישראל אבינו שאנחנו מקיימים בקבלה אשר מסר לנו אבינו שה' אחד ואחר כך יקבל עליו עול מצות אחר זה דייהא כמו זה שקבלת עול מלכות שמים ע"פ "הקבלה באופן הזה יקבל עליו עול מצות על פי הקבלה ולא על פי חקירה והבן:

וזה מתוק בלשון המשנה כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים דייקא שיקבל ע"פ קבלה מלשון קבלה כמוכח בשמע ישראל ואח"כ מקבל עליו עול מצות גם המצות אחר כך כמו זה יקבל ע"פ הקבלה ולא ע"פ חקירה והבן:

ומה מתקו לי לפרש על פי הנ"ל הפייטן לשבת נחמו באהבה שאמר שאר יעקב לך אקוב דת אל אשר נתן לך ושמע תורת שמע אשר נחלו בני איתן מצותה לקרותה לנוחלי גן הביתן. והנה בארנו כבר פה לקבל כל התורה על פי הקבלה ואמונה בלי חקירה. ובזה אנו הולכין בטח בלי להטות מדרך ישר וכבר ביאר דברי פני אריה ק"ש בירושה ובקבלה מיעקב אבינו, וק"ש אצלינו כדבר פשוט כקורא אגרת לכן קריאת שמע רק בקריאה בעלמא סגי בלי חקירה והבנת הענין כלל והנה אנכי בארתי פה והוספתי מדלי לפרש בדרך הזה שאנו מקבלין עלינו עול מלכות שמים היינו ק"ש על פי הקבלה וירושה בלי חקור