ברוך שאמר כט

בדאורייתא משום לתא דהכנה אסור ספיקא דידי' במקום חזקה כיון דכה"ג ביו"ט אחר שבת אסור כוודאי משום חזקה. וכיון שהתרנגולת היא מוקצה ליכא חזקת היתר המנגדת. דא"כ לא א"ש דברי הברייתא אחד שבת ואחד יו"ט. דבשבת אף מתרנגולת העומדת לאכילה אסורה הביצה בספק נולדה אתמול ספק היום משום חזקה דעכשיו נולדה כיון דבשבת ליכא חזקת היתר. ודוק כי נכון הוא

ד' ד' ע"א אתמר שבת ויו"ט וכו' תוס' ד"ה נימא וכו' וז"ל תימא לימא דקסבר שתי קדושות הן אלא הטעם הוי מיגו דאתקצאי לביה"ש דשמא יום שבת הוא אתקצאי לכולי יומא דיום שני עכ"ל. וכתב בהשעה"מ בפ"א מהל' יו"ט הל' כ"ד בזה"ל וקשה דהשתא דלא ידעו התוס' טעמא דמיגו לשעבר לא אמרי' א"כ לפי קושיתם דאמרי' מיגו דאתקצאי אליבא דרב אשבת ויו"ט א"כ תיקשי להו דרב אדרב דלמה אמר רב בשני ימים טובים של גליות נולדה בזו מותרת בזו אי משום דחדא מינייהו חול הא מ"מ אסור הביצה ביום א' ומיגו דאתקצאי לביה"ש אתקצאי לכוליה יומא וליכא למימר דלא אמרי' מיגו אלא דוקא בשבת ויו"ט הסמוכים דכיון דוודאי חד מנייהו קודש על היו"ט אמרי' דוודאי הוא ומחמירי' בספיקא. אבל בשני ימים טובים של גליות דאכל חד איכא לספוקי לא. ז"א שהרי מדברי התוס' פרק המביא ד' ל' ע"ב ד"ה עד מוצאי יו"ט האחרון וכו' נראה דאפי' בשני ימים טובים של גליות אמרי' מיגו דאתקצאי שכתבו וז"ל וא"ת הא תינח יו"ט שמיני מוקצה הוא משום דהוי ס' שביעי וגם ביו"ט ט' שם מוקצה עליו הואיל ואתקצאי לביה"ש וכו' יעוי"ש (ועיין בתוס' פ"ק דסוכה ד' יו"ד ע"ב ד"ה עד מוצאי שבת שכתבו וז"ל ומהאי טעמא גבי שבת ויו"ט שאמר רב נולדה בזה אסורה בזה נפרש משום הכנה ולא בעי למימר מיגו דאתקצאי אע"ג דרב כר"י ס"ל דאית לי' מוקצה וכן בב' י"ט של גליות דנולדה בזה מותרת בזה עכ"ל ונ"ל לפמ"ש בב' י"ט של גליות דאכל חדא וחדא איכא לספוקי י"ל קושי' הנ"ל דבב' י"ט של גליות איכא ב' ספיקות חדא דילמא כבר לילה ומותר ממנ"פ. ואת"ל עודנו מן היום דילמא כל עצמו של יו"ט הא' הוא חול וס"ס מותר אף בדבר שיש לו מתירין. וא"ל הא אין הספיקות באין כא' דספיקא של יו"ט כבר הי' כל היום ועפי"ז אוסרין אותו והיכי שכבר נאסר משום ספק הא' תו לכ"ע לא מצרפינן לס"ס ז"א אלא כשהספק הראשון הי' מדאורייתא ונאסר משום ס' דאו' משא"כ בביצה דאינה אסורה אלא מדרבנן רק שאסורה משום ספק דבר שיל"מ. אמנם לפי"ד הרשב"א בתורת הבית איתא בזה"ל שאף ספק מוכן ביו"ט דעלמא חשבוהו חכז"ל כס' דאו' של הכנה גמורה מיו"ט לשבת יעי"ש ומפרש דברי הגמ' לעיל ד' ג' וספקא אסורה בשלמא לרבה דאמר משום הכנה הוי ס' דאו' וכו' אף בפשיטות לשון הברייתא א' ביצה שנולדה בשבת וא' ביצה שנולדה ביו"ט משמעותא יו"ט דעלמא ושבת דעלמא יעי"ש. א"כ לפי האמת שרב סובר הכנה דרבה רק התוס' מס' סוכה פי' דאמאי מתיר רב בב' י"ט של גליות לימא הואיל ואתקצאי דאף ספק מוכן ביו"ט דעלמא דנימא כספק מוכן דאורייתא וממילא לא מהני בי' ס"ס דהב' ספיקות אינם באים כאחד וא"א להתיר ביה"ש ושייך שפיר הואיל ואתקצאי לביה"ש ולפי"ז מיושב קושי' השעה"מ הנ"ל דדברי תוס' כאן קאי לס"ד דלא אסיק הטעם דרב אית לי' הכנה דרבה וא"ש קושיתם. תימא לימא דקסבר ב' קדושות הן אלא הטעם משום מיגו דאתקצאי ותו אין להקשות על דבריהם דא"כ אמאי מתיר רב בב' י"ט של גליות דהא להך ס"ד דרב לית לי' הכנה דרבה מועיל ס"ס בביצה שנולדה ביו"ט אף שהספיקות אין באין כאחד א"כ ליכא כלל איסור בביה"ש של יו"ט ב' כיון דאיכא ס"ס כנ"ל ספק דילמא ביה"ש לילה ואת"ל יום דלמא כל יום העבר הוא חול ואף שהספק לא התרנו כל היום משום דהוי כספק דבר שיל"מ מ"מ נצטרף לו עוד ספק ונשתרי מטעם ס"ס דספק איסור דרבנן שאין לו עיקר בדאורייתא אף שנאסר בספק הראשון מ"מ משתרי כשנולדה אח"כ עוד ספק להיות ס"ס שמותר אף בדבר שיל"מ

עוד באופן אחר י"ל דבמס' סוכה ד' מ"ו ע"ב איתא אר"י אתרוג בשביעי אסור ובח' מותר וסוכה אף בח' אסור דכיון דאי איתרמי לי' סעודה ביה"ש בעי למיתב בגווה ומיכל בגווה ומיגו דאתקצאי לביה"ש אתקצאי לכוליה יומא. ואיתא שם בר"ן לאלפסי הא דלא אסר ר' יוחנן גם באתרוג הואיל אתקצאי כו' טעמו משום דאתרוג לא חזיא לביה"ש משום דלא הי' דעתו מתחילה אלא להקצותו לשבעה ימים שהוא יום ברור אבל לא לביה"ש שאינו יכול לצאת בו דין נטילת אתרוג דהא אם לא נטל קודם ביה"ש שוב אינו נוטל בביה"ש שהרי הוא ספק יום ח' וס' דרבנן לקולא. דכיון דשארי ימים חוץ מיום הראשון דרבנן היא. וכיון שלא הוקצה מתחילה לביה"ש לא חל עליו איסור ביה"ש יעו"ש באריכות דברים מאד מזה. ולכאורה אינו מובן דהא אף דאי לא הקצוהו לאתרוג על זמן ביה"ש כ"א על יום ברור הרי מ"מ עד כלות רגע האחרון של יום ברור שקודם התחלת ביה"ש הי' איסור המוקצה וממילא הוכן האתרוג מחול ליו"ט והרי מהקרא דוהכינו ילפינן שצריכין הכנה מבעוד יום של חול וכמש"כ רש"י בהדי' לקמן ד' כ"ו ע"ב ד"ה ואי דלא אחזי' לביה"ש דבכה"ג אין כאן הכנה מבעוד יום סמיך רבנן למימר מוקצה בשבת ויו"ט אם לא הי' הכנה מבעוד יום ממש אעפ"י לו הכין ביו"ט או בשבת ממש יעי"ש והרי בביה"ש יש כאן ספק כולו מן היום או כולו מן הלילה כדאי' במס' שבת ד' י"ג ואם הי' ביה"ש כולו לילה ועד ביה"ש הי' הקצאה הנה באתרוג לא הי' לאתרוג שום הכנה דאף דהי' מיום ז' אינו אלא ספק מוקצה דשמא ביה"ש כולו מן היום או מקצתו שהוכן קודם יו"ט. ז"א דהא הס' מוקצה ג"כ אסור מטעם דהוי דבר שיל"מ. אמנם י"ל דלי' לשטתי' דלית לי' הכנה דרבה ולדידי' אין באיסור דאתקצאי לביה"ש משום דבעי הכנה מבעוד יום כדברי רש"י וריטב"א הנ"ל רק מתקנת חכמים שאסרו כל דבר שלא הי' היתר בתחילת כניסת יו"ט או שבת וכן איתא בשם הגאון קדמון בס"ס