ברוך מרדכי חלק א קלח

מהיתומ' כן טעינן להם. וע"כ צריך לומר כי היכא דתידוק קאי על עכשיו דעכשיו בשעת הטענה בב"ד ע"י השבועה רמי אנפשי' ואע"פ שיש להתירא לה מהשבועה אעפ"כ מתחלה לא דייקא מילתא דלא רמי' עליה אז. ורק נותן השבועה כי היכא דתידוק עכשיו בשעת הטענה וקשה להנ"ל הא כיון שהתחיל לכפור שוב לא יודה ומאוד צריך עיון:

ואמרתי לתרץ דהנה המעיין בתוס' ב"מ סוגי' הנ"ל שם כל קושית התוספת על מודה במקצת וזה לשונו וא"ת במודה במקצת אמאי לא ישבע הבעל הבית ובאמת על כופר הכל אינו מקשה וכן יש לומר בשבועות עיקר קושית התוס' על מודה במקצת כי על כופר הכל לא שייך עקרוהו כי אז מדינא לא שייך השבועה על הבעל הבית:

ועל זה שפיר משני שם התו' כיון שהתחיל לכפור שוב לא יודה ונראה לי סברה חדשה בשבועה דאורייתא דלא יוכל להפך השבועה שם שפיר מתירא דפן יהיה מוחזק שקרן אבל בשבועה דרבנן שיוכל להפך השבועה שפיר יתן אל לבו ואי דמתירא פן יהיה מוחזק שקרן דהוא צריך לבוא ולהודות ולשלם הא יוכל להפך השבועה ועדיין משום זה אינו מוחזק שקרן דלמא חבירו ישבע לשקר וא"כ רבא משני שפיר שבועה תו דרבנן שע"י שבועה רמי אנפשה ומדכר ואי דמתירא שיהיה מוחזקנת שקרן דאם יזכיר שהיא בספק הא יכולה להתהפך השבועה על בעלה ולא צריך לבוא ולומר איני נוטלת אלא יוכל להושיע בה"ג דיתהפך השבועה דעדיין אינו מוחזקנת שקרן וא"כ יש לומר באמת אם ישבע ישבע באמת וצדק כי נתן על לבה ואינ' מתירא כלל וכלל ונכון:

ובהיות כן שפיר מקשה התוס' על רמב"ח דאמר שבועה דאורייתא היאך שייך שבועה דאורייתא הא לא שייך אשתמיטתיה ויש מגו וא"ת דגם רמב"ח ידע דמפרע לא דייק והוי בדדמי ולא שייך מגו כקושית מהרש"ל זה אינו להנ"ל אי רמי בר חמא סובר דהוי בדדמי א"כ ע"כ גם שבועה לא ינתן לה דע"כ לא יתן על לבה פן יהיה מוחזקנת שקרן והא דהיא יוכל להפך היינו רק בשבועה דרבנן אבל סבר רמב"ח למימר שבועה דאורייתא ובדאורייתא ע"כ לא יוכל להפך וא"כ אם רמי ב"ח סבר דמפרע לא דייק אז גם שבועה לא ינתן לה ושפיר מקשה התוס' ודוק כי חידוד היא. ובהיות כן מתורץ דקדק הג"ה אשרי על המרדכי וכן היא נמי על תוס' הנ"ל מדוע לא מקשה התוס' מיד על מתני' דקתני הפוגמת לא תפרע אלא בשבועה וכי שייך פה שבועה הא לא שייך אשתמיט' וע"כ יש לה מגו דלא קבל כלום ולהנ"ל מאוד נעלה על מתני' ליכא להקשות כי יש לומר קושית התוס' מכח מגו. ויש לומר באמת מתני' היא שבועה דרבנן ומפרע לא דייק וע"כ לא שייך מגו אף אם לא שייך אשתמיט' מ"מ לא שייך להימנ' במגו כי מפרע לא דייק והוי מגו בדדמי וא"ת איך שייך שבועה הא שבועה שפיר שייך בדרבנן יוכל להתהפך ולא מתירא פן יהי' מוחזקת שקרן משא"כ על רמב"ח שפיר מקשה התוס' דסבר למימר שבועה דאורייתא וע"כ לא יוכל להפוך וא"כ אי סובר דמפרע לא דייק א"כ גם שבועה לא ינתן לה ודוק היטב. אבל אחרי חידש את אלה תמהתי שע"כ איך שייך שאם יזכירה שהדין עם דעלה יתהפך השבועה הא גם זה אסור לעשות כן לישבע את בעלה בחנם. ודבר עבירה הוא אלא יש לומר לישב כיון שהתחיל להזכיר קצת ספק מיד יהפוך שבועה על בעלה ובה"ג רשאי להפוך עוד יש לעיין הא כל אלה שייך בבעלה אבל לגבי יתומים ג"כ בפוגמת וצריכ' לשבע ופה איך שייך שהיא יהפוך השבועה ראשון יש לומר דמתני' איירי בפוגמת בבעלה קיים דנקט כיצד אמר התקבלת כתובת' ואיירי בגרושה וגם על היתומים יש לומר כיון דהדין שהיא יכולה להפך השבועה והיתומים אינ' יכול' לשבע צריכ' לשלם וכל אלה בימי בחרותי לחדודי:

אבל לאחר העיון עמדתי עדיין בקושי' הזה איך שייך ליתן לה שבועה לפי תירץ תוס' הנ"ל בסוגיא דקציצה גם פה מתירא פן יהיה מוחזקת שקרן. הא גם פה היא בדדמי:

ואמרתי לכאורה לתרץ היטב ע"פ מה שראיתי בספר פרי יעקב שם סוגיא דקציצה שעמד בדברי התוס' שאמר פן יהיה מוחזק שקרן הא העולם ידע דהוא טרוד בפועליו והיאך מתירא דיאמרו שהיא שקרן וצריך לומר אעפ"כ מתירא דיאמרו עליו ששקרן היא. ואמר התינח אם לית לי' מגו. אבל אם אית ליה מגו בה"ג בודאי בשבועה מהימן ורמי אנפשיה דעולם בודאי יאמרו דהוא טרוד בפועליו לכן לא ידע בראשונה ועכשיו רמי אנפשיה ובא על האמת וע"כ לא יחשדו אותו לשקרן כי אם היה רוצה להיות שקרן היה יוכל לטעון עוד טענה ביותר טוב. ומתרץ שם קושית התוס' אבל שכרו שלא בעדים נאמן במגו דלא שכרתיך מעולם והקשה התוס' שם הא הוי מגו בדדמי ותירץ הפרי יעקב דכונת התוס' בשבועה מהימן עכ"פ במגו עיי' שם:

ולפ"ז גם פה מתורץ הא פה יש לה מגו דלא קבלתי מעולם כלום וכאשר הקשה באמת התוס' דיש לה מגו אלא דתוס' תירץ דהוי בדדמי אבל בשבועה פה מהימנ' דלא מתירא דיחזוק אותה לשקרנות דיתלה כל עולם דמפרע לא דייק וע"כ אינ' שקרנות מאחר דיש לה מגו א"כ היה יוכל ביותר טוב לומר דלא קבלתי כלום. וא"כ בשבועה מהימן ודוק היטב:

אבל אמרתי אם כן קשה מאי קא מבעי' לי' הגמרא פוגמת כתובתה בעדים מהו משמע מהך אבעי' וכאשר פושט בפוגמת בעדים בשבועה פשיטא דמהימנ' אלא דאבעי' אם נמי יפרע בלא שבוע'. וקשה להנ"ל בפוגמת כתובתה בעדים דלית לה מגו אם כן אפילו בשבועה לא מהימנה דמתירא פן יהי' מוחזקת שקרנות דכיון דלית לה מגו שייך תירץ התוס' שבועות כיון שהיא בדדמי לא יתן על לבה להיות נזכר פן יהיה מוחזקת בשקר וצ"ע ורוחב לבב ירחיב. ובסוגיא דפוגמת וקציצה הארכתי הרבה בעה"י פת לקצר אני צריך:

אברך את ה' בכל לבבי שזכני להביא מנחתי לאאמ"ו הגאון הקדוש מו"ה מאיר זצוק"ל להדפיס בג' סוגיות חדושי תורה משמו הקדוש בספרי ברוך מרדכי וגם איזה דברי אגדה אשר יצא מלבו לב טהור וקדוש יעלה זאת לנחת רוח לנשמתו הטהורה והקדושה ויזכיר לנו ה' זכותו הקדוש וזכות כל אבותי הקדושים גאונים וגדולים מדור דור שלא ימוש התורה מפינו ומפי זרעינו וזרע זרעינו עד עולם ויקוים בנו מקרא שכתוב הנה אנכי שלח לכם את אליהו הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. ויקוים לנו מאמר חכמינו אם זכו אחישנה ונזכה לראות מהר בנין הבית אשר בו יאיר אור התורה לעבודה במהרה בימנו אמן. ואמרתי חבורי חלק ראשון במילי דאגדת לסיים ולהזכיר ציון וירושלים:

(סוף מסכת ברכות סיים) אמר ר' אלעזר אר"ח תלמידי חכמים מרבים שלום וכו' ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום: