ברוך מרדכי חלק א נב

ובסיומא אמרתי באלה הפסוק' פה חסידים בלשון רבים המה יעלזו בכבוד דייקא חסידים רבים מדור דור ירננו על משכבותם רוממת אל בגרונם היינו שהמה תלמידי חכמים וחרב פיפיות בידם שגם יש להם זכות אבות גם אבות קדושים אז בטוח ירננו על משכבותם כי לא פסקו עוד התורה מדור דור לעולמים וזה חרב פיפיות כפלים והבן. וגם פה ברבינו הקדוש והטהור הוא גדול וקדוש והוא בן לאותו גאון וקדוש ישראל רבינו חתם סופר וגם עכשיו ת"ל הניח אחריו ברכה בנים צדיקים תלמידי חכמים ובן גדול וגאון ממלא מקום אביו בתורה ובקדושה והישיבה הגדולה בעזרת האל לא פסק' מבית החכמים והסופרים הקדושים וגאונים. ויונק' עדינו תורה וחכמה וזה נחמתינו שכן יהי' מדור לדור ויגדיל התורה בתלמידי' ותלמידי תלמידיהון אתה ה' עמוד עמנו וינחם לבינו וירפא פצוע' לבבינו וינחם אותנו בכפלים ויאיר התורה כמקדם ה' הוא יושיענו ובצדקתך חיינו. להשיב שבותינו וירים קרן התורה והיראה בישראל. ובארתי זה הגמרא כל הקורא ק"ש על מטתו כאלו אוחז חרב של שני פיות בידו. היינו ידוע כל העוסק בתורה יסורים בדילי' הימנו ותורה מגינה ומצילו. והנה ידוע בק"ש ג"כ הוא עוסק בתורה ובזה מקיים עוסק בתורה וג"כ ק"ש בפני עצמו יחוד שמו הגדול היא מגין עלינו וא"כ תורתו בק"ש וזה כל הקורא ק"ש על מטתו כאלו אוחז חרב של שני פיות בידו שיש בידו ג"כ זכות תורה וזכות ק"ש וזה רוממת אל בגרונם שהוא ק"ש שהוא רוממת של אל וגם חרב פיפיות בידם בזה הק"ש המה בכפלים ג"כ זכות התורה עמהם והבן:

גמרא אמר רבי שמעון כל העוסק בתורה יסורים בדיל' הימנו ובארתי ע"ד ששמעתי לבאר הגמרא לקמן מפי אמ"ו הרב האי גאון אמיתי ומפורסם קדוש עליון קדוש שמו מוה' יחזקאל בנעט זצוק"ל שהיה אב"ד ור"מ דק"ק נייטרע יע"א והיינו הגמרא שקאמר אם רואה אדם שיסורים באים עליו יפשפש במעשיו פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה. שנאמר אשרי הגבר וכו' וביאר אמ"ו הנ"ל כי הקב"ה משלם מדה נגד מדה במה שחוטא בזה ייסר אותו אם חטא בידו אזי יבוא מכאוב על ידו וכו' וזה שקאמרו אם רואה אדם שיסורים באים עליו יפשפש במעשיו במה שהוא חוטא יסתכל היטב כי יסורים שלו המה מדה נגד מדה פשפש ולא מצא באותו אבר אשר היסורים עליו שהיה חוטא באותו אבר יתלה בביטול תורה ובתורה כל עצמותיו תאמרנה ובלימוד התורה כל האיברים בכלל ובביטול התורה כל אבר ואבר בכלל וא"כ בכל מקום שהם היסורין המה מדה נגד מדה עכ"ל הקדוש. ובזה נראה לע"ד לפרש פה אם רואה אדם שיסורים באים עליו ואם רוצה לרפאותו למצוא מידו רפואה לאותו אבר שהיסורים עליו אז ילמוד תורה בזה כל האיברים בכלל בכל מקום שהמה היסורים רפואה שלימה להם ולכל אבריו ולכל בשרו מרפא וזה כל העוסק בתורה יסורין בדיל' הימנו כי כל האיברים בכלל לימוד התורה וזה מרקחת טובה בכל מקום שהמה היסורין לרפואה שלימה והבן:

עוד נראה דבר לדבר בענין אגדה המושכת לב האדם למען להטות לבבינו ליראת ה' כל ימינו ולהבין ולהשכיל מצב ומעמד הגוף הלא ידוע גם ב"ה וגם ב"ש במנו וגמרו טוב שלא נברא משנברא וטעמו ונמוקו אם בדברים הנוגע לשמים לעיקר תכליתינו רחוקים מן השכר וקרוב להפסד כי יצר לב אדם רע ומי יוכל להמלט מחטא ופשע ותמיד צריך ללחום גבור כארי לעשות רצון אבינו שבשמים וגם בענין העולם הזה הנוגע לקיום הגוף מי יעלה לי שמש ההצלחה בסביבותיו בלי צער נגע ופגע אחר שמחה תוגה ואחר צהלה בהלה ואחר גילה רעדה כן יעברו ימיו של אדם בדאגה רבה וקוץ ודרדר סביביו ופגעי הזמן מד' רוחות עולם סביבותיו וגם העשיר אשר מילא אסמותיו ברכה לא הניח עינו לישן מפחד לילה מרוב דאגות אולי יאבדו פירותיו ותמיד אין לו די ורוח המותרות בקרבו רודף ומבקש בימים ונהרות בהרים וגבעות. וכבר בארתי בדרשה לחג השבועות מה שאנו מתפללים בכל יום ברוך אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת הוא יפתח לבינו בתורתו וישים בלבנו אהבתו וכו' למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה דייקא בארתי ע"י תורה הקדושה כל היסורין בדילין אין פגע ואין נגע נחשוב לצער כי חיינו ואורך ימינו הוא התורה הקדושה ובהתורה ישמח לבנו וע"י תורתינו הקדושה מתקו לנו חיינו כי הוא הנותן חיים לכל עושיהם וזה יפתח לבנו בתורתו לולא זה רק לבהלה נברא ולריק יגענו וזה למען שלא נלד לבהלה כי בלאו זה העולם הזה בהלה וצער איכא. ובזה בארתי מדרש רבה פ' וירא ויהי ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק מה ראה ענן קשור על ההר אמר ליצחק בני אתה רואה מה שאני רואה אמר יצחק הן אמר לשני נעריו אתם רואים מה שאני רואה אמרו לו לא אמר להם אתם דומין לחמור שאינו רואה שבו לכם פה עם החמור ובארתי כי ידוע כאשר בארנו צדקת אדם הוא אם רואה ומבין את אלה האי עלמא עולם בהלה ועולם ההבל הוא ולא נחשוב לו לעיקר אלא ידע שהוא רק בפרוזדור לעבוד קונו ובוראו לקנה עולמו שכולו טוב ולהשיג חיי הנצחיות וזה הוא אמונת אברהם אבינו וצדקתו שראה את כל אלה עולם הזה אין בו ממש ורק שש ושמח ויגל לעשות רצון ה' ולכן בחר להקריב בנו יחידו כי כל כוונתו היה ומשמח בבנו למען לעבוד ה' שיהי' בכו עובד ה' ואם ה' ביקש וציוה להקריב אותו הרי מיד נעשה רצון ה' ובכן באהבה קרב בנו אל המזבח וגם יצחק הוא הגבר אשר שם נפשו בכפו והבין גם הוא עלמא הדין עולם שקר הוא ואם ישלים נפשו בשעה אחת בודאי טוב הוא ובכן הוא גם הוא פושט את צוארו ומאס בחיי עולם הזה כי היה מבין שבעולם הזה כולו כעסים אף ברוב נכסים כולו שקרים אף אם ימלא כסף וזהב כל החדרים רק העיקר לעבוד ה' ולזה יפה שעה אחת וכו' ואם מיד השלים נפשו בעבודת ה' בודאי באהבה רבה עשה כן. ופשט את צוארו לעשות רצון קונו ובוא והבן בחידות חז"ל שביום השלישי פקח אברהם את עיניו וראה בחכמתו שעיתים וזמנים של עולם הזה כולו סובבים תחת דאגות ובהלות והנה ההר הוא העולם אשר אנו עומדים עליו כל עולם נדמו לו כהר אשר לעלות עליו הוא קשה וגם תמיד האדם הולך כאיש אשר הולך על ההר שתמיד יבוא מעלה מעלה כן חומד ומבקש האדם תמיד גבוה גבוה אבל ראה הענן זה החושך ולחץ ודחק כי זה הוא סביבות ההר שהוא קשר על ההר תמיד חושך ופגעי הזמן סובבים ההר היינו העולם הזה אשר דומה להר כי כן מרגלא בפומא דאינשי עוד הר אחד יש לפני אם אלך בשלום מזה ההר ואז אם כבר עבר זה ההר עדיין יעמוד לו הר אחר ואמר עוד זה ההר אם אלך עליו בשלום אז יהיה טוב וכו' זאת ראה בלבבו שעולם הזה מסובך בצרות ומהומות רבות והבל הבלים והיינו הענן קשור על ההר החושך והצרות קשור על העולם הזה והבין בצדקתו אין לאדם כי אם לעבוד ה' ובזה ימתוק המר הענן הקשור על ההר והתורה היא האורה ובאהבה רבה עשה ציות ה' לילך לשחוט בנו יחידו כי עולם הזה לא נחשוב לו לכלום ושאל את בנו יצחק אם גם הוא ראה כאלה שעולם הזה עולם ההבל אין בו ממש שענן קשור על ההר ורובו דרובו לא מתוק כי מר. והשיב לו יצחק גם אני רואה מה שאתה רואה כל העולם כולו שקרים וענן סביבותיו ואין לאדם כי אם מה שיעבוד את ה' ובכן פשט צוארו ברצון הטוב בלב ונפש חפיצה אמר לשני נעריו רואים אתם מה שאני רואה אמרו לו לא זה הנער לא ראה זאת לא