ברוך מרדכי חלק א פד

אשמורה ראשונה דודאי כל שדעתו לישן כבר שכב וישן וא"כ ע"כ לא שייך לחלק לר' אליעזר ולומר עד חצות וע"כ מוכח דהחכמים כר"ג סבירא לי' ויעיי' פני יהושע לעיל שהקשה כן שם עיי' שם היטב:

גמרא ולא זו בלבד וכו' ור"ג מי קאמר עד חצות דקתני ולא זו בלבד אמרו הכי קאמר להו ר"ג לבניו אפילו לרבנן הגמרא פה צריך השכלה והבנה הלא מני' קא מסיים דאמר ר"ג רבנן כוותי ס"ל וחייבין אתם והא דקאמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה א"כ שפיר דשייך ע"ז ולא זו בלבד אמרו עד חצות ולהרחיק אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותה עד שיעלה עמוד השחר וכדי להרחיק אדם מן העבירה. ומאי מקשה הגמרא אף דר"ג לא אמר עד חצות אבל פה איירי מהחכמים דאמרו עד חצות וכן סיים הגמרא ומאי מקשה עוד הפעם:

והנלע"ד דהמקשה היה מבין דזה ולא זו בלבד אמרו סתם מתנית' אמר וא"כ קשה וכי ר"ב קאמר עד חצות הלא זה קאי רק על החכמים לעיל ולמה נקט המתנית' פה זה ולא זו בלבד אמרו מיד לעיל הו"ל למיתני מיד שאמרו חכמים עד חצות ולא זו בלבד אמרו אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותה עד שיעלה עמוד השחר וכדי להרחיק רק אמרו עד חצות ובפרט דפה הו"ל למנקט ולא זו בלבד אמרו החכמים כיון דמסיים מר"ג ור"ג לא אמר עד חצות ע"כ דלא קאי אר"ג זה אמרו אלא רק על החכמים הו"ל למנקט ולא זו בלבד אמרו החכמים ולמה נקט סתם ולא זו בלבד אמרו דמשמע דקאי אשלפניו ור"ג לא אמר כלל עד חצות ומשני הגמרא הכי קאמר להו ר"ג לבניו דייקא גם זה ולא זו בלבד קאמר ר"ג לבניו לא שסתם מתנית' אמר זאת אלא זה ולא זו בלבד הכי קאמר ר"ג לבניו גם זה אמר ר"ג אפילו לרבנן דקאמרו עד חצות מצותה עד שיעלה עמוד השחר ושפיר קאמר ר"ג לבניו ולא זו בלבד אמרו דקאי כעת על החכמים דאמרו עד חצות. ושפיר רבנן פה ולא מקודם וסידרה המשנה כהוגן והבן דלולא זה הסדר שלא כהוגן ולחומר המילתא דחקתי באלה:

גמרא הקטר חלבים וכו' ואילו אכילת פסחים לא קתני וכו' עיי' במרדכי ערבי פסחים דכתב מחצות ואילך הו"ל נותר מן תנא אמר ר' יוסף ר' אליעזר ב"פ היא והקשה המרדכי אפ"ת כר"ע דמחצות הו"ל נותר כדי להרחיק מן העבירה כדאיתא בברכות. והקשה הביאור מרדכי שם בערבי פסחים בברכות אינו מפורש טפי הו"ל לאתוי הא דקאמר הש"ס בזבחים נ"ז ע"ב דילמא דרבנן ולהרחיק מן העבירה וכתב דאפשר דראיות המרדכי מדהקשה פה ואלו אכילת פסחים לא קתני וכו' ומאי קושיא דילמא משום דלא קחשב תנא דמתניתא אלא הני דעשו בהו סיג אע"כ גם בפסח עשו סיג עיי':

ולע"ד לפ"ז מאוד קשה דברי הרשב"א פה שהחליט כן דע"כ הברייתא סובר כן מדלא נקט והחכמים אמרו עד חצות כדי להרחיק מן העבירה ע"כ הברייתא סובר אפי' החכמים סוברים עד עלות השחר וא"כ קשה לפי ההחלט הזאת מאי מקשה הגמרא דלמא לכן לא נקט במתנית' אכילת פסחים משום דלא שייך הרחקה ומתנית' רק חשב הני דשייך בהם הרחקה וראיתי בצל"ח שהקשה כן ותירץ לפירש"י ניחא דמפרש בהקטר חלבים ואברי' נמי לא שייך הרחקה ונקט רק משום דבר הכשר כל הלילה אך מקשה על הרמב"ם דלהרמב"ם גם בהקטר חלבים ואברי' עד חצות א"כ אם נימא בפסח לא עשו סיג קשה מאי מרמי מתניתא וברייתא אהדדי עיי' וקאמר זה רק לפירש"י דלא עשו סיג באכילת פסחים משום דרש"י מפרש דהא דעשו סיג בשאר אכילת קדשים היינו משום דקדשים כגון תודה נאכלת לכל אדם וחששו לפשיעה ולכך החמירו גם בקדשי קדשים ולכוון לע"ד באמת בהקטר חלבים לא עשו סיג דכהנים זריזין המה אבל פסח אינו נאכל אלא לבני חבורה ובני חבורה זריזין הן וכשם שלא עשו סיג בהקטר חלבים משום דכהנים זריזין הן ה"ה נמי לא עשו סיג בפסח עכ"ל עיי' בצל"ח:

ובאלה נראה לע"ד לתרץ קושית מהרש"א ריש ברכות בתוס' ד"ה משעה שעני דהקשה התנא עני גופא מתי יתפלל. והקשה המהרש"א מדוע לא מקשה תוס' מיד על מתנית' שנקט משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן כהנים גופא מתי אומרין ק"ש והנה להנ"ל יש לומר הלא כל הדבר לרוב השיטות דאסור לאכול קודם ק"ש או בזמן ק"ש משום דשמא יפשע ולא יאמר ק"ש כמוכח גמרא דף ד' שלא יאמר אדם אוכל קמעא וכו' ועיין תוס' שם ולפ"ז יש לי לומר כהנים זריזין הן ורשאי לכהנים לאכול בזמן ק"ש אבל משעני נכנס לאכול שפיר מקשה התוס' עני גופא מתי יתפלל (ובזה יש ליישב קושית הצל"ח מדוע לא נקט במתנית' קדשים בשעה שמותר לאכול קדשים ששייך גם בישראלים. בישראלים תו לא מצי למנקט כי בזמן ק"ש אסור לאכול ודוקא נקט בכהנים משום דזריזין) וראיה לדברי גם הביאור מרדכי הוכיח כן הפירש ברש"י בהקטר חלבים דלא עשו סיג משום דכהנים זריזין הם ודוק:

אך לפצ"כ לפי פירש הצל"ח דלכן לפי פירש רש"י שפיר מקשה הגמרא פה כיון הקטר חלבים לא שייך הרחקה ה"ה נמי דלא שייך הרחקה לגבי אכילת פסח משום דבני חבורה זריזין הם והפסח אינו נאכל אלא לבני חבורה א"כ זה לע"ד מאי מקשה הגמרא שם זבחים דילמא רבנן ולהרחיק מן העבירה הא בה"ג לא שייך הרחקה כלל כיון דבני חבורה זריזין המה והן אמת הרשב"א מקשה כאלה ומתרץ דהגמרא באמת היה יוכל לתרץ כן אלא ביותר טוב מתרץ ועיי' ברשב"א ובצל"ח:

ולע"ד לומר מילתא חדתא דזה סמיכות המתנית' בזבחים שנקט בהדיא ואינו נאכל אלא עד חצות ואינו נאכל אלא למנויו ויש לומר זה אינו נאכל אלא למנויו מפרש הרישא הא דקתני אינו נאכל אלא עד חצות ע"כ היא מדאורייתא ולא משום הרחקה וזה אינו נאכל אלא למנויו ע"כ לא שייך כי אם בבני חבורה ובני חבורה זריזין הן ולא שייך הרחקה וע"כ מדאורייתא הוא דדוקא עד חצות:

ולפ"ז נראה לי לתרץ דקדוק אחד שדקדקתי והוא עצום למה לא נקט במתנית' זבחים כסדר הפסוק ככתוב בתורה ראשון נקט בתורה שצריך לאכול למנויו דמהך תכוסו על השה מוכח דצריך לאכול למנויו עיי' רש"י במתנית' זבחים וא"כ למנויו הוא תחילה ואז בלילה ואז שפיר דאתי עד חצות ואח"כ נקט בתורה וצלי אש וא"כ תחילה הו"ל למיתנ' במתנית' למנויו ואח"כ בלילה ואח"כ חצות ואח"כ צלי ולמה נקט אחר חצות למנויו במתנית':

ולהנ"ל מאוד נעלה כיון זה למנויו אתיא לפרש הרישא עד חצות לכן נקט בהדדי ולפרש מיד עד חצות הוא דאורייתא והיינו משום דאינו נאכל אלא למנויו וע"כ בני חבורה זריזין המה ולכן נקט בהדדי משום דשייכים להדדי ודוק היטב:

ובזה נראה לי לומר דבר חידוד אולי יש לכוון כאלה בגמרא במה שמתרץ כי התם מה התם דאורייתא אף הכי נמי וכבר פירש התוס' שם ואב"א ויש לפרש מדלא קתני עד חצות לבסוף ותוס' הפירש ככה הוא דע"כ זה אינו דיוק מדאידך דאורייתא הא נמי דאורייתא זה אינו הא ע"כ במתנית' קודמת בהתודה ואיל נזיר וגם במתנית' זבחי שלמי ציבור וגם במתנית' חטאת הציבור גם שם יחשב ונאכלין לפנים מן הקלעים לזכרי כהונה עד חצות והנה שם ראינו אף ששאר שנקטו במתנית' המה דאורייתא אעפ"כ עד חצות הוא דרבנן כמוכח וכמו