ברוך מרדכי חלק א קלט

ותחילה אמרתי לפרש הפסוק הזה ה' עז לעמו וכו' ע"פ מה שפרשתי בפרקי אבות פרק ה' הוא היה אומר עז פנים לגהינם ובשת פנים לגן עדן יהי רצון מלפניך וכו' שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך:

ובארתי סמיכת המאמר הזה איך שייך זה יהי רצון לעז פנים לגהינם. ואמרתי הנה ידוע בעיקבת המשיח חוצפה יסב' כאמור ישעי' ירהבו נער בזקן וכו' אבל אמרתי עדיין אין זה מוחלט. ועיי' בפלתי סי' ק"י בבית הספק בסוף דבריו שכתב שאין דבר מוחלט שיבוא אליהו קודם משיח אף דגמרא אמר כן והא קרא הנני שולח אבל ידוע מ"ש חז"ל בעתה אחישנה לא זכו בעתה זכו אחישנה וס"ל להרמב"ם ודאי סדר ותנאי ביאת משיח הוא שאליהו יבוא לבשר ביאתו רק ה"ט בעתה אבל אם זכו שימהר ויחוש גאולה מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות לשנות הסדר ואהבה של קב"ה כי זכו ישראל משנה השורה עכ"ל עיי' שם:

והנה אמרתי אבל עכ"פ אם גם אליתו לא יבוא קודם לבשר בעת שיחוש לגאול אבל ג"כ מאוחר לא יבא ויבוא בהדדי עם משיח בן דוד כן נכון ופשוט ובזה בארתי כונת הפייטן מוצאי שבת קודש אשר אנו מזמרין ומתפללין אליהו הנביא אליהו הנביא במהרה יבוא אלינו עם משיח בן דוד דייקא אליהו הנביא במהרה יבוא במהרה היינו באחישנ'. ולא בעתה. ואז יבוא אלינו עם משיח בן דוד דייקא בהדדי עם משיח בן דוד בהדדי והבן. וזה שאנו מבקשים ומתפללים דיבוא עלינו עם משיח בן דוד בהדדי ואז יהיה אחישנה במהרה והבן. ובזה בארתי בהפטרה שאנו מתפללים שמחנו ה' אלקינו באליהו הנביא עבדך ובמלכות בית דוד משיחך במהרה יבוא ויגל לבנו. ע"פ פי' האלשיך על קרא מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל ת"ל האלשיך והוא כמו שכתבנו בישעיה על פסוק ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה כי ציון במשפט ודין הוא שתפדה כי היא לא חטאה אך ושביה בצדקה צריך פדיון בתורת צדקה והנה ידענו כי זכו אחישנה ויהי' בלא חבלי משיח רק בשובה ונחת ואם לא יזכו בעתה ואז הוא בעצב ורוגז ע"י חבלי משיח להחזירם בתשובה ע"כ אמר מי יתן מציון כלומר מבחינת ציון תהי' ישועת ישראל שיהיה זכאין בדין ויושעו במשפט וכו' ובזה יגל יעקב שלא יהיה בחבלי משיח אלא בשמחה כי יגל יעקב וישמח ישראל ע"כ דברי פה קדוש האלשיך:

והנה כבר בארתי אם יהיה זכו באחישנה אז יבוא אליהו עם משיח בהדדי ויהיה בשמחה ובטוב לבב כהנ"ל:

וזה שאנו אומרים שמחנו ה' היינו ע"י שמחה נזכה להגאולה והיינו באליהו עבדך ובמלכות בית דוד היינו בהדדי אז יהיה הישועה לטובה בכפלים אם יבוא בהדדי אליהו עם משיח אז יהיה באחישנה בזכו והיינו מהרה יהיה ויגל לבנו אז יגיל לבנו כמי שיהיה בשמחה בלא חבלי משיח כי באחישנה יהיה משמחה ומצהלה ורינה וזה שאנו אומרים שמחנו ה' שיקרב הגאולה ע"י שמחה והיינו במהרה וכהנ"ל והבין:

ומעתה נחזור לענין אשר לפנינו הנה מבואר להדיא בפלתי שהבאנו פה אם זכו שימהר ה' גאולתינו אז משנה השורה ולא יהיה ככתוב לפנינו בסדר. וא"כ ממילא לע"ד נמי לא יהיה חוצפה יסגי' לא ירהב נער בזקן כל אלה רק אם לא זכה ויהי' בעתה אבל באחישנה ישנה הסדר ולא יהיה לא חוצפה ולא עזות פנים כי אם ענוה נעים ותמים:

וישיבו באהבה ונחת לב אבות על בנים וכבדו זקן ונשוא פנים. ולא יבוא כל הדברים אשר בעקבות משיח נאמרים כי אם באחישנה ישנה הסדרים:

וזה שאמר התנא עז פנים לגהינם וא"כ חלילה רע לנו הא בעיקבות המשיח חוצפה יסגי' ובמה נזכה בימי גאולתינו אם חוצפה יסגי' ויהיה עזות פנים לגהינם ואיך יעמוד ישראל במדה הזאת שהיא לגהינם ע"ז אמר יהי רצון מלפניך שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ויהיה במהרה זכו אחישנה ולא צריך להיות עזות פנים ולא מצח להרים ראש כי לגאולתינו ה' יחיש ובכן בודאי אנו מתפללין שיבנה בית המקדש במהרה אזי לא צריך להיות חוצפה יסגי כי אם ענוה והכנעה ושמחה וצהלה וכן יהי רצון שיבנה ה' מקדשנו במהרה בימינו:

ומה שאמר אז ותן חלקנו בתורתך בארתי נמי ע"פ גמרא ביצה כ"ה ע"ב תניא משמיה דר' מאיר מפני מה נתנ' תורה לישראל מפני שהן עזין ומפרש רש"י שם ונתנה להם תורה שיעסקו בה והוא מתשת כחם ומכניע לבם והנה לפי גמרא הזה ככה ההמשך שאמר עז פנים לגהינם וא"כ חלילה רע לבני ישראל שהן עזין ואז חלילה יבואו לגהינם על זה אמר ותן חלקנו בתורתך וזה מכניע לבנו ואף שנהיה אנחנו עזין מ"מ אין סופה לגהינם כי תן חלקנו בתורתך והתורה מכניע לבנו להיות תמורת עזי פנים בהכנעה וענות כל הימים ובזה בארתי הפסוק סוף המסכת פה ה' עוז לעמי יתן ה' יברך את עמו בשלום וידוע התורה מיקרי שלום כמבואר דף ד' ברכות פדה בשלום נפשי זה תורה כי כתיב כל נתיבותיה שלום וזה שאמר הפסוק ה' עוז לעמו יתן נתן לעמו עוז שהמה עזין כמוכח בגמרא ישראל עזין הן וא"כ רע לנו במדה הזאת אבל על זה אמר כי מדה הזאת אינו מזיק לנו ה' יברך את עמו בשלום דייקא אבל יברך את עמו בשלום היינו בתורה וזה מכניע לבם לענוה וסבלנות והבן ואדרבא התורה היא למדת ענוה וכך היא דרכי תלמידי חכמים אם נראה בפלפולם כאויבים אינ' זזים מבית המדרש עד שנראה כאהבים סוף כל סוף התורה מכניע לבבנו ואהבה ואחוה בקרבנו את והב בסופ' וכו':

ובזה בארתי גמרא הנ"ל לתבלין נאה שאמר תלמיד חכמי"ם מרבי"ם שלו"ם סוף התיבות של תלמיד"י חכמי"ם מרבי"ם שלו"ם המה במספר קטן י"ג כמנין א' והיינו הכונה בסוף המה אחד ושלום ואחדות להם כמבואר גמרא את והב בסופה אם גם תחלתן פלגינן הסוף היא האהבה ואחדות ולא זזו משם עד שנעשה שלום ולכן סוף התיבות של תלמידי חכמים מרבים שלום מכונים במספר קטן י"ג שהוא מספר "א"ח"ד ומספר ,א"ה"ב"ה אהבה ג"כ במספר י"ג וגם מורה על שם ה' אחד שהשכינה עמהם. וג"כ בארתי במספר קטן המה אחד בסוף התיבות כמובא בהקדמה לספר יהודה יעלה וגם כמוכח בספר זכרון טוב מהגאו"ן מו"ה עזרא צורף ני' שמפרש בספרו זה אר"ח ת"ח מרבים שלום כתב ויש לדייק מדוע אמר ת"ח ולא אמר חכמים אלא כונתו אף שהיא אחד מיוחד בדורו אל יסמך על דעתו וצריך להראות את עצמו כתלמיד ולא כחכם וז"ש תלמידי חכמים אם החכמים רואים עצמם כתלמידים אז מרבים שלום ועיי':

והנה נראה זה הוא גבורתם אם מקטינם את עצמם אז הוא בהם האחדות וסופ' שלום והמה אחד והנה זה שמרמז לנו תלמיד"י חכמי"ם מרבי"ם שלו"ם כבארנו בסופי תיבות במספר קטן מכון לאחד והיינו במספר קטן אם המה מקטינם עצמם אז הסוף שלום ואחדות ואהבה עמהם ומרבים שלום וה' עמהם והבן:

וזה סיומא של מסכת ברכות אף שדרך תלמידי חכמי' לפלוג זה אוסר וזה מתיר זה בונה וזה סותר