ברוך מרדכי חלק א קלג

דקמ"ל אם גדול הוא ובטוח שיוכל לכוון יבא ויטול:

וראיתי בכסף משנה פרק ד' מהלכות ק"ש הלכה ז' שכתב על מה שפסק הרמב"ם שם כל מי שהוא פטור מק"ש אם רצה להחמיר על עצמו לקרות קורא והוא שתהי' דעתו עליו ומפרש הכסף משנה שהוא משנה סוף פרק הקורא וסיים הגמרא ותירצו בכונה תליא מילתא ואנן סהדי דלא מצי מכוני וא"כ כשחלק ת"ק עליו היה לומר אנן סהדי דלא מצי לכון שכבר אפשר שיכון אבל אם היינו יודעין דלא מצי לכון הוא מודה וראינו מכסף משנה נמי שמפרש כן דגם לת"ק איכא גונא דיוכל לכון וכן סובר הרמב"ם דפסק כרשב"ג דיוכל לכון וראיתי שם להראב"ד שתמה על הרמב"ם שכתב אבל אם היה מבוהל אינו רשאי לקרות עד שתתישב דעתו ומתמה הראב"ד מה בכך יקרא ויהיה כקורא בתורה ולא יהי' כפורק שם שמים עליו ואין זה דומה לתפלה ועיי':

ולע"ד תמה אקרא על הראב"ד הלא משנה מפורשת היא לא כל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול יהי' ת"ק דסובר זאת או רשב"ג ומדוע לא מתמה הראב"ד על זה התנא מה בכך יקרא ויהי' כקורא בתורה וע"כ צריך לומר זה התנא סובר דאעפ"כ מיקרי יהור' וא"כ גם הרמב"ם סובר אם לא יוכל לכוון דעתו ואעפ"כ אומר מיקר' כיהור' אבל יש לומר הראב"ד מתמה בשלמא אם הטעם דמיקרי כיהורא ניחא אבל הרמב"ם אמר מפני שלא יוכל לכוון ע"ז מתמה אבל גם בגמרא אמרו הטעם מפני שלא מצי לכוון דעתו וקשה קושית הראב"ד ומאוד צריך עיון:

סליק חדושי פרק השני אתה ה' לבדד לבטח תושיבני:

כבודי ומרים ראשי. ואזכה לבאר גם פרק השלישי:

בעה"י זכר צדיק לברכה יהיה פה בספר לזכרון. מחדושי אאמ"ו הרב הגאון אמיתי ומפורסם צדיק יסוד עולם וקדוש עליון קדוש שמו מוה' מאיר פריד מבאסקוויץ זצ"ל. שהיה אב"ד ור"מ דק"ק יב"ק יע"א ככתבו וכלשונו הטהור:

בעה"י סוגיא דאין מבטלין איסור לכתחילה ביצה דף ד' אמר רב מתנא עצים שנשרו מן הדקל לתוך התנור וכו' עד סוף הסוגיא עיין מהר"ם שיף שמדקדק למה לא הקשה מיד הא אין מבטלין איסור לכתחילה דהא רב מתנא ג"כ אמר מרבה עליהם וכו'. ונראה לפע"ד ליישב ויבואר בזה ג"כ מה שהקשה התוס' מעגול של תרומה ולא רצה לתרץ מצד מקל' קלי כדאיתא ברא"ש ונראה ע"פ מה שמבואר בפ"מ סי' צ"ט שבטלטול איסור בהיפך עצים לא שייך מקל' קלי והעלה שם ג"כ כסברת הר"ן שי"ל לענין טלטל לא שייך דשיל"מ ולפ"ז יש לומר בלא"ה לא יוכל להקשות על רב מתנא שיש לומר שגם המקשן ידע שי"ל מקל' קלי שאני רק שלא סבר גם לענין דבר שיל"מ מהני סברות מקלי קלי כמבואר בש"ך הארוך בסי' צ"ט וע"כ הקשה שפיר והא קא מהפך באיסורא בשלמא לענין שיהנה אח"כ מעצי המוקצה מותר לבטל לכתחילה לפי שמקלי קלי אבל לענין מהפך האיסור לא שייך מיקלי קלי כהנ"ל שפיר הקשה והא מהפך באיסורא ותירץ כיון דרובא דהתירא נינהו וכו' ועיין רש"י ורא"ש שיבטל ברוב וע"כ שגם בהיפוך שלא שייך מקלי קלי מותר לבטל האיסור ושפיר הקשה הא אין ובא"ל וכו' ותירץ בדרבנן מותר לבטל אפי' בלא מקלי קלי והקשה אח"כ ולרב אשי דאמר דשיל"מ לא בטיל איך יתבטל דודאי היסק התנור שיהנה מהעצים להחם בו או לאפות דודאי לענין טלטל לא שייך דשיל"מ כהר"ן הנ"ל ותי' הגמרא דשאני הכי דמקלי קלי דהיינו לענין דבר שיל"מ צריך שיהא מקלי קלי אבל לענין טלטל העצים בלבד שלא שייך דשיל"מ מבטלין איסור לכתחילה אפי' בלא מקלי קלי ולפ"ז שפיר הקשה התוס' מעגול של תרומה ולא רצה לתרץ מצד מקלי קלי, שהרי אמרינן בהיפוך האיסור בטלטל דלא שייך מקלי קלי כהנ"ל אפ"ה מותר לבטל האיסור וא"כ קשה מעגול של תרומה ע"כ צריכין לתרץ משום דעיקרו מן התורה וק"ל כי נכון הוא מאוד. וכן מבואר בק"כ על הרא"ש בשמעת' שידעו מסבר' מקלי קלי דאל"כ אסור לבטל איסור בי"ט משום מתקן וע"ש. אבל באמת הרא"ש סובר אפי' בדרבנן שמבטל איסור לכתחילה היינו דוקא במקלי קלי וא"כ קושית הפ"מ הנ"ל במקומה עומד בטלטל לא שייך מקלי קלי ונראה לפע"ד ליישב ועיי' בפ"מ הנ"ל שאמר לפירש הרא"ש ניחא שע"כ דהתירא מהפך לפי שתלינן שלא נגע באיסור אבל באמת רש"י ורי"ף ורא"ש לא סברו כפירוש יש"ש לפי שפירשו על תירוץ הגמרא כיון דרובא דהתירא נינהו מותר מצד ביטול ברוב וקשה קושית הפ"מ הנ"ל ונראה לתרץ ומיושב ג"כ מה שהקשה ביש"ש וז"ל מלשון הרי"ף ורא"ש משמע שבטל האיסור ומותר להפך אפי' ניכר האיסור ולמה ניהו שמהני זה אע"ג שניכר האיסור היינו לענין שיוכל להסיקן כאחת אבל לא לטלטל ולזוז אותן ממקומן וכן הסכים הב"ח עם היש"ש כמבואר במג"א סי' תק"ד ס"ק ב' כמבואר במחצית השקל שם דהיינו שהוא יוכל להסיק כאחת ואע"ג שמתחילה ניכר האיסור מ"מ כשנהנה ממנו אז מקלי קלי ואינו האיסור ניכר אבל מדברי הרי"ף והרא"ש משמע שיוכל להפוך ולזוז בעצי האיסור ואע"ג שניכר מצד ביטול ברוב ומתמה עליהם ועוד מתמה ביש"ש לפי פרושם הו"ל לשנות הגמרא בקיצור שבטל ברוב עוד ה שה מנ"ל להמקשן והא מהפך באיסורא שהרי כאן נתבטל ברוב וכל האריכות הלשון כיון דרובא דהתירא וכו' שלא לצורך עי"ש גם קשה קושית מהר"ם שיף הנ"ל למה לא הקשה מיד הא אמא"ל וליישב הכל נראה שלכאורה יש להקשות על קושית הגמרא והא קא מהפך וכו' ע"פ מה שמבואר או"ח סי' תק"ה וסי' תק"ט סעיף ט"ז וכן מבואר תוס' ביצה שטלטל מוקצה מותר לצורך י"ט וא"כ מה הקשה הגמרא דהא אפי' ניכר האיסור עתה מ"מ אח"כ כשנהנה ממנו נתבטל ולא ניכר כהנ"ל א"כ ממילא מותר להפך ולזוז עצי האיסור אע"ג שעדיין לא נתבטל מ"מ טלטל מוקצה מותר לצורך י"ט כהנ"ל אבל יש לומר שהגמרא שפיר הקשה שכבר הזכרנו שגם רב מתנא אמר מרבה עליהן משמע שצריך לבטל האיסור ואפ"ה לא קשה עליו מיד הא אין מבטלין איסור כקושית מהר"ם שי"ף שי"ל לפע"ד ע"פ מה שבארתי תירוץ התוס' בפסחים סוגיא דקדרות בפסח דף ל' ד"ה ולשהינ' ואומר ר"י לפי שצריך לשבר הקדרה הוי כדיעבד ולא דמי לקדירה שאינו בת יומא וכו' ולכאורה למה לא הקשה התוס' בפשיטות מכל האיסור שאסור להוסיף ולבטל אע"ג שיפסיד האיסור והיתר שנתערב בו ותרצתי שלכאורה כוונת התוס' ע"פ מה שפסקינן שאם אין כוונתו לבטל מותר לבטל לכתחילה ועיין בסי' צ"ט י"ד טו"ז שקאמר דוקא היכ' שאי אפשר בענין אחר ולפ"ז זה פירש התוס' לפי שצריך לשבר הקדירה הוי כדיעבד וכא"א בענין אחר וכה"ג בקדירה שאין כוונתו לבטל מותר לבטל האיסור וע"כ הקשה אח"כ מקדירה שאינ' בת יומא שנמי אין