ברוך טעם טו

כפי האוסרה שהיא א"מ מ"מ כיון שהאוסרו אוסר עד מקום שטעמו מגעת אף ביותר מס' כ"כ יש להנאסר ממנו לאסור עד מקום שטעמו מגעת והרי תערובות הנאסר היא ממינו ומגעת בטעמו בכל התערובות וכנ"ל ומהיכי תיתי דלא יאסר מדרבנן כמו במבש"מ כשנותן טעם ביותר מס' ולכך הצריך רבינו שמואל ור"ת אחיו ז"ל כמבואר בר"ן ובריטב"א ובעל התרומה ב' פעמים ס' דהיינו מדרבנן כמו בא"מ היכא שהאיסור נ"ט ביותר מס' וכיון שכן מצאתי יישוב למה שהיה קשה לי לשיטת הר"ש ור"ת שסוברים דאף הנאסר מאינו מינו לא מבוטל במינו למ''ד מב"מ ל"ב. א"כ אף בכלים קטנים לא היה מועיל הגעלה בכלי מדין למ"ד מב"מ ל"ב דהא סתם בשול הוא במים ואם נתבשל בשר איסור בקדירה נאסרו המים שנתבשל האיסור בהם ונבלע בקדירה וכשמגעילין במים אף שיש ס' במי הגעלה לא מבוטל דהא הוי מב"מ וחוזרין ונבלעין שוב בקדירה וקושיית התוס' (בדף ק' ע"ב) לשיטת ר"ת אינו רק מכלים גדולים ועיי"ש שהעלו במסקנא דבאמת לא הגעילו רק כלים קטנים ולפי הדעתי קשה מ"ד מב"מ ל"ב ואף לכלים קטנים לא הי' הכשר בהגעלה אבל אם נאמר כמ"ש שהר"ש ור"ת לא הצריכו ב' פעמים ס' רק מדרבנן מצד שהטעם מתפשט ביותר מס' אבל לדין דאורייתא מודים שאין הנאסר אוסר אף במינו יותר מהאוסרו שהוא א"מ ול"ק מכלי מדין:

וסעד גדול לדברי הראשוני' מ"ש לחלק בין מה שאומרים שלענין מב"מ אזלינן בתר האוסרים ובין דין מלח ותבלין מצאתי בדברי הסמ"ג הלכות מא"ס מל"ת קל"ט שמתחלה מביא דעת ר"ת שהוצרך ב"פ ס' וכ' ע"ז ואומר רבינו יצחק שחילוק גדול יש ביניהם כו' אבל ברוטב נ"ל אין להחמיר בו יותר ממה שהיה כולה נבלה שהיה בטל בשא"מ כו'. מלשון זה נראה שנוטה דעתו לדעת הר"י ואח"ז כתב ובס' תרומות (סי' י"ג) פוסק בתוך כך שמלח הבלוע מדם כו' ורבינו יצחק בן אברהם ור"ש חולקי' עליו בדבר ואומרי' דמאחר שהמלח נימח עם הדם כולו נתערב בכל הקדירה ומוליך איסורו עמו יש לשער כאלו הדם כולו מלח. ומביאים ראי' ממה שאנו אומרים בפ' גה"נ (דף צ"ט) ר"י אומר רביעי' ציר דגים טמאים צריך סאתי' של ציר טהור לבטלו ולמה צריך כ"כ והלא אין החומץ והמלח שבציר אוסר אלא מחמת שמנונית דג טמא והשמנוני' היה בטל בס' אלא מאחר שהחומץ והמלח והשמנוני' מתערבים יחד ומוליכין את האיסור עמהן ויש לנו לשער כאלו השמנוני' כולו חומץ ומלח כו' עכ"ל ומתורף דבריו אלו נראה שתפס בזה לשון הריב"א והר"ש שחולקין על בעל התרומה בדין מלח הבלועה מדם והיינו שאינם חולקי' רק על מה שהמציא ספר התרומה בדין מלח כו' אבל עם כ"ז נוכל לומר שמודים לדברי הר"י במה שמחולק עם ר"ת בדין מיב"מ וסובר שלענין דין מב"מ לא בטל אזלינן בתר האוסרין רק במלח הבלוע מדם הדין כאלו הדם כולו מלח משום דהא יש טעם של המלח בתערובות השמנוני' של הדגים טהורים שבציר טהור. והנה לכאורה אפשר לומר דבסברא זו עצמו אם בנאסר דעביד לטעמא הולכין בתר הנאסר או רק בתר האוסר שאין עביד לטעמא פליגי ר' יהודא עם ר' יוסי בתרומות פ"י משנה ח' דר' יהודא דמצריך שם סאתים ע"כ סובר דאזלינן בתר הנאסר ואוסר עד היכן שטעמו מגעת ור' יוסי שמיקל שם לבטל בששה עשר סובר דאזלינן בתר האוסר שהוא השמנוני' עצמו של הדג שאינו אלא זיעה בעלמא וכלה טעמו בתערובת ששה עשר הן אמת שהרמב"ם סוף פ"ו מהל' מא"ס פוסק כר' יהודא ואף שאין לנו כלל היכא דר' יהודא ור' יוסי פליגי כמאן הלכה. אחז בזה הרמב"ם דברי ר' יהודא להלכה מצד הכלל דהלכה כדברי המכריע ולפי פירוש הרמב"ם שם במשנה דעת הת"ק דציר אוסר עד תתק"ס והוי דברי ר' יהודא הכרעה בין דעת ת"ק דמחמיר טובא ובין דעת ר' יוסי דמיקל ביותר וכן כתוב בלח"מ אבל לפי פירוש הר"ש דרישא דמתניתין לא איירי מדין ביטול ציר רק מדין ביטול דג טמא עצמו שהוא ברי' אין בפלוגתא לענין ביטול ציר רק דברי ר' יהודא ור' יוסי ולפי הכלל שבכל הפלוגתא אזלינן בדרבנן להקל. אפשר לפסוק בזה כר' יוסי וכמו כן בדין מלח ותבלין הבלועים מדם. כיון דאין דנין בזה רק מצד חנ"נ שהוא לשיטת הר"י ובעה"ת רק מדרבנן בשארי איסורין יש להקל כר' יוסי דלא ניזל בתר הנאסר דעביד לטעמא רק בתר האוסר. ודע לפי מה שבארו הריב"א והר"ש הנ"ל דטעמא של ר' יהודא משום דבמלח וחומץ נעשה נבלה מן הציר מוכח דאף באיסור דרבנן אמרינן חנ"נ דהא ציר דגים אינו אלא מדרבנן וע"כ לא החמיר ר' יהודא דלא לבטל כלל כדין מב"מ כדאיתא בחולין (דף צ"ט) שאני ציר כו' והרי לכאורה מכאן סתירה לדברי פ"ח בי"ד (סי' צ"ב ס"ק י"ז) אמנם בלא"ה קשה מכאן לשיטת הר"ן שסובר דבמדומע ומחומץ שאינו דרך בשול ל"א חנ"נ וכמו כן להסוברים דבלח בלח לא אמרינן חנ"נ וביותר קשה לשיטת רבינו אפרים שסובר דל"א כלל בשאר איסורין ודו''ק פרק רביעי אולם באמת תירץ זה שכתבנו על הרשב"ם לא אתי שפיר דלפי מה דמבואר בדברי התוס' וז"ל וקשה לר"י לדבריו דמשני גדי אסרה תורה ולא חלב והלא בעלמא חתיכה של היתר נ"נ מדרבנן וצריך ס' כנגד כולה וכו' עד א"כ מ"מ מדרבנן החלב עצמו נאסר הרי דעיקר קושייתם הוא מדרבנן וא"כ עכ"פ מדרבנן הו"ל לאסור ולרב משמע דחלב מותר לגמרי ועל זה לא שייך תירוצי הנ"ל ולכן נ"ל לתרץ באופן אחר ע'"פ שנקדים הדקדוק על התוס' דלפום ריהטא קשי' למה להו דנקטו קושייתם בהקדמה דמדאורייתא מותר ורק מדרבנן חנ"נ הלא אם מדאורייתא חנ"נ אלימא קושייתם ולכן נ"ל דלפירש"י (בדף צ"ח ע"ב) ד"ה דמדאורייתא כו' וברובא ה"ל לבטולי מבואר דאף אי טכע"ק לאו דאורייתא מ"מ כיון דעכ"פ "פ הטעם בפ"ע אסור כנלמד מהטמאים לאסור צירן ורוטבן א"כ אף בתערובות אינו ניתר כ"א עכ"פ בבטול רוב וכן ביאר הריטב"א בחידושיו ממילא צ"ל לפי"ז דאף אי טכע"ק לאו דאורייתא מ"מ אוסר במב"מ למ"ד מב"מ ל"ב דכיון דליכא ביטול הוי כאלו היה בפ"ע ונשאר באיסורו והוא טעם לפי האמת לדעת רש"י שפוסק טכע"ק לאו דאורייתא ופוסק ג"כ שמב"מ ל"ב ונאסר מצד הטעם וא"צ למ"ש הרשב"א בזה בסוגי' דז"ב דגזה"כ במב"מ והשתא דאתינן להכא י"ל דרבא גם כן סובר טכע'ק ל"ד ומ"מ א"ש דברי רב בחולין (דף ק') בחתיכה של נבלה כיון שנ"ט בקיפה ובחתיכות כו' משום דשם הוא מב"מ וכיון שכן שפיר ס"ד דגמ' לומר אליבא דבשר א"ת ולא חלב. ול"ק הא עכ"פ החלב נאסר מטעם איסור בשר די"ל דרב סובר טכע"ק ל"ד בא"מ ומועיל לו ביטול ברוב ואין להקשות דאכתי החלב שנבעלה בבשר נאסרה מטעם הבשר ושם באותו החתיכה ליכא ביטול רוב דאדרבא הבשר הוא הרוב נגד החלב שבתוכה לזה י"ל דבלא"ה אינו מובן קושית הגמרא חלב נבלה הוא דלמא גם באוכל אמרינן שמועיל קישור לצרף הבליעה ועם מה שבקדירה לבטל טעם הבשר וכדברי ראב"ן שבמרדכי פרק גה""כ שמובא בהלכות (סי' קפ"ג). ומה שמחלק שם בין בלוע באוכל לבין בלוע בכלי אינו מובן ועכ"פ לא ברירה בזה להקשות. אמנם לשיטת הפר"ח (בסי' צ"ח ס"ק כ"ח) כיון דטעכ"ד אף בדאיכא ס' כשיש טעם אסור מדאורייתא א"כ בב"ח דטכע"ק א"א שיהיה ביטול מצד קישור דמה בכך הא הקישור אינו מועיל אלא שיהיה בין הכל ס' ועכ'"ז בתוך החתיכ' במקום שפוגעים יחד החלב עם הבשר יש נ"ט להבשר והחלב דשם שהחתי' כ"ז בולעת ואינה פולטת דהיינו בעוד לא נח מרתיחתו וכשנח הוא שפולטת ומתפשט טעם הבשר ובב"ח טכע""ק דאורייתא ובמקום שיש טעם לא מועיל ביטול ס' ומקשה הגמ' שפיר חלב נבלה הוא וע"ז משני שפיר גדי א"ת ולא חלב ולא הוי איסור בב'"ח גבי החלב ואין לאסרה רק מצד שהבשר אסרה כמו כל בשר איסור ולזה י"ל דטכע"ק ל"ד בשאר איסורים ומותר היכא שיש ביטול ברוב וכאן הרי יש רוב חלב מצד הקישור שמצטרף כל החלב שבקדירה להחלב שנבלע