ברוך טעם כ

להיות כמוה שאם פסולה הוא תפסל ואמאי ניתי עשה ונידחי ל"ת ומתרץ רבא דאין עשה דוחה ל"ת דמקדש ורב אשי מתרץ דאין עשה דוחה ל"ת ועשה ובתוס' מסכת עירובין (דף ח' ע"א) ד"ה מתן ד' כו' איתא בזה"ל וא"ת ליתי עשה ולידחי לאו דבל תוסיף וי"ל דל"ד כלל לכלאי בציצית דהכא ע"י פשיעה הוא בא והי' יכול להתקיים בלא דחיית הלאו עכ"ל. ולכאורה דברי התוס' תמוהים דלפי דבריהם מה מקשה הגמ' הנ"ל על אם פסולה היא תפסול ואמאי ניתי עשה ונידחי ל"תדהא כשבא ע"י פשיעה ליכא דין דחיי' ומה לי פשיעה בתערובו' מתן ד' במתן א' או פשיעה בבליעת קדשים פסולים מתוך קדשים כשרים. ולכאור' עלה על דעתי לומר כיון דעיקר סברת התוס' דהיכא דבא ע"י פשיעה ל"ד לכלאי' בציצית י"ל דלא בעינן דומיא דכלאים בציצית אלא בדחיית עשה לל"ת דהא ל"ת חמירה מעשה כדאיתא ביבמות (דף ה') ולא אתיא דחייתו אלא מכלאי' בציצית לכך בעינן ממש דומה לו אבל איסור חצי שיעור בעלמא שהוא קיל מעשה כדאיתא בתוס' מס' שבועות (דף מ"ג) מסברא חיצונה ידעינן שתדחה מפני עשה דחמיר דוחה קל וכעין זה נשמע מדברי התוס' פסחים דף נ"ט ע"א דבחמיר נגד קל איכא דחיי' אף היכא דליכא בעידני' והיינו מטעם הנ"ל דהא דבעינן בעידנא אינו אלא משום דבעינן דומיא דכלאי' בציצית דמיני' ילפינן דחיית עשה לל"ת אבל בחמור נגד קל ל"צ למילף מכלאי' בציצית א"כ י"ל אף היכא דבאה ע"י פשיעה ליכא דחיי' וכדברי התוס' הנ"ל מ"מ מקשה הגמ' שפיר על אם פסולה הוא תפסול דליתי עשה ולידחי ל"ת דהתם ליכא איסור רק פחות משיעור ונגד איסור דח"ש אלימא עשה דאכילת קדשים כשרים. אבל לכאורה א"א לומר כן דהא בפסחים (דף נ"ט) מסיק הגמרא דמחוסר כפורים בע"פ מותר להקריב קרבנותיו אחר התמיד כדי שיעשה פסחו דעשה דפסח שיש בו כרת דוחה עשה דהשלמה קשה לכאורה לדברי רבא דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש אמאי נידחית עשה דהשלמי' שהוא עשה שבמקדש וצ"ל דרק ל"ת שבמקדש אינו נדחית אבל עשה דמקדש נדחית מפני עשה דחמורה א"כ קשה מה מתרץ רבא שם דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש דהא לפימ"ש לעיל דגבי בליעת קדשים פסולי' כיון דליכא אלא פחות משיעור קלה נגד העשה דאכילת קדשים וא"כ גם במקדש כה"ג נדחית ומה ראי' יש מפסוק דעצם לא תשברו בו דשם באנו לדחות ל"ת גמור אלא ע"כ צ"ל כיון דבקדשים המלא"ס ע"כ אף דבבליעת איסור ליכא שיעור שלם מ"מ כיון שמצטרף ההיתר לאיסור הוי כשיעור שלם של איסור והוי ל''ת גמור א"כ נשאר קושיא הראשונה מה מקשה הגמ' ניתי עשה ונידחי ל"ת הא בבא ע''י פשיעה ל"א דחיי' ומה שתירצתי לעיל דהוי כאן חמיר נגד קל ליתא דהא כיון דהוי מצי למימר אף דבליעת איסור ליכא שיעור שלם מ"מ כיון שמצטרף ההיתר לאיסור הוי כשיעור שלם של איסור ואיכא ל"ת גמור ולא קולא. וצ"ל דבלא"ה יש קולא לפי מה שמבואר בס' ט"א במס' ר"ה (דף כ"ח ע"ב) ד"ה הרי עובר על בל תוסף בהוכחה מריש יבמות דכל איסורין שישנן בהיתר ע"י שאלה חשובה קולא ויכולין לומר לפימ"ש התוס' שם בזבחים בקושית הגמ' ואמאי ניתי עשה הוא רק על שבולע בקדשים שנפסלו ע"י פסול בזריקה עיי"ש בתוס' מס' כריתות (דף י"ג) מבואר דקדשי' שנשחטו ונזרקו כהלכתן ליתנייהו בשאלה ונשמע מזה דאם לאו כהלכתן דאם לא נזרקה דמי' כהלכתן אף שכבר באו לעזרה ונשחטו איתנייהו בשאלה א"כ איסור קדשים פסולים שנבלעו בקדשים כשרים הוא קיל מחמת דעודנו יש בשאלה וקדשים כשרים שקבלו הבליעה ליתנייהו בשאלה דהא נשחטו ונזרקה דמם כהלכתן והוי שפיר העשה שיש באכילתן חמורה מאיסור שיש מצד פסולי המוקדשין שנבלע ומקשה הגמ' שפיר ואמאי ניתי עשה ונידחי הל"ת ועשה דחמורה דוחה ל"ת דקולא אף היכא שבאה ע"י פשיעה ע"ז מתרץ רבא דאין עשה דוחה ל"ת במקדש ואתיא לי' מדכחיב ועצם לא תשברו בו אחד עצם שיש בו מוח ואחד עצם שאין בו מוח ומשם יש למילף דל"ת שבמקדש אין נדחית אף מפני עשה דחמירה דהא משכחת גבי שבירת עצם שהוא צורך באכילת המוח ניקום עשה דפסח שיש בה כרת ואפ"ה אינו נדחית אבל עשה דמקדש נדחית מפני עשה דחמירה ממנה דמועצם לא תשברו לא שמעינן רק דל''ת שבמקדש אינו נדחית (ז) וכפי הנחה הנ"ל קשה מסוגי' דידן כאן ביבמות אמאי סובר ר"י דחתיכה חטאת טמאה שנתערבה במאה חתיכות טהורים דלא תעלה לפי תירוץ הגמ' דמיירי בנימוחה ור"י לטעמי' שסובר מב"מ ל"ב מה בכך והא ליכא הכא מאיסור חתיכה חטאת טמאה בתוך התערובות כזית בכא"פ דהא נתערב בתערובות לח בלח אחר שנימוחו תוך מאה החתיכות ובכל האכילה כא"פ מחתיכת חטאת טהורה ליכא בו של חתיכת טמאה כ"א דבר מועט. והמלא"ס לא שייך הכא כיון שהיתר מרובה הרבה על של איסור כמבואר במס' נזיר (דף ל"ז ע"א) דל"א המלא"ס רק כשאיסור נפישא מהיתר או עכ"פ מחצה על מחצה וגם עשה דמקדש לא שייך הכא דלא נאמרו רק על המלא"ס א"כ אף דלר"י מב"מ ל"ב ואוסר במשהו מ"מ ע"י משהו זו לא נעשית היתר כאיסור רק שמונע אכילת ההיתר מצד בליעת האיסור המשהו שאינה מבוטלת במינו מ"מ ההיתר בעצמו בהתירו עומד ועדיין עליו מצות עשה דאכילת חטאת וקשה דניתי עשה דאכילת חטאת ולידחי איסור שיש מצד הבליעה וא"ל כיון דבא