ברוך מרדכי חלק א מ

ובזה בארנו פסוקי תורה פרשת ויצא ככתוב ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה ויפגע במקום וילן שם ויקח מאבני המקום וכו' וישכב במקום ההוא ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו וה' נצב עליו ויאמר הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך וכו' ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי וירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים וכו' ויקח יעקב את האבן אשר שם מראשותיו וישם אותו מצבה ויצק שמן על ראשה וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלקים וכו' ונתן לי לחם לאכול וכו', ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלקים והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. ונראה דהנה ידוע דיעקב היה מקיים תורה מעוני בבית המדרש של שם ועבר וזה שכתב וילן שם וישכב במקום ההוא היינו מי שאין דרכו לישן על הארץ לא יוכל לשכוב אם יקח אבן מראשותיו אבל יעקב אבינו העיד הפסוק וישכב במקום ההוא. כבר היה סובל את אלה שאפי' לישן ידע על מקום ההוא ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה דייקא אם הסולם יהיה גבוה אזי צריך חזקה טובה בארץ והיינו כמו כן הבן אדם אשר רוצה לעלות במעלות הרמה בתורה וחכמה צריך להיות לו עמידה טובה בארץ כמו שבארנו בהקדמתינו מתוך שמחה שלום וברכה ישיג כפלים מאשר ביגון ואנחה. וזה שרמז לו החלום הסולם אם מוצב ארצה דייקא אם יש לסולם העמדה טובה בכאן אזי וראשו מגיע השמימה אז יוכל לילך הראש עד השמים בלתי לנפול. וכמו כן גבר איש אם יש לו העמדה טובה בארץ אז ראשו מגיע השמימה בתורה ועבודה אם יש לו כל צרכי גופו די אז ראשו מגיע לחדש חדושים ולעשות פלאים עד רום השמים. ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו דייקא פעמים המלאך על האדם ופעמים האדם יותר מהמלאך אם יוכל לגבור על יצרו ולעשות אך טוב. אז הבן אדם יגבור עליו. והנה ע"י המנוחה והשמחה ושלום ושלוה פעמים שנטוב לנו כאשר בארנו אך פעמים עוד רע לנו כי ע"י זה מבעטין. וזה ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו כזה המנוחה ועשירות שלבן אדם ע"י מלאכי אלקים עולים שלפעמים עי"ז מבעט האדם ויגדל המלאך עליו ולפעמים אדרבה עוד ביותר זכה הבן אדם ע"י המנוחה לעלות לתורה בכפלים אז יטים המלאכים ואנחנו עליהם והבן. אך כבר בארנו מי שכבר קיים תורה מעוני וקיים פת במלח ועל הארץ תישן לזה אז לא מזיק לו רב שפע כי יחזיק במעוזו גם אז בתורה ועבודה. וזה שכתב וה' נצב עליו ויאמר הארץ אשר אתה שוכב עליה דייקא אשר אתה שכבת עליה וקיימת על הארץ תישן מפני שאתה קיימת את אלה לך אתננה דייקא אני נותן לך ובטוח אני בך שתשמור תורתי גם מעושר והבטיח לו הקב"ה שיטבנו לו מאוד ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה דייקא בה"ג במקום הזה שהבטיח לו הקב"ה עכשיו שיטב לו ושיהיה לו כל טוב בה"ג יש ה' בזה האופן יוכל לעבוד בוראו וקונו עוד ביותר כפלים מאשר בעוני כי אין השכינה שרוי אלא במקום שמחה ואנכי לא ידעתי אנכי חשבתי רק בעוני יוכל לקיים תורת ה' אבל עכשיו בחלומי ראיתי והבנתי אכן כי יש ה' במקום הזה. וירא ויאמר מה נורא המקום הזה אעפ"כ צריך להיות מורה גדול ממקום הזה מאופן הצלחה וחלילה בקל יוכל הבן אדם מרב טובו לבעט ולשכוח בה' ואמר אין זה תכלית הראשון שהיתה בגדר העוני כי אם בית אלקים היינו בית נכון לעבודת אלקים שבטוח בדרך הזה אל יבעט. אבל וזה היינו מה שראיתי עכשיו בחלומי גדר הצלחה ורווחה הוא שער השמים זה שהבטחתי לעושר הוא שער השמים יגיע האדם אז עד שערי השמים מקור השכינה בשמחה:

והתחכם יעקב למען יוכל לקבל רוב הברכה ואף אעפ"כ לשמור את נפשו בלתי לבעט ויקח יעקב את האבן אשר שם מראשותיו אשר היה בעוני עמו שישן על זה האבן בלי כר וכסת וישם אותה מצבה דייקא זאת היה לו למצבה לזכר עולם למען יהיה לו לעולם ניצב מעמד העוני נגד עינו וישם אותו למצבת עולם לזכר עולם שיהיה זה נגד עינו לבל יבעט כי יזכור בעת הדוחק והצרות ובודאי יתן שבח והודיה לה' אשר זכה אותו להרחיב גבולו זו ועוד שנית עשה ותיקן חכמת שלמה שאמר בכל עת יהי' בגדיך וכו' ושמן על ראשך אל יחסר. והנה השמן ג"כ מוסר השכל לבלתי שכוח בה' כמו שמבואר מדרש תנחומא פ' אמור אמרתי לכם ויקחו וכו' שמן זית זך למה להעלות נר תמיד וכי אור משלכם אני צריך אלא בשביל לשמור את נפשותיכם שנמשלה הנפש בנר שנאמר נר ה' נשמת אדם וכו':

וז"ש ויצק שמן על ראשה גם שמן יהיה לו על מצבה זה בב' דברים אלו באבן הזה ובשמן הטוב יחזיק יעקב בטח בעבודת ה' וז"ש וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלקים עמדי היינו יען שכבר עשיתי לי גדרים טובים בלתי לבעט ובכן אשאול ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ואין יהיה לי שום מחסור והיה ה' לי לאלקים תמיד יהיה ה' לי לאלקים והוא יהיה בכל דרכי ולא אומר חלילה פועל ידי כוחי וגבורתי עשה לי את החיל הזה אלא זוכר אני תמיד בגבורות ה' במידת טובו וחסדו. ואמר והאבן אשר שמתי מצבה הוא יהיה לי בית אלקים זה יהיה עמוד אמת מצבה חזקה לבית אלקים לשמור אותי לבית אלקים לבל יבעט. וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך עוד ביותר עשר פעמים אהי' טוב מאשר הייתי בעוני בברכה עוד ביותר אעבוד שמך הגדול ודי:

ובזה בארתי פסוקי פרשת ויגש ויגידו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם וידברו אליו כל דברי יוסף אשר דיבר להם עיי' רש"י סימן מסר להם פרשת עגלה ערופה וירא את העגלות אשר שלח יוסף ותחי רוח יעקב אביהם ולהנ"ל ככה יובן שאמרו ליעקב עוד יוסף חי הוא צדיק כמו שהיה וחי מיקרי צדיק ורשע מיקרי מת על זה אמרו יוסף חי שהוא צדיק וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים דייקא אף שהוא מושל בכל ארץ מצרים וכל טוב והרוחה וגדולת מלך על ראשו אעפ"כ לא ביעט בה' ועמד על מעמדו והיינו ויפג לבו בלתי להאמין זה לא היה רוצה להאמין שעוד יוסף חי בצדקתו והוא מושל וגם יש לו גדולה ואב יבעט אלא אם חי והוא צדיק אינו מושל ואם מושל אינו חי בצדקתו ע"ז ויספרו לו את כל דברי יוסף היינו תורה וחכמה פרשת עגלה ערופה אשר מסר להם וגם וירא את העגלות שהראה לו הגדולה ואז ראה תרווייהו תורה וגדולה ותחי רוח יעקב אביהם בשמחה ונחת כי עודנו עומד יוסף בצדקתו וגם גדולה וכבוד לו:

ולדרכינו עוד יותר בארתי כאשר אמרנו אם יש לצדיק סיפוק כל צרכו וגדולה ועושר על ראשו אז ביתר שאת יעלה מעלה מעלה עד השמימה ולע"ד הו"ל לכתוב יוסף חי עוד. וזה עוד יוסף חי הוי כמתהפך הסדר ולהנ"ל יובן שאמרו לו עוד יוסף חי דייקא יש לך עוד יוסף כמו שני יוסף יש לך עכשיו כי פי שנים ברוחו עוד ביותר גדול בצדקתו ותורתו בגדולתו ורב כבודו:

והנה בארתי גמרא שבת אין השכינה שרויה אלא מתוך שמחה של מצוה ואמר רב יהודה וכן לדבר הלכה כי הא דרבא מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחתא ובדחי רבנן לסוף יתיבא באימת' ופתח בשמעתתי' ובארתי דהנה הקדמתי אם הלב טרוד ומוטרד מפגעי הזמן לא יוכל להגות בתורת ה' כדבעי שמעת' בעי צלותא