ברוך מרדכי חלק א נו

יובן ועבדת את ה' אז וברך את לחמך תקבל ברכה ברב טוב והסירותי מחלה מקרבך דייקא המחלה אשר בקרב האדם לבקש מותרות זה מחלה גדולה וכמו שבארנו ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה דייקא עצב לבקש מותרות כן פה והסירותי מחלה מקרבך וסיים אז לא תהיה כהני בני אדם אשר לא יחצו ימיהם וחצי תאותם אינם בידם אלא את מספר ימיך אמלא דייקא כולם במלוי יחדיו מלא וגדוש במספר הכל:

ובזה בארתי הפסוק לסדר חיי שרה ואברהם זקן בא בימים וה' בירך את אברהם בכל וכאשר בארנו לאברהם אבינו היה מדות הסתפקות לא היה לו מחסור כלום א"כ לא היה ימיו בחצי אלא מלא על כל גדותיהם וזה ואברהם זקן בא בימים דייקא בכל הימים במלואי ואמר מדוע מפני שה' בירך את אברהם בכל דייקא תמיד היה לו הכל ובכל ולא נחסר לו כלום עוד לבקש והבן והארכתי קצת בזה המדה הטובה מדות הסתפקות כי היא מדה מובחרת לכל אדם רק בזה מהולל לתפארת וימיו ושנותיו במלואים מתוקנים וזכה ונהנה בשני עולמים כאברהם אבינו שזקן ובא בימים:

ובדרוש שלי זה מקדם אמרתי עוד הפעם לבאר גמרא הזה כל הקובע מקום לתפלתו הכוונה שכל תכלית תפלתינו צריך להיות עבור ה' חיים וברכה שאנו מבקשים כדי שיהי' לנו כח לעשות חיל בתורה ועבודה ולא לדשן הגוף כי אם כל הנאתו לשם שמים לנחת רוח לפני בוראנו לעבדו באמת ובלבב שלם וזה הפירש כל הקובע מקום שידוע מקום זה הקב"ה כמבואר בפי חכמינו ועיקר תפלתינו עבור המקום ב"ה למענו ולא למעננו אלקי אברהם בעזרו שנאמר וישכם אברהם אל המקום אשר עמד שם תמיד כאשר עמד עמד אל המקום פונה תפלתו רק העיקר עבור ה'. ובזה החקירה אמרתי להביא פה אגב גררא מה שפרשתי גמרא פרק החובל דף צ"ב ע"א אמר לי' רבא בר מרי מנא הא מילתא דאמרי רבנן כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה א"ל דכתיב וה' שב את שבות איוב בהתפלל בעד רעהו א"ל את אמרת מהתם ואנא אמינא מהכא ויתפלל אברהם אל אלקים וירפא אלקים את אבימלך ואשתו וכו' וכתב וה' פקד את שרה כאשר אמר אברהם אל אבימלך ומלבד שיש לדקדק מה שמבואר שאם רבא ידע ראיה זו מאברהם עם אבימלך איך שאל מנא הא מילתא עוד קשה איך הוכיח רבא בר מרי ענין זה מהאי דאיוב כי הנה אמר ה' לאליפז חרה אפי בך ובשלושת רעיך כי לא דברתי עלי נכונה ואיוב עבדי יתפלל בעדיכם כי אם פניו אשא וכיון שכן הוא היאך יוכיח מכאן שכל המתפלל בעד חבירו והוא צריך לאותו דבר הרי איוב לא היה צריך לאותו דבר כי הוא לא דיבר שלא נכונה וגם המה לא צריכים מה שאיוב צריך וגם מילתא דאמר את מהתם ואנא מהכא מאי כולי האי ועיין בינה לעיתים דרוש מ"ב שדקדק כן. ולהנ"ל יש לומר כי מבואר דהקב"ה מיקרי בשם רעהו או חבר כמבואר בינה לעיתים דרוש ע' שמפרש דעלך סני לחברך לא תעביד קאי על הקב"ה כמבואר רש"י רעיך ורעי אביך אל תעזוב זה הקב"ה וכן מבואר בראשית חכמה שער האהבה כמה גדלה אהבת קב"ה לישראל עד שנקרא הקב"ה לישראל אח וריע לכל אחד ואחד והנה יוכל לומר פשט בדברי רבנן הנ"ל דאמרו המתפלל עליו ועל חבירו שכל תפלתו הוא על חבירו היינו עבור ה' דמבקש צרכי' אבל כוונתו ועל חבירו דייקא עיקר מבוקשו הוא על חבירו על הקב"ה והוא צריך לאותו דבר דייקא אף שהוא צריך לאותו דבר כגון צרכי הגוף לאכול ולשתות אבל כוונתו כדי לקיים הגוף לעבוד את ה' בכח וגבורה בלי מניעה הוא יענה תחילה דייקא מיד ממלא הקב"ה צרכי הגוף ותפלתו ימלא ה' ביתר שאת לטוב לו והקב"ה יעשה זאת למען האדם כי אם תצדק מה תפעל לו וזה הוא נענה תחילה והוא פירש אחד שיוכל לומר בדברי רבנן. אבל יש עוד פירוש בדרך הפשוט היינו המתפלל עליו ועל חבירו דהוא מבקש נמי על טובות חבירו בשר ודם וגם הוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה עבור שהתפלל לטובת רעהו והנה רבנן אמרו סתם דבריהם המתפלל עליו ועל חבירו ובזה היה מסופק רבא בכוונת הרבנן אם כוונתיהם על חבירו בשר ודם קאי שאם מתפלל בעד רעהו בשר ודם דנענה תחילה. או יש לומר בכוונת רבנן הוא על חבירו וקאי על הקב"ה כאשר פרשתי פירש הראשון אם כל תפילתו הוא למען ה' וכו'. ובכן עמד רבא וחקר מנא הא מילתא לידע מקור הדבר וממקורו אולי יבין לכוונת דבריהם האמיתי אי קאי על בשר ודם או על הקב"ה דמיקרי נמי רעהו:

והשיב לו א"ל דכתיב וה' שב את שבות איוב בהתפלל בעד רעהו דייקא להנ"ל ככה כיון משום זה השיב ה' לאיוב הכל והיינו בהתפלל בעד רעהו דייקא עבור הקב"ה דמיקרי רעהו כל תפילתו ומבוקשו לרפאות גופו ולהושיבו על כנו ומעמדו בעד רעהו היינו בעד הקב"ה הוא למען יוכל לעבוד שמו הגדול. והנה מהכא מוכח דקאי על הקב"ה כאשר בארנו בקושית בינה לעיתים דעל כרחך על בשר ודם לא קאי כי הם לא הי' צריכים לאותו דבר וגם לא מוכח שם דאיוב היה מתפלל בעבורם אבל לזה שפיר שייך והוא צריך לאותו דבר לבריאת גופו כי היה יסורין גוברין עליו וביקש רק עבור ה' ובאמת מיד נענה כאשר העיד הכתוב ויוסף ה' את כל אשר לאיוב למשנה דייקא מילת למשנה מה שצריך לגופו לעמוד חי בריא ואולם ובברכה והצלחה וגם לעבוד את ה' בנפש חפיצה בלי עיכוב היסורין והצרות ומתורץ דייק' של בינה לעיתים. והנה מילת מהתם הוא רחוק מדרך הפשט אשר לפנינו ומילת מהכא היינו דרך הפשט אשר לפנינו וזה שהשיב לו את אמרת מהתם דייקא אמרת כוונת רבנן מהתם חוץ מדרך הפשט שלא קאי על אשר לפנינו על בשר ודם אלא על קב"ה היושב בשמים ואנא אמור מהכא בכוונת רבנן מני' ובי' אשר לפנינו דקאי על ב"ו זה כוונת חבירו היינו חבירו ממש ב"ו והיינו ויתפלל אברהם אל אלקים וירפא אבימלך וכתיב וה' פקד את שרה כאשר אמר אברהם אל אבימלך ושם מפורש להדיא דקאי על ב"ו דאברהם היה מתפלל על אותו דבר עבור אבימלך והוא נענה ולחולה שה' פקד את שרה והבן:

והנה היוצא מזה אלו ואלו דברי אלקים חיים בתרווייהו אופנים יעשה רצון אבינו שבשמים ובדברי רבנן פי שנים ותרווייהו משמע בדברי רבנן ונקטו סתם בדבריהם מילתא דשוי' לתרוייהו להביא חידותם ואמריהם כי עמוקים וטהורים ובכוונת תפלתינו יהי' עבור המקום קב"ה כאשר בארנו וגם תפלתינו יהיה כוללת עבור הכלל עבור חבירו ואז התפלל תפלה שלימה וגם אברהם אבינו קיים תרווייהו ויתפלל אברהם עבור אבימלך בעד חבירו ב"ו. וגם וישכם אברהם בבוקר ויעמוד אל המקום וקובע מקום לתפלתו רק עבור המקום ב"ה וזה כל הקובע מקום לתפילתו אלקי אברהם בעזרו ה' ינחנו במעגלי צדק למען שמו. והנה מדי פשט לא יצא לן כל הקובע מקום הכוונה היא שצריך לקבוע מקום קבוע לתפילתו וככה מבואר בדין תפלה סי' צ' ס"ק י"ט יקבע מקום לתפלתו שלא ישנהו אם לא לצורך ואין די במה שיקבע לו ב"ה להתפלל אלא גם בב"ה צריך שיהי' לו שם מקום קבוע להתפלל והצל"ח מפרש דעיקר טעמו של קביעות מקום שלפי שהמקום ההיא כיון שהתפלל שם קנה המקום קדושה ושוב כשהתפלל שם פעם שנית קדושת המקום מסייע לו שתקובל תפלתו:

ולע"ד לפ"ז יוכל להתפלל על מקום חבירו באשר התפלל שם חבירו אתמול כי גם קנה קדושה