ברוך מרדכי חלק א קל

כי עשירות אינו זכיה כלל אך זאת שאל שראה בעשירות הגדול הוא תמים עם ה' ועושה נחת רוח ליוצרו וכל מעשיו לשם שמים על זה אמר בני מפני מה זכית לכך היינו לכך שראה שמברך שם ה' בגדלו ובעשרו ושלחן מלא ברכה לפני ה' על זה הוא אמר מפני מה זכית לכך זה הוא זכיה שזכה לכך ברב גדלך לברך שם ה' אמר קצב הייתי וזכיתי שבת קודש עמד לי שכר מצוה מצוה גם שבת קודש בדרך הזה כבדתי מכל בהמה שהיתה נאה אמרתי זו לשבת ונהנתי הנאה לשם שבת כן שילם לי ה' מדה נגד מדה שהנאה שיש לי עושר וגם גדולה איכא להנות לשם ה' אמרתי לו אשריך שזכית לכך אשרי לך בה"ג להיות עושר ותמים עם ה' זה הוא זכיה גדולה וברוך המקום שזכית לכך היינו כוונתו מי שרק נהנה ומתעדן גופו בזה אינו ברכה לפני ה' מהטוב אשר בידו ושלחן ה' ריקם מכל עשירות שלו אבל מי שנהנה לשם ה' ועושה בעושרו נחת רוח ליוצרו רודף צדקה ואוהב חסד גם לה' מזה העשירות וזה ברוך המקום דייקא גם המקום גם ה' ברוך הוא ע"י עשירות שלך. אתה מברך ה' וגם יש לה' מזה ריח ניחוח מאשר לך וה' יתברך ע"י ברכתך אשר מלא ביתך ברכה שאתה תעשה בזה הכסף וזהב אשר בידך הטוב והישר לה' ובכן ברוך המקום גם המקום ברוך ג"כ לה' ברכה ע"י עשירות שזיכך לכך והבין כי נעים:

וזה הכונה פה בתפלת רב אשר אנו ג"כ מתפללין בעת שמברכין החדש שיהיה לברכה ולחיים חיים של ברכה חיים של פרנסה אבל סיימו כל אלה רק ברכה הוא באופן חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים אז הכל הוא ברכה אריכת ימים ופרנסה טובה לולא אהבת התורה אינו ברכה רק בזה אופן אנו מבקשים שגם המקום יתברך על ידינו באהבת תורה ויראת שמים וסיים עוד הפעם חיים שימלא ה' כל משאלות לבנו היינו כל משאלות לבנו אשר אנו כבר היינו פורטים פה ברכה וחיים ארוכים ופרנסה וימלא ה' כל משאלות לבנו לטובה דייקא רק לטובה לטוב אמיתי ואושר נצחי והרמת קרן כבודו שעל ידי זה נזכה כולנו לטוב הצפון לצדיקים לחיי עולם הבא. וזה היא לטובה לטוב האמיתי והבין. ודרשתי נוטריקון לטובה ר"ת כעשו"ת טו"ב ויש"ר בעינ"י ה' היינו כל בקשתינו הוא רק לטובה שיהיה בנו כח ל"ט"ו"ב"ה לעשו"ת טו"ב ויש"ר בעינ"י ה' וכן יתן ה' זאת ישים אל לבנו לבקש טוב העולם הזה למען כבודו להיות כל איש ואיש שורר בבית ה' בלב טהור וקדוש בתורה ויראה מלא וגדוש לעבדו באמת ובלבב שלם ונזכה ליום שכולו טוב ומנוחה לחיי עולמי':

דף י"ז ר' יוחנן כי הוה מסיים וכו' וגדל בשם טוב ונפטר בשם טוב ונראה לבאר ע"פ גמרא בבא בתרא קט"ז דרש רבי פנחס בן חמא מאי דכתיב והדד שמע במצרים כי שכב דוד עם אבותיו וכי מת יואב שר הצבא מפני מה בדוד נאמרה בו שכיבה וביואב נאמרה בו מיתה וכו' דוד שהניח בן כמותו נאמרה בו שכיבה יואב שלא הניח בן כמותו נאמרה בו מיתה. והנה כפי הנ"ל יש בשעת פטירת אדם שני שמות לומר על פטירתו או שיש לומר שכיבה והוא מעלה גדולה או לומר מיתה מי שהניח בן כמותו עליו נאמר שכיבה אבל מי שלא הניח בן כמותו עליו כאמר מיתה הנה זה שאמר אשרי מי שנפטר בשם טוב היינו בשעת שנעדר מן העול' יקרא פטירתו בשם טוב היינו שיאמר עליו שכיבה וזה פרושו זה שאומר עליו שכיבה נפטר בשם טוב ובודאי טוב הוא מאחר שהניח בן כמותו בתורה ויראה והבין. אם אומר שכיבה אז לא מת אלא חי' וכאלו אינו מת. והנה ביותר לבאר נראה דהן אמת יש לומר אף מי שהניח תלמיד כמותו ג"כ שייך עליו לומר שכיבה ולא מיתה ועיי' בספר בכורי אביב שכתב ואפילו בתלמיד מצינו בפרש"י פרשה וילך בפסוק כי ידעתי אחרי מותי שכ"ז שיהושע קיים כאלו משה חי יע"ש פרשת ויחי:

והנה יש לומר ר' יוחנן כיון לזה שנקט אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה כונתו שעמל בתורה שלמד עם אחרינא והעמיד תלמיד כמותו על זה נמי שייך לומר שנפטר בשם טוב. בלשון שכיבה כהנ"ל ודו"ק. ועיי' שם גמרא ב"ב ר' יוחנן לשיטתו סובר תל שהניח טוב אבל לדידי צריך עיון רש"י הזה פ' וילך שכל זמן שיהושע קיים כאלו משה חי א"כ קשה לי למה קאמר בקרא וימת שם משה עבד ה' וכי שייך לומר על משה מיתה הו"ל לומר שכיבה אם אמת אם גם הניח תלמיד כמותו לא שייך מיתה א"כ למה נאמר במשה מיתה. ומה שנראה לע"ד כי במשה ע"כ לא שייך תלמיד כמוהו או בן כמותו. מאחר שהקב"ה העיד עליו ולא קם עוד נביא בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים וא"כ ע"כ לא יוכל להיות כמותו דלא קם נביא עוד בישראל כמשה וע"כ צריך לומר עליו מיתה כי אין כמוהו יוכל להיות:

ורש"י שמפרש שתלמידו של אדם חביב עליו כגופו אין הפירוש שהניח תלמיד כמוהו לא מיקרי מת דאל"כ הו"ל לרש"י לפרש כפשוטא מכאן שכל מי שהניח תלמיד כמוהו לא מיקרי מת אבל זה ע"כ לא שייך פה דע"כ לא יוכל להיות כמוהו דלא קם נביא עוד וכו'. וע"כ הפירוש ברש"י בכונה אחרת שתלמידו של אדם חביב עליו כגופו. כל זמן שיהושע חי היה כראה למשה כאלו הוא חי דייקא למשה נראה משה חושב כן כאלו הוא חי אבל רק למשה נראה כן אבל באמת לא היה כן מאחר דלא יוכל להיות כמוהו ושפיר משה רק אמר כי ידעתי אחרי מותי מפני שמשה נראה לו כאלו חי כל זמן שיהושע חי. וזה כונת רש"י שכתוב שנראה למשה והבין דלכאורה שפת יתר הוא ברש"י דהו"ל לרש"י רק לומר כל זמן שיהושע חי משה לא מת ולמה אמר רש"י שנראה למשה כאלו הוא חי ולהנ"ל מדוקדק היטב שרק למשה נראה כן ובפרט ואיש משה עניו גדול היה א"כ בדעתו בודאי שיהושע הוא תלמיד כמותו והבין. ובאלה שמעתי מפי אאמ"ו הרב הגאון הקדוש מו"ה מאיר זצוק"ל מדרש רבה בפרשת וזאת הברכה בשעה שהגיע ימי משה לפטור מן העולם אמר לו הקב"ה הן קרבו ימיך וכונת המדרש לסוף הן קרבו ימיך למות באמת במדרש רבה רק הובא הן קרבו ימיך. ואולי היה לפני אאמ"ו הגאון זצ"ל מדרש אחר שכתב כן להדיא. אמר לפניו רבש"ע אחרי כל היגיע' אתה אמרת הן קרבו ימיך למות לא אמות כי אחיה ואספר מעשה יה א"ל אי אתה יוכל כי זה כל אדם אמר משה דבר אחד אני מבקש לפני מותי שאכנס ואבקע כל שערי השמים ויראו שאין זולתך. אמר הקב"ה אתה אמרת אין עוד אף אני אומר ולא קם עוד נביא בישראל כמשה וביאר אאמ"ו דרך המדרש על סוף כמו שכתוב הן קרבו ימיך למות או שהיה לפניו מדרש כתוב כן. וביאר על חקירה הנ"ל כל מי שהניח בן כמותו או תלמיד כמותו לא שייך בו מיתה וזה כשהגיע ימי משה לפטור מן העולם דייקא רק פטירה מן העולם ולא מיתה כי משה חושב שהניח תלמיד כמותו אמר הקב"ה הן קרבו ימיך למות דייקא בלשון מיתה אמר משה אחרי כל היגיע' מה שהייתי יגע בתלמידים לעמוד ובפרט ביהושע אתה אמרת הן קרבו ימיך למות בשם מיתה הלא בי לא שייך מיתה ובפרט הן קרבו ימיך עכשיו בודאי לא מאחר שיהושיע קיים אמר הקב"ה אין אתה יוכל אתה לא יכלת' להעמיד תלמיד כמותך כי זה כל אדם בכל אדם שייך שהניח תלמיד או בן כמותו אבל בך לא שייך ויבואר אחר זה אמר משה דבר אחד אני מבקש לפני מותי תמורת מותי שלא יאמר בי מיתה אם