ברוך מרדכי חלק א סה

ורק לש"ש בהדי הנאה עובד את ה'. והנה מתירא רבי עכשיו בשעת פטירתו שיבואו הצדיקים לקראתו בשעת הליכתו לקברו ויאמרו לו יבוא בשלום וזה לא רצה שיעשה לו כבוד הזה כי הוא עדיין ברגע הזה בעוה"ז והוא לא נהנה מעוה"ז אפי' באצבע קטנה וא"כ גם היום בעת פרידתו כל זמן שלא יושלך עפר אחרונה עדיין הגוף מעורב בעוה"ז ועדיין מיקרי נהנה מעוה"ז ובה"ג לא יוכל ההנאה לפנות לעבוד ה' כיון בעת הזה כבר חפשי מהמצות ולכן אמר רבש"ע גלוי וכו' ולא נהנתי מעוה"ז אפי' באצבע קטנה א"כ גם עכשיו בשעת פטירתי יהר"א שיהי' שלום במנוחתי היינו אז יהי' השלום שיאמרו לי שלום ויקבלו אותי בשלום אם כבר אהי' במנוחתי אז כבר כלה הגוף מעוה"ז אבל לא יצאו לקראתי בשמת הליכתי לקבר שיאמרו לי אז שלום כי אז עוד קצת הגוף מעורב בעוה"ז ואין אני רוצה להנות מעוה"ז ורק אם אהי' כבר במנוחה לגמרי אז יהי' השלום ושמה יונעם עלי כל הכבוד זה בכבר קורת רוח של עולם הבא והבן:

על זה יצתה בת קול יבוא שלום דייקא לא כאשר בקשת' ברוב צדקותו וענותנותו אלא יבוא בשלום שאתה צריך לבוא בשלום ביאתך לקבר צריך להיות בכת הצדיקים אשר יצאו לקראתך ויאמרו לך יבוא שלום ואלקים יבין דרכה שכבר אז הוא עלמא דקשוט ולא מיקרי נהנה מעוה"ז אבל ינוחו על משכבותם על משכבך אז לא שייך שלום שיבוא שמה במנוחתך באמירת שלום אז כבר מנוחה אז ינוחו הצדיקים על משכבותם זה הוא דבר מתוק אחר מנוחה המתוקה ועל משכבך צריך מנוחה. זה כבר ענין אחר הוא וככה צריך להיות ואף שקאי על שאר צדיקים זה יבוא שלום ינוחו על משכבותם מ"מ מוכח דאז צריך מנוחה והבן. ואף שהלכתי מדרך הפשט בדברי רבי אבל דרוש וקבל שכר ונדרשת לכמה אופנים וככה תבין נמי ברבי הצדיק. ובזה אמרתי רמז דוד באמרו שמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום היינו תהיה אתה תם וישר ואז תזכה להיות איש איש כגבורתו שאחרית שלום היינו באחריתך יקבלו בשלום כמוכח גמרא הנ"ל:

ובארתי בזה לכבוד החברא קדישא להטיב מעשנו וכרום אחריתנו להכין עצמנו במדות טובות וצדקות רבות ובארתי פסוק יתרו י"ז והזהרתם את החוקים ואת התורות והודעת להם את הדרך ילכו בה וכו' אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלקים ויכלת עמוד וגם כל העם על מקומו יבוא בשלום. ומבואר גמרא ב"ק תני ר' יוסף והודעת להם זה בית חייהם פירש"י זה ת"ת את הדרך זה גמ"ח ילכו זה ביקור חולים בה זה קבורה ואת המעשה זה הדין אשר יעשון זה לפנים משורת הדין. והנה בארתי אם אנו מחזיקין עצמן בדרך חסד הזה כל ימינו בת"ת ובגמ"ח כמובן פה בפסוק והודעת להם אז בטח אם בוא יבא יום האחרון אשר אנו מחזירין הפקדון לאל אדון יבואו הצדיקים לקראתנו בשלום לקבלנו כדרך כתות הצדיקים שיצאו לקראת צדיק כאמרו יבוא בשלום וזה שסיים אם ככה תעש' וישמעו כל המוסר בפסוק והודעת להם אז כל איש על מקומו דייקא על מקומו אשר באנו מעפר והשבנו אל עפר זה הוא מקומנו זה הוא ממתיק לנו מקום כל אדם לאחר פטירתו יבוא בשלום דייקא אז בעת מיתתו שנשוב למקומו יבאו לקראתינו הצדיקים ויקבלו בשלום. והנה זה שרמז שלמה בחכמתו בראשי תיבות יחדיו משולבות באמרות טהורות בכל עת יהי' בגדיך לבנים שתהי' לבן בלי שום שמץ אלא מל' תורה ומעש"ט וכשלג ילבינו מעשיך הטובים ושמ"ן על ראשך לא יחסר היינו "שלום "מנוחה "נשיקה וזה בר"ת שמ"ן ועל ראשך יהי' מוכתרים כאשר בארנו הצדיק בעת מיתתו יזכה לג' דברים מנוחה נשיקה שלום והיינו בעת צאתך השמ"ן על ראשך לא יחסר או שיש לומר אם תמיד בגדיך לבנים ואתה זכה וברה אז השמ"ן שלום מנוחה נשיקה על ראשך לא יחסר בעת אשר הנפש יפרד מעל בשר. וזה פירוש הגמרא שקאמר רב' בר שילא היינו דאמרי אינשי ליבעי' רחמי אפי' עד זבולתא בתרייתא שאז כבר במנוחה אבל עד זבולתא בתרייתא אם טוב הוא ילכו עמו צדיקים ויקראו בקריאה של חיבה יבוא בשלום ולזה יבקש אדם רחמי והבן. ודברתי לבני החברא למוסר השמן על ראשנו לא יהיה חסר וה' יסיר מאתנו לב בשר ויתן לכו לב טהור לעבדו באמת ובלבב שלם ולקיים בשני ידים מה שלמדו לנו חכמנו בפסוק והודעת להם. נדבות פי רצה נא ה' ומשפטך למדני אני אב אלקים אקרא וה' יושיעני:

גמרא אמר לי' רבא לרפרם בר פפא וכו' פה הקשו בספרים הוא אמר דיאמר מילי מעליותא מבי' כנישתא והוא השיב לו מבית המדרש ויעיי' נמי בעין יעקב ואבאר כיד ה' הטובה עלי ותחילה באתי לתרץ קושית אחרונים שהקשו כולם קול אחד הא בתי מדרשות נמי בתי הלכה המה ואיך שייך שאוהב ה' שערי המצוייני' בהלכה יותר מבתי מדרשות ועיי' בצל"ח ובעין יעקב ובחדושי אגדה למהרש"א:

ולע"ד נראה ע"פ גמרא סוף הוריות וסוף ברכות רב יוסף סיני ורבה עוקר הרים ופירש רש"י לפי שהיה משניות וברייתא סדורים לו כנתינתו מהר סיני אבל לא היה מפולפל כרבה ורבה עוקר הרים פירש"י דחריף ומפולפל בתורה שלחו כהו סיני עדיף דאמר מר הכל צריכי' למרא דחיטא שמשנה וברייתא סדורין לו מפי השמועה כנתינתן מהר סיני דמשנה וברייתא אבוהן דהילכתא הוא ועיי' סוף הוריות וראינו בעל הלכה אשר הלכה שגורה בפיו טוב מאשר דורש ומחדש בטובו ומפולפל הרבה. וזה שכיון פה הגמרא אוהב ה' שערי המצוינ' בהלכה היינו שהלכה שגורה בפיהם והיינו סיני יותר מכל בתי מדרשות היינו עוקר הרים שדורשים ומחדשים דהכל צריכים להלכה ברורה ובתי מדרשות המה מכוונים נגד עוקר הרים ושערי הלכה מכוון לסיני להלכה ברורה וז"ש אביי מיום שחרב וכו' ונתמעט השגה בודאי רק ד' אמות של הלכה זה שיש לקב"ה בעולמו יותר חביב מבתי מדרשות אשר דורשים ומחדדים ונכון:

אך לפי אלה יהיה קשה לי קצת אם הענין דהכא ככה משמע כאשר בארתי א"כ קשה לי הא פה מסיק אביי נמי דאין לקב"ה אלא ד' אמות של הלכה וכאשר בארתי רק דמסיק אליבא דהילכתא א"כ סוף הוריות שאמר לי' לאביי נחמי' פתח אבעי' להו רב זירא ורבה בר מתנ' הי מנייהו עדיף רב זירא חריף ומקשה ופירש"י מתוך פלפל יתירה דהוה לי' הוה מקשה ומתרץ ורב בר מתנא מתון ומסיק פירש"י לא הוי חריף כל כך מעיין יפה יפה מסיק אליבא דהילכתא וסיים בתקו הא לפי הנ"ל מפה ע"כ מוכח דאוהב ה' אליבא דהלכה יותר מבתי מדרשות ואביי מודה לזה וא"כ מדוע בעי שם אבל גם בלאו הכי גם שם קשה הא כבר מסיק הגמרא סיני עדיף ג"כ גם רב בר מתנ' דיפה מסיק אליבא דהלכתא הו"ל נמי לומר דהוא עדיף ויש ליישב:

ובזה נראה לומר לדרוש זה שאמר דוד לו עמי שומע כי וכו' ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך יש לומר כאשר מבואר גמרא פה דמשנה וברייתא והלכה ברורה נקרא בשם חטה דהכל צריכין למריה דחטה והוא הסיני ועוקר הרים הוא המחודד הרבה ויש לומר אשרי מי שיזכה שהוא סיני ועוקר הרים ודב"ש ר"ת "דעה "בינה "שכל והיינו ויאכילהו מחלב חט"ה דיהי' להם הלכה סדורה מרי' דחטה ומצור דב"ש "דעה "בינה "שכל לחדש ולפלפל אשביעך והבן. או שיש לומר דבעי להורות תחילה צריך להיות לו משנה וברייתא סדורים ואז רשאי לחדש ללמוד והדר לסבור וזה ויאכילהו מחלב חטה מגופה של תורה שבע ודשן שיהי' הכל סדורים לו ואז מצור דב"ש היינו דעה בינה שכר אשביעך רשאי אז לחדש ולפלפל ופירוש