ברוך מרדכי חלק א צה

לטהר אותנו מכל שמץ לעבדו בלבב שלם ונפש חפיצה:

ובארתי באלה כוונת הפסוק יתרו אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים דייקא כוחי ועוצם ידי א"כ היה בודאי ביכלתי להוציא אתכם לא בחיפזון ולא מחוסר צידה אשר גם צידה לא עשו להם ולמה הוצאתי אתכם בחיפזון והיינו ואשא אתכם על כנפי נשרים דייקא אעפ"כ הייתי מוציא אתכם על כנפי נשרים בחיפזון כאשר יעוף הנשר ע"כ כל כוונתי למען לעזוב הטומאה ולקרב אל הקדושה להיות קרובים אל ה' וזה ע"כ כוונתי ואביא אתכם אלי דייקא להיות קרובים לי אל התורה ואל הקדושה:

ובזה בארתי כוונת בעל הגדה עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' אלקינו משם ביד חזקה וכו' ואלו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים ואפי' כולנו חכמים כולנו וכו', וכונתו באמור אלו לא הוציא הקב"ה אבותינו ממצרים דייקא אף שהיה מושיע אותנו מתחת סבלות מצרים וקול צהלה בגבולינו וברכה וטוב יסובבנו רק לא הוציא אותנו ממצרים הרי אנו וכו' משועבדים היינו לפרעה במצרים דייקא לטומאת מצרים ולא היה בכוחנו לבוא לקדושה לערות רוח חכמה ותורה ממרומים מאחר במצרים היינו מלוכלך בטיט החומר ע"ז גלולי מצרים וכל שערי השמים מסוגרים להשפיע עלינו רוח קודש ממרום להתענג בדשן נפשותינו. ובכן מצוה עלינו לספר ביצי"מ דייקא שעזבנו ארץ הטומאה מלא תועבת מצרים ויצאנו משם לבוא אל הקדושה והתורה והנה איש אשר מחשבותיו טהורות וזכות ובנפשו ואבריו יחדיו יעבוד ה' אלקיו ומסתכל תמיד כלפי שמים וידיו ולבו אמונה לאל נורא ואיום זה נותן עיקר שבח ותודה על זה שיצאנו ממצרים ולא עזב ה' אותנו בארץ גלולי ע"ז באוצרות רשע מלא פשע וקרבנו לפני הר סיני להיות לו עם קרובו. וז"ש ואפי' כולנו חכמים וכו' מצוה עלינו לספר ביצי"מ אל תאמר בלבבך שלום יהיה לי גם במצרים כי חכם ונבון אני יודע אני גם התורה במצרים לקיים פגול הוא לא ירצה כי במקום טומאה מחזה שדי לא יחזה ובכן אפי' כולנו חכמים וכו' מצוה לספר ביצי"מ שיצאנו משם וכל המרבה לספר ביצי"מ ה"ז משובח והכוונה יובן כאשר בארנו לאיש אשר בוחר בחיי עוה"ז וחמדת עולם חמד לו וקשר בקשר של קיימא אל האדמה ולא תרגיש עדן אחר רק עונג הגוף והנאות הגשם ותשוקתיו רק למלאות בטנו שבע ודשן ולהתענג גופו בחבילי התאוות הזמניות בעושר וגם כבוד בכסף וזהב בשדות וכרמים זה רק יתן תודה דהוציא ה' אותו מעבדות לחירות והגוף ינוח ומצאה מנוח להשיג מחמדי עולם בלי מניעה וגם אם אלה יגיע לו במצרים גם שם יונעם לו אם היה נשאר במצרים לאדון ולמושל וליקח טוב הארץ תחת ידו לשאוף שם חיל רב ולרוות נפשו בכל מחמדי ארץ וטוב מצרים גם שם מתוק לו ובאהבה יקבע דירתו דירת קבע גם במצרים כי אוות' רק חיי עונג עוה"ז ישמחו ולא הרגיש מאומה ממתק מגד שמים מעל. אבל איש כלבב וברי לבב לב טהור המשמח בתורה ועמו דעת ותבונה ורואה שהטוב האמיתי אשר יושט ה' לאוהביו ואהוביו הוא טוב רוחני אשר לא תמוט לנצח והמה ברכת שדי לקרב אל הקודש בהדרת קודש לעטר עטרת התורה לראשינו. ולהתדבק ביוצרו וקונו ולשכון באור האמונה זה מוסיף ומספר שלא נשאר שמה לקבוע ביתו במצרים על חירות הגוף ג"כ לא ישכח מליתן תודה כי לעולם חסדו אבל מוסיף לספר בפי מלא תהילות על צאתו ממצרים מקום הרשע ופשע והתלהב לבבו בתשוקה חזקה לשורר ולהלל בכפלים שהנפש יעלה רמה ונשגבה לקבל תורה ואמונה בשתי ידים וברוך יאמר שלא נשאר במצרים וזה כל המרבה לספר דייקא מי שמרבה לספר לא מספר רק על חירות הגוף אלא הוא מרבה לספר גם ביצי"מ שיצא ממצרים ועזב ארץ גלולי ע"ז אוצרות רשע ופשע ומספר ומהלל לגאולת הנפש שעומד מוכן ומוכשר לקבל תורה וטהרה ה"ז משובח איש משובח הוא כראות לגבר בגוברין המבקש לקרב למלך עולמים:

ובאלה ג"כ אזהרה בתורה פרשת ראה למען תזכר את יום צאתך מאמ"צ כל ימי חייך דייקא זה יהיה בזכרונך והעיקר אצלך בזכרון טוב להזכיר שיצאת מאמ"צ ולא נשארת שם במצרים גלולי ע"ז ותוכל לעבוד את ה' ברמה ולהתענג בדשן נפש ונשמה מלא וגדוש בלב טהור וקדוש והרי זה משובח:

והנה מבואר גמרא סוטה לא איברא הלילה אלא לגירסא והיום למלאכה והלילה למשמר לתורה ולעבודה וכמבואר של"ה הקדוש מס' חולין בענין ק"ש אין דרכה של תורה אלא בלילה והלילה מסוגל לתורה ולעבודה וליראה הטהורה להתבודד מכל עניני עוה"ז ולחשוב מחשבות טהורות ורמות איך לדבק באור פני מלך לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו כבוד אומר כולו. וזה אם אנו אומרין יצי"מ רק ביום הוא הכוונה שאנו רק בתודה על מדת היום היום למלאכה ויצאנו בן חורין מעבודה קשה אשר השביע נפשינו במרורים ולחירות עולם יצאנו ואושר העולם ברחבת ידים לפנינו אבל אם אנו אומרין יצי"מ בלילות אז הוא התודה והשבח על מדת הלילה שהוא מדה טהורה רם ונשגבה שהלילה מסוגל לתורה להבין בחכמה עליונה לדעת דרכי ה' לעדן הנפש בלב טהור לעבודתו אשר לזה הלילה מסוגל ועומד לנו למשמר. ואנו נותנין תודה בנפש חפיצה על אשר עזבנו ארץ הטומאה וקרבנו אל התורה ואמונה לדעת את ה' ולאחוז באמונתו ואם ככה מספרין זה זכיה לנו אשר בחרנו הטוב האמיתי להבין ולהשכיל זה חיינו ואורך ימינו ישועת הנפש אשר לא תכרת לנצח וז"ש ראב"ע ולא זכיתי שתאמר יצי"מ בלילות זה שהוא רוצה שתאמר יצי"מ בלילות אודת מדת הלילה אשר זכינו מאת יצאנו ממצרים הלילה לנו לאורה לראות באור פני ה' באמונה ותורה ובאנו כולם בברית יחד להיות לה' לעם סגולה אשר לזה הלילה לנו למשמר לתורה ולקדושה ולא זכיתי לאלה עד שדרשה בן זומא למען תזכר יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך דייקא ארץ מצרים יהי' בזכרונך שיצאת משם, וע"כ זה הוא עבור רוממת הנפש להיות זכים וזוכים לקבל התורה אשר נתן ה' לנו במתנה בחבה יתירה ולכן בודאי לקבוע הלילה למשמר כי הלילה מסוגל לכל אלה כאשר בארנו וזה ימי חייך הימים כל ימי חייך לרבות הלילות דייקא הימים המה עבודת הגוף וישועת הגוף ברכוש ארציי בטוב עולם העובר והלילות המה ישועת הנפש לשאוב רוח חיים בתורה ואמונה והבן שתאמר יציאת מצרים בלילות ובזכרונך יעלה ארץ מצרים גם הארץ אשר יצאת משם ממקום רשע וטומאה וזכית לקבל התורה הקדושה ואור בגבולך ובתורת ה' חלקך ובכן מזה גופא קושט דברי אמת ירבה לך להורות לך לספר יציאת מצרים בלילות על כל הטובות ישועות ונחמות והעיקר שיאיר עלינו אור החיים באור התורה המאירת עינים לזה ישאו כולם קול אחד בשיר חדש לקרב אל ה' אחד ושמו אחד והבן. ובזה עוד הפעם בארנו להבין כל המרבה לספר ביצי"מ היינו איש בעל עולם הזה רק מספר ביצי"מ ביום כאשר בארנו אבל ברי לב מרבה לספר נמי בלילות על התורה ועל אמונה שזכינו לקבל בשתי ידים והריזה משובח והבן. ובארתי באלה פסוקי התורה לסדר בא ליל שמורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה לה' שמורים לכל בני ישראל לדרתם וכפל הלשון יש פה ולהנ"ל ככה יובן לכן עיקר הגאולה היה בחצות לילה להתודע ולהגלות הלילה הוא העיקר הגורם שגאל הקב"ה אותנו מחמת מדת הלילה שהיא הלילה למשמר לתורה