ברוך מרדכי חלק א יג

בעזה"י פתיחה למסכת ברכות למה קראו בשמה מסכת ראשונה ברכות נראה ע"פ מדרש רבה לפ' בראשית דרש רבי יהודא בן פזי במעשה בראשית למה נברא העולם בבית ולא באלף שלא יהיה פתחון פה למינים איך יעמוד העולם באלף שהוא לשון ארורה אלא אמר הקב"ה הנה אני בורא אותו בבית שהוא לשון ברכה והלואי יעמוד וראינו שהתחלת תתורת שבכתב בכיון הוא בבית בלשון ברכה לכן התחיל רבינו הקדוש ראש המסכתות ברכות להתחיל בבית בברכה ולהורות תיכף לתלמיד חכם ברכה מיד והלואי שיתמיד ויעמוד הברכה:

אך באלה עדיין לא יצאנו ידי חובת ביאור הלא ד' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ורבו ההלכות ומדוע בוחר בק"ש יותר משאר ברכות הקדומין והמרובין. והנראה בביאורו ע"פ שבארתי מדרש הזה בחדושי אגדה שלי לפ' בראשית למה נברא העולם בבית וכו' ע"פ גמרא נדה דף נ"א דרש ר' יוסי מאי דכתיב אודך ד' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמינו במה הכתוב מדבר בשני בני אדם שיצאו לסחורה ישב לו קוץ ברגלו לאחד מהם התחיל מחרף ומגדף לימים שמע שטבעה ספינתו בים התחיל מודה ומשבח לכך נאמר ישוב אפך ותנחמינו ופירש רש"י כי אנפת בי מפני שכעסת עלי אני מודה לך שלטובתי היה:

והנה דבר הלמד מכלל זה הוא כלל כל דבר שכל ברכה יוכל להיות סופה קללה שאותו ברכה אשר ישמח לב האדם ולברכה יחשב לו זה גופא היא ההתחלה לקללה אשר סופה מגיע מזה יש עושר ששמור לבעלים רע. וכן להיפך גם הקללה אשר לפעמים יכה את האדם לבו וראשו לארץ וכל גופו יתמרמר היא היא ההתחלה מיד להיות סופה לברכה ולכן באה למען יתהפך לברכה. וכמבואר גמ' הנ"ל שזה שישב לו קוץ היה ההתחלה לשמור אותו מכל רע למען שלא יטבע בים וחבירו אשר חישב לברכה הוא טבע בים. והנה אבן הבוחן אם אנו הולכין בתורת ד' ובאהבה רבה אל אבינו שבשמים אז יצו ד' את ברכתו השלימה אשר יעמד חי וקים לעולמים בני להתהפך ונזך ונקי כפים אדרבה יוסף ברכה על ברכתו בכפלים ואם גם בוא יבוא חושך בגבולינו ואנו הולכין אף בגי צלמות לא איר' לנו רע כי המה גופ' סובבים המסבבים הברכה לבסוף מקים מעפר דל ויסיר יגון ואנחה ומהקללה גופ' יצמיח ברכה. ובזה יובן מאמר חז"ל תני בשם ר' שמעון בן יוחאי הככר והמקל יורדים כרוכים מן השמים אמר להם אם שמרתם את התורה הרי ככר לאכול ואם לאו הרי מקל ללקות בו היכן הי' משמעו של דבר אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאוכלו. והמאמר אומר דורשני. ולהנ"ל ככה יובן כי כל ברכה יוכל להפך לקללה וכל קללה יוכל להיות סופה ברכה אך בזו קשור ובזו תדע אם דרכי איש רצוי' לפניו אזי ברכתו ברכה וגם קללה לברכה יתהפך אבל חלילה אם אנו בועטין בתורה ויראת ד' אזי יתהפך וזה הכוונה הככר והמקל ירדו כרוכים מן השמים היינו כרוכים בהדדי בהדי ככר ג"כ טמון בתוכו המקל בכל ברכה טמון גם בתוכה הקללה ויוכל בקל להתהפך למקל אמר אם שמרתם את התורה הרי ככר לאכול היינו הוא הככר לברכה לאכול לשובע נפשך ואם לאו הרי מקל דייק' הככר גופ' שבזה שתחשוב למלאות רעבון נפשך זה גופ' המקל ללקות בו הברכה גופ' יתהפך לקללה למקל ללקות בו ולהאבידך. והיכן הוא משמעות אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו אז תחבל הטובה לטוב לאכול ולשובע נפשו ואם לאו חרב תאוכלו דייק' זה הטוב הארץ הוא יהיה לך לחרב להאבידך זה הברכה גופ' יתהפך לקללה:

ובארתי בזה פסוקי תורה ביעקב אבינו שאמר קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדיך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות. ופרשתי על דרך הנ"ל תחילה עבר במקל כי המקל והככר ירדו כרוכים והוא הבין רק מקל זה ללקותו הוא ועברתי תחילה במקלי את הירדן ועתה הייתי לשני מחנות דייק' מזה המקל גופ' אשר התגוררתי ובאתי במקלי לחוד זה הוא הסיבה המסבב אותו להיות לשני מחנות. כך מתהפך לטוב ולברכה אשריהם לצדיקים שלהם ככה. ובזה מבואר דרוש שהתחלנו שהקב"ה ברא העולם בב' בלשון ברכה דייק' הקב"ה רק חפץ בקו הברכה ולכן נברא העולם בבית אבל האלף שהיא ארורה נבלע בב' שהיא טמון בתוכה כי בברכה גופא טמון הקללה והוי כמו אלף בית בהתחלה רק מתחיל בבית והאלף ג"כ בתוכו ואמר הקב"ה הרי אני בורא אותו בלשון ברכה והלואי יעמוד דייק' שהברכה יעמוד לעולמים לבל יתהפך לטמון בתוכו לאלף לארור כי בקל יתהפך ויבוא גלגל המסבב כרע חלילה כי הברכה והקללה ירדו כרוכים מן השמים אבל הקב"ה מבקש והלואי יעמוד שיעמוד הברכה לעולמים. ולצחות אמרתי מה שקורא לקצין האלוף הקצין להודיע ברמז לבל יתגאה עושר בעשרו ויזיד בזדון גאות לבו אני ולא אחר להודיע לו ברמז כי גם האלף בתוכו טמון שהיא ארורה וידאוג ליום מחר אולי יתהפך הגלגל ולכן אמרו האלף הקצי' גם האלף עוד בקצין וישכיל ויבין וידבק בתורה ובמעשים טובים המה מגינים בפני הפרעניות והברכה יעמוד לדורות:

ובזה אמרתי בחי' אגדה שלי לקשר סוף התורה לתחילתה כאשר בארנו פה לכן מתחיל התורה בב' שנבלע הברכה והקללה יחדיו והקב"ה רק חפץ בברכה הנה גם האותות והמופתים אשר עשה משה לעיני כל ישראל מזה ילמדו ויבינו ושם באה להורות בלב ישראל כי הכל מתהפך בקל. והככר והמקל ירדו כרוכים מן השמים כמבואר במדרש הדן עלמ' דמיא להדין גלגלין ואנטילון דמלא מתרוקין דמתרוקן מתמלא וישראל שהי' בדיוטה תחתונה עבדים לפרעה יוצאים ביד רמה בטהרת לב לקבל תורה הקדושה ולטובתם הי' לצרף אותם ולהכניסם תחת כנפי התורה והיראה להאמין בד' ובמשה עבדו ופרעה שמלך רם ונשא יושב על כסא מלכותו ברמה בשבח מגדול עוז נתהפך לו לקללה כי ע"י גאון וזדון לבו שרוצה לקיים דברו ומאמרו לעשות נקמה בישראל וירדוף אחריהם טבע בים ולא השאיר שריד ופליט. וזה שכתב לכל האותות והמופתים שעשה משה לעיני כל ישראל ביציאת מצרים מוכח כי הברכה מתהפך לקללה והקללה לטוב ולברכה ובכן שפיר דהתחיל התורה בבראשית בבית מפני שהיא לשון ברכה ואלף טמון בתוכו כהנ"ל והככר והמקל יורדים כרוכין מן השמים רק אם תאבו ושמעתם אז טוב הארץ מגיע לכם ואם לאו חרב. טוב הארץ היא היא החרב אבל הלואי יעמוד הברכה לקיימים:

ובזה בארתי מה שסיים הש"ס במס' עוקצין והתחלת הש"ס בברכות והקשה בעל סמיכת חכמים למה מסיים בעוקצין ששמה מורה על הרע והנדחה הוי לי' לסיים בטוב כמבואר בבלעם כתיב מברכך ברוך ואורריך ארור מתחיל בברכה וסיים בקללה וגבי ברכת יצחק הוא להיפך אורריך ארור ומברכך ברוך לפי שהצדיקים תחילתן יסורין וסופם שלוה והרשעים בהיפך ומעתה למה התחיל התנא בברכה וסיים בעוקצין ומתרץ להורות שגם תורה שבעל פה אין לה סוף וקץ וצריכה להחזיר חלילה להתחיל בתחילה ולזה הוחכם התנא שסיים ברע ותקשה לך האיך סיים ברע וע"כ ירגיש כל אדם כי אין סוף גם לתורה שבעל פה וחוזרין להתחלת הענין למס' ברכות ושפיר הוי עוקצין קודם ברכה כחוזר חלילה עכ"ל. ולפי דברינו יש להמתיק ביותר ולומר שבכל ברכות העוקצין בתוכם וגם בכל העוקבין גם הברכות בתוכם לכן כולל התחלה וסוף בברכה ועוקצין כמו שנברא העולם שהכל