ברוך מרדכי חלק א מב

שומר שבת קודש או מי שלא יקרא ק"ש מידי יום או מי שלא יחזיק במצות תפילין וציצית זה בכל השנה לא יספר ביציאת מצרים אבל החיוב לנו ולבנינו בכל השנה תורה ומצות לקיים ועל ידיהם לספר בכל השנה ביצי"מ וז"ש אפי' כולנו חכמים וכולנו נבונים מצוה עלינו לספר ביצ"מ היינו בעתו ובזמנו אבל כל המרבה לספר ביצי"מ דייקא שמספר בכל השנה ביצי"מ בכל יום ויום זה בודאי קיים התורה והמצות ושומר שבת קודש תפילין וציצית וכדומה ה"ז משובח זה הוא משובח ביותר והבן כי ע"י המצות ששמר סופר וזוכר כל השנה ביצ"מ ומשובח הוא:

וזה כוונת דוד בכנור כי ידוע גמרא יבמות כבר הבאתי לעיל דף ע"ב ת"ר כל אותן מ' ימים שהיו ישראל במדבר לא היה מנשבות בו רוח צפונית. וכ' וקמ"ל דעת רצון מילתא היא ועיי' רש"י שרוח צפונית מחצות לילה ואילך שהיה מכות בכורים וה' הציל אותנו והיה עת רצון הוא נמי עת רצון שהרוח צפונית נושבת מזמן הזה בכל הלילות בחצות לילה מסודר לטוב לנו כידוע. והנה זה רוח צפונית הוא זכר ליציאת מצרים כי ע"י עת רצון מיציאת מצרים שה' הכה בחצות לילה כל בכור ע"י כן היה הרוח צפונית מנשבת עיי'. והנה דוד שהיה רוצה לעמוד ולעסוק בתורה להחזיק עצמו כגיבור חיל כארי לעבודת ה' נתן סמנא בכינור בחצות לילה שאז הרוח צפונית היה מנשבת וע"י זה היה מנגן הכנור וזכר ע"י רוח צפונית ביציאת מצרים וע"י כן מיד היה עומד ועוסק בתורה זה הוא מחזיק אותו לעבודת ה' כי זכר ביציאת מצרים והבן. כי יציאת מצרים הוא עמוד החזק להחזיק אדם על התורה ועבודה. ודע שגם האמונה תולה הקב"ה ביציאת מצרים במה שאמר אני ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים וכו':

ובזה חקירה ביאר ידידי ורב חביבי מגיד מופלג הרב המאה"ג חריף ובקי צדיק תמים כש"ת מוה' יעקב סניידערס נ"י אב"ד ק"ק שומרי הדה ראאב יע"א. דברי חכם במה שהוא אומר חכם מה הוא אומר מה העדות והחוקים ומשפטים וכו' ואף אתה אמור לו כהלכות הפסח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן וביאר ידידי הרב הנ"ל ע"פ הכוזרי שהשיב החבר לכוזרי כששאלו על אמונתו והשיבו אנחנו מאמינים באלקי אברהם המוציא בני ישראל מארץ מצרים באותות ומופתים וחרה אפו עליו המלך הכוזרי שהיה לו להושיבו כי הוא המאמין בבורא העולם שמים וארץ והשיב לו יציאת מצרים היה לעינינו ואין פה להכחיש ולא להשיב אבל בבריאת שמים וארץ יש אפיקורסים להשיב וכו' וכו':

ואמר הרב הנ"ל זה שהשיב לחכם שהוא אומר מה העדות וכו' והנה על כל שאלת החכם רק השיב לו כהלכות הפסח יציאת מצרים אשר היה לעינינו ובזה מספיק כל התירוצים ואין מפטירין אחר הפסח אפיקומן אם את זאת השבת שהוא ה' אשר הוציא בני ישראל מאמ"צ לא צריך עוד שום דבר ושום טעם להמתיק לאמונתינו ובזה די הכל. וזה מספיק הוא לכל השאלות שאנו מאמינים בבורא אשר הוצאתנו ממצרים, ואחר זה אין צורך שום טעם ודבר כי זה הוא גדול על כולם והבן והרב הנ"ל האריך עוד במתק לשונו ודברי פי חכם חן יותר להסביר מאשר אנכי בכתב פה:

וא"כ להנ"ל בודאי טוב עשה דוד בחצות לילה בכינור להזכיר ביצי"מ להאמין בה' באמונה שלימה ומיד היה עומד ועוסק בתורה אשר ציוה ה' לטוב לנו כל הימים:

ובארתי בזה עוד הפעם ואפילו כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו יודעים את התורה מצוה עלינו לספר ביצי"מ וכל המרבה לספר ביצי"מ ה"ז משובח היינו כבר בארנו בשם החבר שכלל כל אמונת ישראל לתלות ביצי"מ הוא כלל גדול ובזה מופת די לכל התורה לשמור ולא צריך שום טעם וחקירה לאמונתינו כי אם לאמר אנו מאמינים בה' שהוציא את אבותינו ממצרים שהיה לעינינו. וזה הפירוש אפי' כולנו חכמים וכו' כולנו יודעים את התורה היינו אפי' יש לנו חכמה ובינה להשיב שולחו דבר על פי חקירה ותבונה ולהביא אות ומופת לתורת הקדושה אעפ"כ ביותר טוב לתלות כל התורה וכל האמונה ביצי"מ אעפ"כ מצוה עלינו לספר ביצי"מ היינו כל התורה לספר ביצי"מ לומר אנו מאמינים ומקיימים התורה שציוה ה' המוציא בנ"י ממצרים וכל המרבה לספר ביצי"מ היינו שתולה הכל ומספר כל המצות ביצי"מ ה"ז הוא משובח כי על זה אין פה להשיב ולא מצח להרים ראש והבן:

ובזה בארתי גמרא ברכות דף י"ב ע"ב תניא אמר להם בן זומא לחכמים וכי מזכירין יצי"מ לימות המשיח והלא כבר נאמר הנה ימים באים נאום ה' ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בנ"י מאמ"צ כי אם חי ה' אשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונת ומכל הארצות אשר הדחתי שם אמרו לו צנא שתעקר יצי"מ ממקומה אלא שתהי' שעבוד מלכות עיקר ויצ"ב טפל לו ולהנ"ל ככה יובן כי לכאורה יש מקום לטעות שלעתיד שיאמר ויתלה האמונה אשר הביא את ישראל מארץ צפונה ומכל ארצות ויטעו לומר לכן נא יזכיר עוד יצי"מ כי זה מופת אמת הוא מארץ צפונה. ועל יצי"מ יש להשיב דבר ובכן מזכירין לעתיד רק אשר הביא מארץ צפונה אבל זה ליתא כי יצי"מ הוא אות ומופת לעיני אשר אין פה להשיב ולא יוכל לזוז מינה אפי' שום מקצת מן המקצת. וזה שקאמר אמרו לו לא שתעקר יצי"מ ממקומה דייקא אל תחשוב שיוכל לעקור יצי"מ ממקומה היינו על זה שמורה לנו להאמין בה' חלילה להזכיר שיוכל לעקור ממקומה ולהשיב ולדחות חלילה בודאי זה לא יוכל לעקור כי יצי"מ אות ומופת גמור הוא לאמונתינו להאמין בה' אלא שתהיה שיעבוד מלכות עיקר דייקא מזה תראה עוד יותר פלאים ויצי"מ טפל לו אבל חלילה שתעקור קצת מיצי"מ ולומר שזה אינו די ליתן מופת על אמונתינו אלא זה בודאי לקיים בתוקף גם זה הוא עמוד החזק לעולמים והבן:

ואגב דאיירי פה ענין הזה אמרתי כל המרבה לספר ביצי"מ ה"ז משובח ואמרתי עוד הפעם לבאר דברי בעל הגדה אפי' כולנו חכמים וכו' ה"ז משובח. ובארתי ע"ד שביאר אאמ"ו הרב הגאון צדיק וחסיד קדוש עליון מוה' מאיר פריד זצוק"ל פסוק מלכים י' ומלכות שבא שמעת את שמע שלמה ובאת לנסות בחידות וכו' ותאמר אל המלך אמת היה הדבר אשר שמעתי בארצי על דבריך ועל חכמתך ולא האמנתי לדברים עד אשר באתי ותראינה עיני והנה לא הוגד לי החצי הוספת חכמה וטוב אל השמועה אשר שמעתי ודקדק אאמ"ו הנ"ל התחיל בשתים וסיים בחד ולא האמנתי לדברים וביאר ואמר הנה כבר אמר התנא בפרקי אבות סיג לחכמה שתיקה וזה דרכו של איש חכם שדבריו מעטים והנה זה המלכה שבא שומעת את שמע שלמה שהוא היה מדבר הרבה משלים על כל עץ ועץ כמבואר וגם שומעת שהוא חכם גדול עד למאוד והנה זה לא רצה להאמין שיהיה חכם ומדבר הרבה אם הוא חכם דברי חכם מעוטים המה וא"כ כיון דמדבר הרבה אינו חכם ואם חכם אינו מדבר הרבה. וזה שאמרה אמת שמעתי בארצי על חכמתך ועל דבריך שמעתי שאתה מדבר הרבה וגם שמעתי שאתה חכם ולא האמנתי לדברים דייקא הדברים לא האמנתי זה לא יכלתי להאמין שהחכם ידבר הרבה עד אשר באתי הנה ותראנה עיני שאתה חכם גדול וגם תדבר הרבה וכל דבריך טובים וישרים לך נאה לדבר הרבה הוספת חכמה וטוב וכו'. עכ"ד אאמ"ו הגאון יזכר לטוב: