ברוך מרדכי חלק א נג

ידעו ולא יבינו כי בחשיכה יתהלכו להבחין בין טוב לרע וחשבו המה עולם הזה הוא עיקר לנחת ולשמחה לאכול ולשתות ולילך אחר תענוגי הזמן אמר להם אתם דומין לחמור שגם החמור אינו רואה העתיד ואינו מתירא מפגעי הזמן ואין לו שום מעלה לילך במעלה כי אם לאכול ולשתות ולמלאות בטנו כך אתם לא תבינו העיקר ותכלית של האדם וטועים אתם ודומין לחמור שבו לכם פה עם החמור דייקא רק פה בעולם הזה בעולם הבא אין לכם שום ישיבה ורק פה תשבו ומפה ואילך אין לכם כלום לכן השי' יחדיו עם החמור והבן:

ובזה בארתי לדרשה לחג השבועות פסוקי התורה ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר על דרך הזה שהראה הקב"ה באלה איך דומה העולם הזה להר מלא קולות וברקים וענן כבד על ההר קשור על ההר על העולם מלא בהלות וכאשר בארנו פה ובארתי וירא העם וינועו היינו שנע ונד להם העולם. והרבה הארכתי באלה. ומשם תדרשו. ובזה בארתי פסוקי עקידה מה שאמר היום בהר ה' יראה גם מ"ש מעקידת יצחק היום שראה ענן קשור על ההר ומורה לכל אלה שבארנו גם בהר ה' יראה עין בעין יראה גם זאת בהר ה' אשר בו נותן הקב"ה התורה גם שם הקולות וברקים וענן כבד על ההר וכל אלה להורות עוה"ז אין בו ממש כי אם תורה הקדושה לנו למורשה ותבין זאת נמי מעקידת יצחק ומאברהם אבינו ברוך אלקינו שבראנו לכבודו הוא יפתח לבנו בתורתו. וזה שכיון פה רשב"ל כל העוסק בתורה יסורין בדילין הימנו דייקא מי שאינו עוסק בתורה תמיד מסובב מפגעי הזמן וענן כבד על ההר אבל מי שעוסק בתורה המר מתוק והחושך אור וכל היסורין בדילין הימנו כל היסורין ופגעי הזמן לא חש בהם ולא שם על לבו ולא נחשוב לכלום כי שם מבטחו בה' וצדיק באמונתו יחיה ובתורת ה' היא שיחתו וזה שמחתו ועוסק בתורה אף אם חם בראשו ובזה ירפא כל פצועי לבבו ויסורין בדילין הימנו והבן:

ע"ב רש"י דהוה כי בנים ומתו הוה לי יסורין של אהבה שהאבילות מכפר על עונות ודברי רש"י קשה הלא לעיל פירש פשפש ולא מצא בידוע דיסורין של אהבה הם ומפרש רש"י לעיל הקב"ה ויסרו בעולם הזה בלי שום עון ואיך מפרש רש"י פה יסורים של אהבה באים לכפר עב העון ומצאתי בספר סמיכת חכמים שתמה כן על רש"י ולאחר העיון אמרתי דזה דמפרש רש"י לעיל יסורים אהבה המה בלי עון היינו אליבא דרבא שאמר אם רואה וכו' תולה ולא מצא בידוע של אהבה אבל מבואר לעיל פליגי בה רב אחא בר יעקב ור"א ב"ח וכו' וע"ז אמר בשם ר' יוחנן אלו ואלו של אהבה הם שנאמר כי את אשר יאהב ה' יוכיח וסיים והיינו דריב"ל כי אף ברית האמור ביסורין ממרקין כל עונות של אדם ולפ"ז לר"י ע"כ מוכח דיסורין של אהבה הם שממרקין עונות ושפיר גם פה אליבא דר' יוחנן מפרש רש"י אבילות מכפרת והוי יסורין של אהבה לכפר העון והבן:

גמרא ר' אלעזר חלש על לגבי ר' יוחנן וכו' ובדרוש הספד שהספדתי על פטירת אדוני אבי מ"ו הרב הגאון הגדול אמיתי ומפורסם צדיק יסוד עולם קדוש וטהור מוה' מאיר מבאסקוויץ פריד זצוק"ל אמרתי ובארתי זה הגמרא על פי מה שבארתי גמרא פרק אלו מגלחין כי נח נפשי' דרבינא פתח' עלי האי הספדא תמרים הניע ראש על צדיק כתמר יפרח נשים לילות כימים על מי שמשים לילות כימים ובארתי לצדיק אף שרע ומר לו בעולם הזה ופגעי הזמן פגעו בו הן בגופו הן בשאר ענינו אעפ"כ יש להתאונן על מיתתו אף שהיה חי בדוחק כי כל היסורין בדילין הימנו באהבת התורה כאשר בארנו לעיל בגמרא כל העוסק בתורה יסורי' כו' וזה כוונת הגמרא לילה דומה לצרות כמוכח צל"ח חצות לילה אקום וכו' ויום להרוחה ולהצלחה וזה שהספדו עלי' דרבינא שמשים לילות כימים שמשים לילות הצרות והיגונות כיום יאיר לו כל היגונות היה לו כשמש הצלחה וברכה כל אלה שיין לפניו שמשים הצרות והפדות וכל רע טוב וחסד היה לו למען ה' וסבל הכל באהבת התורה ואין לו שום רע ובודאי יש להתאונן עליו ובזה נראה לי נמי להמתיק שם הרש"י ולמה שמפרש שם רש"י שמשים לילות כימים בתורה ולע"ד יש לומר שמשים לילות הרע והמר דדומה ללילה כימים דדומה לטוב ולברכה. כל אלה קיבל כטוב בתורה דייקא עבור התורה ע"י התורה היה לו הלילות כימים הרע ומר כאשר טוב לו בכל והבן רק עבור התורה שיוכל ללמוד תורה ולקיים מצות ה' לא מרגיש הרע והבן. ובזה נראה לפרש נמי גמרא יומא ואברהם זקן בא בימים מפרש הגמרא זקן ויושב בישיבה היה ולהנ"ל נראה שאברהם זקן בא בימים תמיד היה לו יום גם הוא משים לילות כימים הרע ומר של עולם הזה לא הרגיש אברהם ותמיד היה לו יום ובא רק בימים היינו בטוב לו מאוד. ומפרש הגמרא מדוע משום שזקן ויושב בישיבה היה וכל מגמתו היה בתורה ועבודה ותמיד יושב בישיבה לכן היה לו רק יום רק טוב ולא מרגיש הרע והבן. וגם ר' יוחנן פה שאל לו בה"ג אם משום שאין לו מזונות או שאין לו בנים היינו שיש לו צער גדול בעוה"ז והנה על זה אמר ר' אלעזר אם ר' אלעזר היה דואג עבור צרות העולם ההבל הזה היה לו לשמוח בחליו שיבוא העת לפטור מכל דאגות העולם ומה לו לדאוג על המיתה כי יבוא אבל ר' אלעזר צדיק גדול היה ולא נחשיב כלום כל הרע של עולם הזה כי רצונו לעבוד את ה' ויפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז ולכן אדרבה מצער על מיתתו וזה שהשיב לו על האי שופרא היינו המע"ט יקרא בשם שופרא שלא יוכל עוד לעשות מע"ט בתורה וכדומה דבלי בעפרא קא בכינא והיסורים אני סובל באהבה רק אחיה ולא אמות. והשיב לו מענין ששאל כי הוא אינו דואג על זה אדרבה מקבל באהבה ומבקש חיים מאל חי ושפיר השיב ר' יוחנן על דאו ודאי קא בכינא שאתה בקשת להרוס גופך ולהקים לתורה ולעבודה ובכו תרווייהו ואוקמי':

ובכן אמרתי כאלה על האי גברא קדישא אאמ"ו הצדיק מוה' מאיר זצוק"ל שהיה חי בחיי צער ביסורים בגוף נשבר מלא יסורים אעפ"כ היה מבקש תמיד אריכת ימיו ועשה לילות כימים. למען יוכל לעבוד קונו אף מתוך יסורים כל אלה לא אכפת לו. כי היה דרכו תמיד לסגף הגוף בתענית ובחיי עולם הזה מעט מעט נהנה רק כדי צרכו ורק חפצו בתפלה ובתורה כל ימיו אבל בעו"ה לא הגיע לימי זקנה וכבן חמשים ותשעה לקח אותו אלקים חבל על דאבדין אוי לנו כי חטאנו צדיק ה' נלכד בעונינו ועמי גמל חסד הרבה הביאני אל בית הספר למדתי מתורתו וקדושתו ופרישתו וגמל עמי טובות הרבה למען לגדל אותי לתורה אוי לנו כי נפלו עטרת ראשינו. ולזכר צדיק וקדוש הזה אמרתי להביא עוד פה מילי דהספדא. והוא עוד גרגר אחד בתפלתינו בתפלת יוה"כ קטן שאנו מתפללין בהיות מזבחי ומקדשי על מכונו וגבולו היה מכפרים עלינו שעירים העולים לגורלו ועתה בעונותינו וכו' לא לקח מידינו עולה ומנחה ובארתי ע"ד שבארתי הפסוק פרשת שמיני וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם ואמרתי בקרבנות אשר מן הצאן ומן הבקר המה שמה יד הכהן באמצע לשחוט ולזרוק וגם ידי בעלים לסמכו וזה אשר אנחנו בידינו מביאים קרבן לשם ה' אבל יש עוד קרבן גם הצדיק הוא קרבן העם לפעמים בעו"ה נתפס בעון הדור לכפר והוא הקרבן עולה וזבח לה' אבל זה הקרבן לא מידינו הוא אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו לוקח זה הצדיק מאתנו בלי סיועת ידינו ובלי ממוצע הכהן והנה בודאי ביותר טוב ונעים לנו אם הקרבן הוא ע"י הכהן וידינו בסמיכה מאשר לקח ה'