ברוך מרדכי חלק א לה

גמרא תנא אמר ר' יוסי וכו' והנראה לע"ד גם ביום איכא שלש משמרות כמו בלילה ורק היום למלאכה והלילה למשמר לתורה ולעבודה כמבואר של"ה הקדוש מס' חולין בענין ק"ש אין דרכה של תורה אלא בלילה שנאמר קומי רוני בלילה וגרסינן בערבין אמר ר' לקיש לא איבר' הלילה אלא לגרסא וזה שלש משמרות על כל משמר יושב ושואג כארי דייקא מבקש מאתנו להיות גבור כארי בלילה לתורה ולעבודה ממעין קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו חסרני בתורה וקדושה בעו"ה ובלילה מצער על התורה כי חסרנו וביום לע"ד ב"כ ג' משמרות ביום שואג על צער הגוף פרנסה וכלכלה שמחיצה מבדיל בינינו כמבואר בפירש הקדושים על השירה וצריך אני לבקש הפרנסה ע"י ממוצע מבשר ודם והנה מבואר היונה אומרת שירה יהיה מזונותי וכו' ומתחת ידך ולא יהי' מתוק מדבש ומסור ביד בשר ודם אמרה מה קול שמעת שמעתי קול כיונה דייקא מצער על פרנסתינו שמחיצה מבדיל בינינו ולא משפע קדושה אלא ע"י ממוצע בשר ודם. וסיים אוי לבנים שגלו מעל שלחן אביהם דייקא שאינו הפרנסה בשפע ברכה משלחן גבוה משלחן אביו כי אם ע"י בשר ודם והבן:

וזה שאמר לו אליהו שהיה לך להתפלל תפלה קצרה בענין הדומה כיונה כתפילת שירה שאמרה היונה כי תפלה קצרה היא הושע השם וכו' ויהי' כל צרכיהם לפניך זה ממש לכוונת היונה לפניך ולא מתחת בשר ודם והבן:

גמרא אשרי לאב שמקלסין אותו בביתו כך ובארתי עכשיו אין השם במלא במלואי ורק במקדשינו והנה אנו עונין אמן יהא שמיה רבא מברך דהיינו שהשם יהי' במלואי' ואמר אשרי האב שמקלסין אותו בביתו כך אז השם במלואו ואין מחסור לשם הקדוש והבן:

ובדרוש בין המצרים אזלינו וקרבינו ירום לראות בנין מקדשינו מרום הרים. עמוד הכהן לתומים ולאורים בארתי זה הגמרא על דרך דרוש אגדה להבין ולהשכיל דידוע באבידת מקדשינו אבדנו שתים ולקינו בכפלים הנוגע לגוף ולחיים והנוגע לתורה ולקדושה ולאהבת ה' ליראת שמים חסרנו מקרבנות העולים לגורלינו כהן גדול צדק לכפר על כל חטאתינו עולה זבח ומנחה ונסכים עומדים צפופים ומשתחוים בבית ה' רוחים תורה וקדושה חסד ואמת היה מלא על כל גדותיו אבות עם בנים רבנים עם תלמידיהם עושים בתורת ה' פלאות כל פלך ופלך בקול תורה משמיעים קול בבתי מדרשות בתורה ויראת שדי מלא וגדוש זו ועוד זו איש איש תחת גפנו ותחת תאנו יושב בברכה על שלחני ארץ זבת חלב ודבש בגנות ופרדסים בבגדי כבוד במלבושי טובים בעשר ידות מכל מיני מעדנים. והנה מי שרק מצער על רב טוב בענין עולם הזה בתאות הגופניות זה רק מצער על דבר שאין בו ממש הלא ימינו כצל עובר ולהון ולנחת הגוף יש קץ וסוף יברח כצל ולא יעמוד. אבל העיקר היא אצלינו וזאת ישים אל לבינו הנוגע לחי עולמים לעולם שכולו טוב התורה והכהן והקרבן הקדושה ועבודה שהיה לנו ועל דא ודאי קא בכינא והקב"ה שומע לקול בכיותינו:

ולזה הכוונה לדעתי אמר המשורר תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי ירושלים על ראש שמחתי דייקא אל תאמין שאנכי המעורר ירושלים ואזכור ומתפלל על העתיד לבנותה הוא משום שנחסר צרכי הגוף אלא אזכור ירושלים על ראש שמחתי אם גם שמחתי יעלה עד לראש מלא על כל גדותיו אעפ"כ אזכור את ירושלים ומתאונן אני על הקדושה והתורה המגיע לחיי הנצחיות:

והנה בארתי שירת היונה שאמרה יהיה מזונותי מרורים כז ומסורים בידך ולא יהיה מתוק מדבש ומסורים ביד בשר ודם ובארתי הכוונה ביותר טוב שיהיו מזונותי מרורים כזית ויחסיר מנוחת ושלות עולם הזה רק שיהיו מסורים בידך שיהיו רק מסור ביד ה' לעבוד אותו באמונה שלימה ואל יהיו מתוק מדבש ויבעט ע"י רוב כל ויהי' מסור בידי בשר ודם דייקא רק להרבות בשר ודם להנאת הגוף ויהי' מסור ביד הגוף שיגבור הבשר ודם על הקדושה ויעשה תמיד רק להרבות בשר ודם להנאת בשר ודם והבן. וזה כוונת מאמר פה פעם אחת נכנסתי לחורבה אחת אחורבת ירושלים להתפלל דייקא ר' יוסי הלך בדעתו לחורב' אחת מחורב' ירושלים להתפלל דייקא להתפלל לחרבת ירושלים שהקב"ה במהרה יבנה עיר מקדשינו על מכונו ושמר לי אליהו על הפתח והמתין לי עד שסיימתי תפלתי דייקא המתין לידע תכלית התפלה ואמר בני מפני מה נכנסת לחורב' זו דייקא הנה שתים זו שחסרנו ענין הגוף וענין הנפש ומפני מה נכנסת לחרבה זו דייקא על צרכי גוף התפללת או על צרכי הנפש הקדושה ואמר לי סתם להתפלל ולא רוצה לעשות עצמו כצדיק ואמר לו בני מה קול שמעת בחרבה זו אם הקול קול יעקב הוא על הקדושה ועל התורה אם ככה הקול על חרבת מקדשינו או רק הקולות אל יחדלון על ענין הגוף שמוטרד מפוזר ומפורד באין מחיה ופרנסה ומוכה מפגעי הזמן אמר שמעתי בת קול שמנהמת כיונה דייקא הקול קול יעקב ומנהמת כיונה דייקא רק התפלל להיות מסור ביד הקב"ה ומבקש תורה ועבודה ומה שנוגע להנפש המשכלת ונשמה טהורה עולם הבא שכולו טוב וכיונה שגם היא אמרה מוטב הזית המרור רק ביד הקב"ה לעשות רצון קונו וגם פה שמעתי קול הזה לא דואג על אבידת חסרון גוף אלא שמעתי אוי ששרפתי את ביתי והגלתי את בני לבין האומות דייקא רק עבור הקדושה שנחסור בית הקדושה ואמר לא זו בלבד אלא בשעה שישראל נכנסי' לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ומצערין עצמן וזוכרין כאשר היה מקדם בתי הכנסיות ובתי מדרשות בקדושה ובטהרה בתורה ויראה רבה בכל פלך ופלך בתי מדרשות שואגים בקול תורה רבנים ותלמידים ותלמידי תלמידיהון והיום בעו"ה במתי מספר הבתי מדרשות וגם בית קדושה בתי כנסיות אשר עמדו ברום עולם גם היום במתי מספר ואם גם יש בתי כנסיות אין דמיון לראשונים חסרנו הרבה ועיקר התכלית מעיקר הקדושה מקומות הרבה חרבו והדור פרוץ בעו"ה כל אחד בונה במה לעצמו ואומר כך הוא דרכה של תורה עושים מלחמות ומבקשים חדשות והתורה נעדרת סגור ומסוגרת ואף בעה"י כי לא אלמן ישראל עוד יש צדיקים טובים וישרים לוחמים מלחמת ה' וידיהם כידי משה רבינו כלפי מעלה להרים ולהחזיק קרן התורה והיראה אבל מי יתן ויהי' כל עם ה' טהורים ותמימים באגודה אחת בלב ונפש לעשות רצון קונם ועונין אמן יהא שמיה רבא מבורך דייקא מתפללין ועונין אמיש"ר מבורך שיהי' שם הגדול מבורך כיאות ויבנה מקדשינו לחדש ימינו כקדם לברך שמו הגדול ברב עם ולהיות בתי כנסיות ובתי מדרשות על מכונם וגבולם כדת וכתורה וכהלכה תקונים ומתוקנים באין צוחה באין פרץ כאשר היה עם אבותינו הקדושים מקדם חבירים כל ישראל כולם קדושים אז הקב"ה מנענע בראשו ומסכים ומצער עמנו ואמר אוי לבנים שגלו מעל שלחן אביהם והבן כל שלחן שהיא של תורה זה השלחן לפני ה' אבל בעו"ה חסרנו משלחן הזה גלו הבנים מעל שלחן הזה שלחן ה' תורה והלכה אתה ה' רחם עלינו להשיב שבותינו לראות כל בניך למודי ה' סביב "לשלחן ערוך, לתורה ולהלכה ויהי' כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה ור' יוסי נכנס לקול הזה כיונה דואג עבור הנצחיות למען שמו הגדול. ואולי נכנס לחורבה ממש כדי לעורר על חרבת ירושלים. ועיי' בעין יעקב שמפרש קצת כן בחורב' אבל לא כאשר אנכי בארתי ובין תבין מה שבתוכו טמון ובדרוש הארכתי:

גמרא למדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה