ברוך מרדכי חלק א סו

השני בזכרוני ראיתי בכתבי קודש של רבינו מאור הגולה חתם סופר זצוק"ל:

והנה אעתיק פה בסוגיא הזה אוהב ה' שערי המצויינ' בהלכה בכתב יושר אשר חדשתי ועיינתי בעה"י לכתב סופר רבינו הגדול בתשובה כתב סופר סימן י"ח והוא סוגיא דמגילה ח' ע"ב ומתנית' ר"פ בני העיר עיי' תשובה כתב סופר י"ח וז"ל מה שחנני ה' בדין לעשות מבית הכנסת בהמ"ד וכו' הנה שורש דין זה פתוח עלי ים התלמוד ומקורו ברוך בש"ס מגילה כ"ו ע"ב דאמר רב פפי משמי' דרבא מבי כנשתא לבי' רבנן שרי מבי' רבנן לבי כנשתא אסור ורב פפא משמי' דרבא אמר איפכא וכו' ועיין בדבריו הקדושים שאמר וכשאני לעצמי נ"ל להביא ראיה מהימנא דהלכה כריב"ל מבהכנ"ס מותר לעשות בית המדרש מש"ס ברכות ח' ע"א דאר"ח מה דכתיב אוהב ה' שערי ציון וכו' אוהב ה' שערי המצוינ' בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות והיינו דאמר וכו' מיום שחרב ביהמ"ק אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד וכו' ואביי לא מצלי אלא היכא דגרס ור"א ור"א אע"ג דהוי לי' וכו' לא הוי מצלי אלא היכא דהוי גרס נראה דס"ל דקדושות בית המדרש עדיף מקדושת ביהכנ"ס עיין היטב עכ"ל:

ולע"ד לא זכיתי להבין פה דברי רבינו ומאוד קשה הא מוכח פה בסוגיא ונאמרה ונשנה בפי חכמים להקשות מה זה דקאמר אוהב ה' שערי המצוייני' בהלכה יותר מבתי מדרשות שערי הלכה היינו בתי מדרשות ועיי' בצל"ח ובמהרש"א חדושי אגדה ובעין יעקב כל אחד מתרץ מהרש"א תירץ שערי המצוייני' בהלכה היינו שיצא משם הלכה פסוקה ולא בתי מדרשות שהיה לומדין שם מקרא ויש לומדין שם משנה ולא עלתה בידם הלכה שיוצאין מן התלמוד ושערי המצוייני' בהלכה היינו בתלמוד המביאה לידי הלכה פסוקה והרי"ף בעין יעקב אמר וז"ל ועדיין קשה מ"ש יותר מבתי מדרשות. ומה בין שערי המצוינ' בהלכה לבתי מדרשות ואין לומר דבתי מדרשות הוא בתי מקרא דהא בית המדרש כולל על התורה ועל התלמוד ונלע"ד שבא לשבח לביהכ"נ שלומדין בו הלכה וכו' לכך אמר כאן אוהב ה' שערי ביהכנ"ס המצויינ' בהלכה שלומדים הלכה בבית הכנסת חביבים יותר מכל שאר בתי כנסיות שאין לומדי' בהם ומכל בתי מדרשות שלומדין ואין מתפללין בהן דיש ב' מעלות שמתפללין בהן וגם לומדים וה"נ שערים המצוייני' בהלכה וזה ממילא מעליותא דבי' כנשתא שגדול הלומד בה יותר מלומד בבית אחר עכ"ל:

ולפ"ז היאך הביא הכתב סופר ראיה דקדושת בית המדרש יותר חביב מהך גמרא פה רק נאמר שערי המצוייני' בהלכה זה יותר חביב אבל לא סתם בית המדרש אדרבה פה שוי' שנאמר שחביב שערי המצויינ' בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות הרי דהשוה להדדי בתי כנסיות עם בתי מדרשות. ולפירוש הרי"ף זה חביב יותר בית המדרש אשר בו לומדין וגם מתפללין אבל בית המדרש סתם מנא ידעו מסוגיא הזה דחביב יותר מביהכ"נ ושם במגילה איירי מבהמ"ד ולא משערי המצוייני' בהלכה וגם לפי דברי מהרש"א נמי לא ידענו להביא ראיה לסתם בית המדרש הוא רק מפרש שיוצא הלכה פסוקה וזה שערי הלכה אבל בתי מדרש שלומדין מקרא ומשנה וגמרא מנא ידעי וצ"ע:

ולפי דברי הרי"ף בודאי מוכח דשם במגילה לא איירי מבית המדרש כזה שהוא ג"כ מתפללין בתוכו דקאמר שם מבי' רבנן לבי' כנשתא אסור ואי איירי מבי' רבנן בשערי המצוינ' בהלכה שהיה לומדין בביהכ"נ בזה בודאי פשיטא דשרי אטו משום דלא ילמדו עוד בתוכו יהי' אסור להתפלל הלא הוא ביהכ"נ והיה מתפללין בה תמיד אלא ע"כ איירי מבי' רבנן דלא היה מתפללים בו כלל עוד רק לומדין תורה בתוכו וא"כ איך הביא הכתב סופר ראיה מהך דברכות דשם איירי בהלכה דהיה לומדין בביהכ"נ וזה חביב יותר וצ"ע וגם לחדושי מהרש"א הכא רק איירי ריב"ל בבית המדרש ושם בברכות בשערי המצויינ' בהלכה שיוצא הלכה פסוקה בין כך ובין כך קשה הכתב סופר איך הוא זאת ראיה מהימנא. ולדידי נראה לומר לעשות מביהכ"נ שערי המצויינ' בהלכה בודאי מותר וגם רב פפא משמי' דרבא לא חולק על זה גמרא ברכות אוהב ה' שערי ומצויינ' בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות וע"כ חביב יותר ובמגילה רק הפלוגתא בבית המדרש וצ"ע:

ובזה נראה לע"ד לתרץ קושי' אחד אשר קשה לי דהנה פה בגמרא ברכות איתא אמרו לי' רבא לרבא בר פפא לימא לן מר מהני מיל' מעליותא במילי דבי' כנשתא אמר לי' הכא אמר רב חסדא אוהב ה' שערי וכו' מכל בתי מדרשות וא"כ נראה מהך דרבא קיבל דבריו ולא חלק עליו כלל דאל"כ הו"ל לרבא לומר מאי מעליותא כמ"ש רבא סוגי' דקציצה שבועות דף מ"ה על רמי בר חמא ועיי'. וא"כ קשה רבא אדרבא הא במגילה אמר רב פפא משמי' דרבא איפכא מבי' רבנן לבי' כנישתא שרי אלמא דסובר קדושת ביהכנ"ס יותר חביבה מביה"מ ופה סובר אוהב ה' שערי המצוי' בהלכה יותר מבתי כנסיות אלא ע"כ כדאמרן דשני ושני פה בברכות רק רבא שתיק והודה למעליותא לשערי המצויינ' בהלכה דהמה חביבים יותר גם מבתי מדרשות אבל בית המדרש עדיין יש לומר גרע קדושתו מביהכ"נ וא"כ עדיין הוכחתי נגד דעת רבינו כתב סופר במחילת כבוד קדושתו ותורתו:

והיה רצוני לישב כתב סופר דמסוף דבריו נראה שראש דבריו אמת הרי הוא סיים שם בתשובה ליישב זה קושית מהרש"א. וקאמר לחלק בין בתי מדרשות לשערי המצויינ' בהלכה בתי מדרשות היינו של יחיד ושערי הלכה היינו דרבים א"כ שפיר דהביא ראיה לדבריו שהוא סיים באמת ריב"ל ג"כ סובר בהמ"ד של יחיד שוה עם ביהכנ"ס של רבים והא דאסור לעשות מבית המדרש ביהכ"נ היינו מבית המדרש דרבים וא"כ שפיר לזה איכא ראיה מהימנא דשערי הלכה המה מיקרי רבים וזה חביבים יותר ואסור לשנות ואין ראיה. אלא להנ"ל עדיין לא הביא ראיה מהך דאביי הא אביי איירי מבה"מ של יחיד וכל אלה אעפ"כ קשה להעמיד בכוונת כתב סופר דאם ההתחלה שייך דוקא אסוף דבריו אמאי עשה רוח בנתיים ולא הזכיר כלל בריש דבריו מזה. וגם לאחר העיון מאוד קשה גם על מה שסיים והוא קושיא גדולה לע"ד דהא ע"כ משמע דרבא מודה לזה הדין מאחר דרבא אמר דלימא לי' מהני מיל' מעליותא ושתק אח"כ לזה ע"כ דניחא לי' לרבא כאשר הזכרתי לעיל וא"כ מודה רבא עכ"פ בביה"מ דרבים קדושתו יותר מבהכ"ס וא"כ קשה איך קאמר רב פפא משמי' דרבא במגילה איפכא מבי' רבנן שרי לעשות ביהכ"נ הלא בי' רבנן טובא משמע כמוכח בכתב סופר עצמו שם וא"כ משמע אף מבית המדרש של רבים ג"כ ביהכנ"ס יותר קדוש וצ"ע:

ועל גוף הקושיא בסוגיא הנ"ל דרבא ביקש ממנו שיאמר לו מעליותא דבי' כנישתא והוא אמר לו ההיפך מעליותא דשערי' המצוינ' בהלכה יותר מבתי כנסיות והוא קושית הרי"ף ומהרש"א ועיי'. ולע"ד תמה אקרא אנכי הקטן ודל לגבי קדושים האלה כחול פה אנכי כאינו יודע לשאול הלא כד דייקא היטב לשון ומימרא דרבא לא קשה כלל וכלל הנה רבא נקט ככה בלשונו לימא לן מר מהני מילי מעליותא דאמרת משמי' דרב חסדא במילי דבי כנישתא והלא הוא לא ביקש לומר לו מעליותא דבי' כנישתא וזה אפי' תנוקות של בית רבן יודעין מה טובו אוהלך יעקב וכו' טובא הוי מילי מעליותא דבי כנישתא היינו דאהני להו דקדמי ומחשכי לבי' כנישתא וכו' וכו' אלא ע"כ היא לא שאל על זה כלל אלא הוא שאל דיאמר