ברוך מרדכי חלק א קכב

הקושיא למה לומר כדברי שניהם להקל הא ידעינן בלאו הכי כאשר הובא ברשב"א ולכן מפרש הרש"י הכונה לומר להקל כל הקולא דיוכל לומר בדבריהם כן הלכה והיינו דיוכל לומר הכונה בר' יהודה דמתיר אפי' לכתחילה בלא השמיע לאזנו כמוכח בגמרא דיוכל לומר כן וגם בר' יוסי יוכל לומר הכונה דאפי' לכתחילה לא צריך לדקדק ונקטו דיעבד לרבות' דאידך דאוסר וא"כ גם הכא הכונה הלכה כדברי שניהם להקל היינו אפי' לכתחילה מותר ולהקל כל הקולא שיוכל ללמוד בדבריהם כן הלכה ולפ"ז שפיר מתורץ קושית הרשב"א דצריך לומר הלכה להקל דאם לא אמר הייתי טועה ואומר דוקא דיעבד ולכן נקטו הלכה להקל היינו כל הקולא ואפי' לכתחילה ולפ"ז זה שדייק רש"י דע"כ הכוונה דלא בעי להשמיע לאזנו ואפי' לכתחילה מותר דאל"כ למה זאת לאשמעינן הרי כקושית הרשב"א בלאו הכי ידעינן דהכי הלכתא אלא ע"כ כיון להקל גם לכתחילה וכהנ"ל ודוק היטב:

אך בהיות כן יהי' קשה על הרי"ף דמפרש דוקא דיעבד וקשה למה לומר כן הרי ידעינן בלאו הכי כהובא ברשב"א ואמרתי הרי"ף לשיטתו שפיר מפרש דיעבד דוקא כסברא חיצונה דהרי"ף במתנית' גורס ברישא בפירוש רבי יהוד' אמר יצא ור' יוסי אומר לא יצא א"כ כיון דרישא בפירש רבי יהודה ע"כ לא הוה סתמ' ור' יוס' אלא ר' יהוד' ור' יוס' והייתי אומר הלכה כר' יוס' דר' יהוד' ור' יוסי הלכה כר' יוסי ע"כ צריך לומר הלכה כדברי שניהם להקל. ושפיר מפרש הרי"ף דוקא דיעבד ולא קשה מידי ודוק היטב מאוד:

עיין ברי"ף שהביא אמר ר' יוסף מחלוקת בק"ש אבל בשאר מצות דברי הכל יצא דתניא לא יברך אדם ברכת המזון וכו' וסיים והלכה כדברי שניהם להקל ועיי' ברבינו יונה שאמר כיון שמסקנא הוא שאפי' בק"ש יצא לא היה צריך להביא למעלה הרי"ף ז"ל מחלוקת בק"ש אבל בשאר מצות ד"ה יצא ואפשר דלאשמעינן דבברכת המזון אע"פ שלא השמיע לאזנו יצא נקט דברי ר' יוסף עיי'. ולע"ד לא זכיתי להבין מ"ש ברכת המזון מק"ש כיון דבק"ש יצא ג"כ בברכת המזון יצא הא הרי"ף סובר ק"ש דאורייתא ומ"ש זה דאורייתא מזה דאורייתא הא ככה מקשה כיון דבק"ש יצא א"כ בשאר מצות נמי וה"ה בברכת המזון נמי דיצא וצ"ע. והשיב לי עלזה הרב הגאון עמוד הזמן תפארת ישראל רשכבה"ג מורינו ורבינו קדוש שמו מוה' יוסף שאול הלוי נאטנזאהן נ"י לנצח אב"ד ור"מ דק"ק לבוב והגליל יע"א. וזה לשונו הטהור שלום להרב המאה"ג וכו' מוה' מרדכי נ"י אב"ד דק"ק אסאנפא:

מכתבו הגיעני עם הרבה מכתבים ומ"ש להקשות על רבינו יונה לפע"ד יש לומר דה"א דשאני ק"ש שיש דיעות דבפרק ראשון יצא ולכך בשאר פרקים בודאי יצא וגם יש דיעות דק"ש רק שמע ישראל דאורייתא משא"כ בהמ"ז דכולהו דאורייתא ה"א דלא יצא קמ"ל וגם ה"א בהמ"ז שמברך על מזונו שנותן תודה לה' על מזונו יהיה חמור יותר קמ"ל כנלפע"ד בלי עיון כי אני יושב פה קרית חוצות בלי ספרים. דברי הדו"ש בלהבה הצעיר יוסף שאול הלוי נאטנזאהן האבד"ק לבוב והגליל יע"א:

הנה רבינו הגאון המפורסם הנ"ל קיצר מאוד בלשונו הטהור והנראה בכונתו כיון דרק פסוק שמע דאורייתא או רק פרשה ראשונה יש לומר כיון דשאר פרשיות דרבנן יש לומר בדרבנן לא צריך להשמיע לאזנו ממילא לא פלוג אמרו חכמים ה"ה דגם בפרשה ראשונה שהוא דאורייתא אם לא השמיע לאזנו יצא ככה הו"א משא"כ בברכת המזון דכולה דאורייתא בזה אנו אומרין דצריך להשמיע לאזנו קמ"ל אף בדאורייתא לא צריך להשמיע לאזנו ולמסקנא כיון דאמת שמע דאורייתא הוא עכ"פ ואעפ"כ אמרינן דלא צריך להשמיע לאזנו ה"ה בברכת המזון אף שהיא כולה דאורייתא לא צריך להשמיע לאזנו וזאת קמ"ל. ואף שהרי"ף סובר להדיא לקמן סוגי' דספק קרא שמע וז"ל שקאמר לית הלכתא כותי' דשמואל אלא ק"ש דאורייתא יש לומר אעפ"כ דהוא רק סובר ק"ש דאורייתא פרשה ראשונה או פסוק ראשון ואעפ"כ צריך לחזור כל הפרשיות כמבואר בכסף משנה הלכות ק"ש פ"ב הלכה י"ג אף דרק פסוק ראשון הוא דאורייתא כיון דצריך לחזור חוזר כל הפרשיות עיין ונכון:

וגם כתב לי על זה במכתב ידידות אהובי ורב חביבי הרב המאה"ג המופלג בהפלגת חכמים צדיק תמים חריף ובקי כש"ת מוה' אליעזר ראזנער נ"י אב"ד דק"ק יעמרוג והגליל:

וזה לשונו. ישאו הרים שלום לכבוד ידידי וידיד ה' הרב המאה"ג המופלג לשבח ולתהלה חריף ובקי העצום צדיק בן צדיק קרא ה' שמו לשבח מגדל עוז בנשק קש"ת מוה' מרדכי פריד נ"י ויזרח אב"ד בק"ק אסאנפא יע"א:

בני האהוב לי אמר לי בשם מעלתו הרמה לעיין בדברי רבינו יונה ברכות בפ' היה קורא וז"ל וכו' ותמה מעלתו וכו' ולע"ד נראה דלפי סוגי' הגמרא שם ברכות ט"ו ע"א חזינן דיש לחלק בין ק"ש לברכת המזון דבקריאת שמע דכתיב והיו הדברים האלה על לבבך אחר כוונת הלב הן הן הדברים ועתה לפ"ז מובן היטב רבינו היונה הנ"ל דאתיא הרי"ף לאשמעינן דאפי' ברכת המזון דהיא דאורייתא ולא כתיב על לבבך כמו בק"ש נמי יצא אפי' לא השמיע לאזנו ונכון ולק"מ כל זה כתבתי בנחיצה רבה דברי אוה"נ ומוקירו בלב ונפש הק' אליעזר ראזנער חונה פה ק"ק יעמרונג והגליל יע"א:

והשבתי לתלמוד חכם גדול הזה. כי ע"כ סוגית הש"ס פה דק"ש חמור משאר מצות משום דכתיב שמע וא"ת דכיון הרבינו יונה אעפ"כ איכא למטעות אם כן ככה הו"ל לומר הרבינו יונה ולפרש דלא ידעינן מק"ש משום דכתיב על לבבך אבל זה ע"כ רק לר"מ ומאוד צ"ע:

שוב היה לי שעשועים בזה הענין עם ידידי וידיד ה' הרב הגאון הגדול צדיק יסוד עולם קדוש שמו מוה' עזרא צורף נ"י רב"ד דק"ק סערדעהל יע"א. והשיב לי וזה לשונו:

שלום וכו'. לאהובי ידיד נפשי הרב המאה"ג וכו' מוה' מרדכי נ"י אב"ד דק"ק אסאנפא יע"א:

יקרתו הגיעני ומה שהקשה על הרבינו יונה לדעתי כונתו פשוטה כיון דאיכא תרי לשונות בדברי ר' יוסף דלישנא קמא אמר ר' יוסף מחלוקת בק"ש אבל בשאר מצות ד"ה לא יצא דכתיב הסכת ושמע ישראל מיתבי לא יברך אדם וכו' אלא אי אתמר הכא אתמר וא"כ מאי הקשה רבינו יונה דצריך הרי"ף להביא דברי ר' יוסף לאפוקי מלישנא קמא דבשאר מצות לכ"ע לא יצא אמנם קושיתו הוא דלא היה צריך להביא אלא הברייתא לא יברך אדם בה"מ בלבו ואם בירך יצא ולמאי נ"מ הביא דברי ר' יוסף למ"ד בק"ש לא יצא בשאר מצות יצא כיון דאנן קי"ל דאף בק"ש יצא ואי לאפוקי מלישנא קמא דר"י דאף למ"ד בק"ש יצא בשאר מצות לא יצא די לו להביא הברייתא ועל זה תירץ ואפשר דלאשמעינן דבברכת המזון אע"פ שלא השמיע לאזנו יצא והך ברייתא צריך להשמיענו כדי שלא נטעה כל"ק דר' יוסף דבשאר מצות לא יצא כתב דברי ר' יוסף כך הוא פשוט וברור כוונת רבינו יונה ז"ל ואחתום באהבה ידידו הד"ש בכל עת ועונה הק' עזרא צורף מס"ה יע"א:

והנה לאחר העיון בדברי קדשו של הרב הגאון מוה' עזרא הנ"ל אמרתי שיש לפע"ד לעיין על דבריו היקרים