ברוך מרדכי חלק א קכז

דזה אלא במקום נמוך למצוה מן המובחר הוא דאמר' ובכן בפועליי הקילו מצד זה:

ולע"ד נראה לומר אי הוה קתני אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל הית' אומר ת"ה דבמקום נמוך נמי אין רשאי להתפלל כי זה גנאי הוא לפני המקום לעמוד במקום נמוך אף שאין רשאי במקום גבוה אבל עכ"פ לא צריך להתפלל במקום נמוך שהוא גנאי ואין המקום יפה בנמוך להתפלל וראוי להדר במקום התפלה וגלל זה אמר מיד אלא במקום נמוך לאשמעינן במקום נמוך הוא מסוגל ויפה לתפלה ממעמקים קראתיך ה'. ואי הוה רק נקט יעמוד אדם במקו' נמוך ויתפלל הו"א דהא קמ"ל דהו"א דאסורא איכא במקום נמוך וגנאי לתפלה שיהיה במקום נמוך קמ"ל דגם משם ישמע ה' לקול תפלתינו אבל במקום גבוה הוא דמצוה מן המובחר להתהדר במקום להתפלל לכן אשמעינן תרווייהו ולדרוש השכל אמרתי כמבואר רש"י בפ' ואתחנן אין חנון אלא מתנ' חנם אף שיש לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים אינה מבקשים אלא מתנת חנם. וזה לע"ד הכונה כי לא יתפלל אדם ויאמר יש לי מעשים טובים ואנכי איש גבוה ראוי שישמע ה' לקול תפלתנו אלא יזכור שמעפר הוא ובעל חוטא הוא ויסודו מעפר ואיך יתגאה לתלות במעשים הטובים והיינו אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל היינו שהוא גבוה וטוב ומקורב לשמים ויש לו מעשים טובים. אלא ממקום נמוך היינו רק לבקש מתנת חנם ולעמוד עצמו נמוך מאוד שאין לו שום זכות והיינו ממעמקים קראתיך ה' היינו שאנכי עמיק עמיק קרוב עם עפר ואין בי שום זכות משם יקרא ה' ויבקש מתנת חנם והבין לרמז יש לומר כי "ח"נ"ם במספר קטן היא שבעה עשר וגם "נ"מ'ו"ך הוא במספר קטן שבעה עשר "ו"נ"מ"ו"ך היא "ח"נ"ם במספר קטן והיינו במקום "נ"מ"ו"ך רק במתנת "ח"נ"ם והבין:

נסתפקתי בבעל הבית דבין כך ובין כך יורד למטה ומתפלל אם כבר התפלל בראש הזית אם מתפלל עוד הפעם או דילמא בדעבד שפיר דמי וגם באומנ' דאין רשאין להתפלל בראש האילן אם עבר והתפלל אם צריך לירד להתפלל עוד הפעם או לא. ויעיי' בספר מגן גבורים ממנו מבורר דצריך פה עוד הפעם להתפלל עיי' סי' צ' ס"ק א' לא יעמוד שכתב ראוי להסתפק אם התפלל עומד במקום גבוה דעיקר הקפידא הוא משום דאין גבהות לפני המקום א"כ למה חוזר ומתפלל הא א"א לתקן את אשר עות אבל גבי כלי הטעם הוא משום בעתותא וא"י לכוין דעתו א"כ אפשר דחוזר ומתפלל בכונה על מקום הראוי בתפלה ובפרט פה דטעמא דלא כיון משום בעתותא וא"כ זה בודאי דיוכל לתקן ובזה אמר חילוק לחלק דברייתא מחלקא לתרי לא יעמוד אדם על גבי כסא ולא על מקום גבוה ולא קתני סתם לא יעמוד במקום גבוה משום דיש חילוק בנתיים לענין גבהות אינו חוזר ומתפלל אבל על גבי כסא או מטה אז חוזר ומתפלל ולכך פלגינהו:

ובזה מיושב קושית התוס' פה למה מצד שאינו דעתו מיושב' תיפוק לי' מצד דלא יעמוד במקום גבוה ולהנ"ל ניחא מצד מקום גבוה רק לכתחלה אסור להתפלל אבל אם עבר והתפלל תפלתו רצויה אבל מצד אינה מיושבת אז אפילו עבר והתפלל צריך עוד הפעם להתפלל עיי' עכ"ל:

ולע"ד צדיק מה פעל בתירוצו הלא אנכי דקדקתי על התוספת ד"ה לפי שאין דעתו מיושבת עליו וא"ת מדוע לא מקשה התוס' מיד על האומנין דנקט ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה היאך רשאי הא אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל ואי משום ביטול מלאכתן אי איסור הוא ע"כ לא שייך להתיר משום ביטול מלאכתך אלא דתוס' לא הקפיד להקשות לעיל מינה ובתירוץ שלמטה גם זה מתורץ:

וא"כ לפ"ז נדחה תירוץ של מגן גבורים דשם לא יוכל לתרץ תירוץ מצד מקום גבוה רק לכתחלה אסור וא"כ עדיין קשה הא לזה מיד' מצד מקום גבוה עכ"פ לכתחלה אסור ואיך היתר לאומנ' לכתחלה להתפלל בראש האילן ולדידי כאשר אני תרצתי נעלה היטב גם זה אם כבר עמד בראש האילן בדיעבד לא צריך לירד ולהתפלל לכן רשאין האומנין להתפלל תדע כאשר בארתי אם בכיון ילך להתפלל במקום גבוה אז שייך דאין גבהות לפני מקום כי הוא רוצה דוקא להתפלל במקום גבוה וכונתו משום גבהות אבל אם כבר עמד שם במקום גבוה במקרה מדוע לא יתפלל אם אין כונתו לגבהות כלל ונכון וישר אך גם לשי' דברי מ"ג נמי יוכל לתרץ הרי הוא החליט מצד גבהות רק לכתחלה אסור אבל מצד שאין דעתו מיושבת עליו אז אפילו בדיעבד צריך לחזור ולהתפלל וא"כ ראינו בבעל הבית מה שאפילו דיעבד אסור אעפ"כ באומנין היה מתירן משום ביטול מלאכה א"כ כ"ש משום גבהות דרק לכתחלה אסור יש לומר נמי באומנין משום ביטול מלאכה ג"כ משום גבהות אפילו לכתחלה מותר. ובדברי מי"גאמרתי לבאר רש"י פה שנקט וב"ה בין כך ובין כך יורד למטה ומפרש רש"י בין כך ובין כך כלומר בין מתאנה בין משאר אילנות ולכאורה שפת יתר הוא מה בעי בזה כלומר וכי לא ידענו זה הוא הבין כך וכו' ולהנ"ל מאוד נעלה דהיתי אומר דהפירש ככה הוא ושאר כל האילנות יורדים למטה ומתפללין וא"כ באומנין יש לומר רק יורדים למטה ומתפללים לכתחלה אבל אם התפללו אז לא אמרינן דיורדין למטה ויתפללו עוד הפעם זה לא אמרינן משום ביטול מלאכתו הרבה דשני פעמים להתפלל הוי ביטול מלאכה גדולה והקילו בעבר והתפללו אפילו בראש האילן. ובעל הבית בין כך ובין כך היינו בין התפלל ובין לא התפלל יורד למטה ומתפלל וקאי נמי על ראש האילן והנדבך והיינו בעל הבית אפילו בדעביד צריך לחזור ולהתפלל לפי שאין דעתו מיושבת עליו ולא היה כונה וצריך לחזור ולהתפלל אבל בראש הזית ובראש התאנה דענפים מרובים ויוכל לעמוד שלא בדוחק יוכל באמת גם הבעל הבית להתפלל כן יוכל לטעות בכונת הגמרא. על זה באה רש"י לפרש בין כך ובין כך כלומר בין מתאנה בין משאר אילנות על זה קאי בין כך ובין כך כי רש"י היה סובר באמת גם הבעל הבית בדעביד אם התפלל תפלתו תפלה והא דמקום גבוה מתורץ כתירץ התו' דפה לא שייך מקום גבוה דהוי כעליה ובאמת גם בתאנה דענפים מרובים גם שם אסור לבעל הבית להתפלל ודוק:

והנה לדעת המגן גיבורים בעל הבית צריך לחזור ולהתפלל וכן נמי אם עומד על גבי כסא או על גבי מטה אבל אעפ"כ נשאר לי ספק אחד בפועלי' דנקט במתני' שאינן רשאין לעשות כן בתפלה אם עברו והתפללו בראש האילן אם גם המה צריכ' לירד עוד הפעם להתפלל מאחר שהוא ביטל מלאכתן הרבה שתי פעמים להתפלל אם לא בפועלים הקילו. או דילמא כיון דהוי שלא בכונה עוד הפעם צריכ' להתפלל וצ"ע. גמרא מאי ארי' פועלי' אפילו כל אדם נמי ולע"ד הקשתי מדוע לא משני הגמרא זה ר"ג הוא דקתני י"ח והא דקתני מעין י"ח אתיא כר"ע דסובר בשאר כל אדם אם אינה שגורה בפיו מתפלל מעין י"ח מודה בפועלים משום ביטול מלאכתן אף ששגורה בפיהם דרק מעין י"ח והא ר"ג דסובר אף שאינו שגורה בפיו מתפלל י"ח כשאר כל אדם וה"ה בפועל ועיין לקמן מתנית' בענין הנ"ל מה שהקשתי. עיי' בב"י סי' ק"י ובב"ק ובפר"ח תמה על הרי"ף שפסק