שו"ת ברוך השם יג

שמדמה אותן לרמון צריך ביאור. ונלפע"ד דהנה אמרו קרא ק"ש שו"ע יצא י"ח והגית בו יומם ולילה והגם דבש"ס מנחות לא נמצא רק קיים לא ימוש ע"ש ד' צ"ט אבל בש"ע הרב ה' ת"ת פ"ג סי' ד' בפירוש כהאי לישנא ובריש מסכת פאה תנן אלו דברים שאין להם שיעור וכו' ותלמוד תורה ובירושלמי שאין להם שיעור לא למעלה ולא למטה ומבואר דלענין חובת מצות ת"ת לבד א"צ ק"ש שו"ע דוקא דהא אין לת"ת שיעור ובדיבור א' לכאורה יוצא לפי הירושלמי רק דעכ"פ מחויב בלא"ה לקרות ק"ש משום מצות ק"ש גם בלא ת"ת לכן נקט דקרא ק"ש שו"ע יצא וכו' אבל לעולם בתיבה אחת יצא ורבינו הגדול הגר"א ז"ל בביאורו למשנה דפאה חידש דבר יקר דמש"ה אין מבטלין ת"ת על שום מצוה שאפשר להתקיים ע"י אחר משום דבת"ת הא בכל תיבה ותיבה מקיים מצות ת"ת וא"כ אם ילמוד למשל דף גמרא או תורה שבכתב הרי יש שם כמה וכמה תיבות ונמצא דקיים כמה וכמה מצות פעמים אין מספר כיון שבכל תיבה הוי מצוה ע"ש בשנות אליהו. והנה ברמב"ם פ"ב מה' ק"ש ה' ד' וז"ל וכן האומנין בטלין ממלאכתן בפרשה ראשונה כדי שלא תהא קריאתן עראי עכ"ל וזה ידוע דזמן עבודה של כל האומנין הוי רק ביום ולא בלילה דכן כתוב יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב ועיין ש"ס סנהדרין ד' צ"ב ע"ב משום פועלים וברש"י שם נמצא דבערבית גם האומנין קורין ק"ש כדרכה כולה בכונה ורק בשחרית האומנין קורין רק פרשה ראשונה וקיי"ל דמצות ק"ש היא בציצית ותפילין כמבואר בברכות דאל"כ הוי כעולה בלא מנחה. והנה בק"ש כולה מונה הש"ע או"ח סי' ס"ו רמ"ה תיבות ובפרשה ראשונה עם פסוק שמע לבד בשכ"מ יש מ"ח תיבות וביחד עולה לרצ"ג תיבות ולפי דברי הגר"א דבכל תיבה מקיים מצוה עלו לו לאומן רצ"ג מצות וממילא הא קיים נמי המצוה דק"ש ומצוה דציצית ומצוה דתפילין ג"כ שלשה מצות הרי ביחד רצ"ו כמספר רמון וזהו ריקנין שבך פירוש גם הבטלים ממלאכתן היינו האומנים שמחויבין לבטל מלאכתן ג"כ מלאים מצות כרמון והוא כפלח הרמון רקתך. וד"ל. ונחזור לענינינו דלא ירחיקו ח"ו לכל אדם המדבר בדברי תורה. ואל יפליגו לכל דבר. שגם אם נראין ריקנין לעומת גדולים אנשי השם. אפ"ה ימצאו לפעמים דברים מלאים שיהיו עריבים לאזן שומעת

יד) והנה נמצא דבר הפלא בספר ויקהל משה הראשון מהגאון ר' משה אלפלס שנדפס בשנת שנ"ז על כ"ה דרשות. כותב שם שישתדל כל מי שרוצה לדרוש ברבים שיוכל לומר איזה דיבור שלא שמע אזן עדיין מזמן נתינת התורה בסיני ע"ש. אבל מי יזכה לזה אך יחידי סגולה הבאים בסוד ה'. אבל עכ"פ חזינן דאפילו מקטני ערך עליו לחדש דיבור חדש כל שהוא. וגם אחריו בא הגאון הנפלא בעהמ"ח שו"ת מנחת עני חתן הראש גולת אריאל הנוב"י ז"ל וכותב מפורש בההקדמה שלו להמנחת עני שאפילו הקדמה לא יכתוב אדם אם לא יחדש דיבור חדש לגמרי. ושם מדייק הוא מלשון הגמ' הידועה דאמרו ז"ל מגילה י"ט ע"ב מה שהסופרים עתידין לחדש. הראהו הקב"ה למשה בסיני הרי דקדקו מה שעתידין "לחדש דייקא. שיהי' דבור חדש. וחידוש לי שהעלימו כמה מחברים להביא סמוכים לדברי הגאונים ההם שהגידו שמהשמים ידרשו אך לדיבורים חדשים. ותה"ל אשר באמת מקור גדול מצאתי לזה. דכן איתא בילקוט שמעוני שופטים קפיטל ה' פסוק ח' יבחר אלהים חדשים. דהילקוט לא רצה לפרש דקאי לגנאי ח"ו כאשר פירשו שם המפרשים אלא מפרש להיפך ממש. דקאי לשבחתא ורבותהון דישראל. דהקב"ה בוחר במה שמחדשין ישראל בדברי תורה וזהו יבחר אלהים חדשים ע"ש. וכן מצאתי בתנא דבי אליהו רבא סוף פרק עשירי אות באות כדברי הילקוט דקאי לשבח ע"ש וז"ל הספר מענה אליהו מהגאון ר' יצחק אליהו לנדא מווילנא. שנדפס על התדב"א בווילנא שנת ת"ר שם בסיף פ' יו"ד ס"ק כ"ב וז"ל ומבאר גם הפסוק יבחר אלהים חדשים שהשי"ת בוחר בחידושי תורה. שכל שמתחדש חידושי תורה ע"פ. ה"ז כאלו אמרו לו משמים לבנות בהמ"ד ולחדש בם הד"ת. ובשבילו ניצולים ישראל וניתן לו שכר הטמון באוצרות החיים. וזהו יבחר אלהים חדשים חדושי תורה. אז לחם שערים ע"י מלחמתה של תורה בפלפול הת"ח עכ"ל. ולפיכך אמצא לי מקום בעזהי"ת לכתוב בהקדמתי. כאשר גזר הגאון בהשו"ת מנחת עני איזה דיבור חדש תה"ל. והוא דהנה ידעינן דרבינו הקדוש חילק את הסדרי משנה לששה חלקים. וקראם בשמותם הקדושים זרעים מועד נשים נזיקין קדשים טהרות. ורז"ל (בשבת ל"א) נתנו סימנם בפסוק והי' אמונת עתיך וכו' ונמצא הסימן שלהם בקצרה בתיקוני זוהר כמה פעמים "זמן "נקט וגם נמצא בפירוש המשנה של הרמב"ם בהקדמתו לסדר זרעים זה הסימן. "זמן "נקט. ועיין בהקדמה של הצל"ח למסכת ברכות שעמד למצוא טעם עפ"י רמז לראשי תיבות שלהם שנמצא מהם השני תיבות "זמן נקט"

טו) ויש לי הערה גדולה על השם שנתן רבינו הקדוש בעצמו. למה בכל החמשה סדרים קבע לשמותן בלשון רבים זרעים. נשים. נזיקין. קדשים. טהרות. ולמה לא קבע לסדר שני ג"כ בלשון רבים מועדים וקבע רק לשון יחיד מועד. והלא בתוה"ק עצמה הא כתוב אלה מועדי ה' לשון רבים וכן באמת הא תה"ל כמה מועדי קודש נתן לנו השי"ת מועדים לשמחה ובפרט שבאותו הפסיק דישעי' ל"ג גופא הא כתיב עתיך בין הכתיב בין הקרי בלשון רבים. והי' לו לרבי לקרוא גם סדר זה ככל אינך מועדים. ולא ראיתי עוד ההערה הזאת בשום מקום ומקום הניחו לי תה"ל ומצאתי פשר דבר לזה ויהי' גם הסימן זמן נקט ג"כ נכון דרבי התכוון בזה כדי ללמד אותנו הלכה נגלית ממש

טז) דהנה בש"ס שבת דף י"ט ת"ר אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם לשבת ופירש האלפס וסייעתו הטעם משום דג"י הראשונים הנוסע בספינה מצטער טובא ומתבטל מעונג שבת. אבל הרז"ה במאור הקטן שעל הגליון פ"ק דשבת פי' משום דיצטרך לחלל שבת מפני פיקוח נפש. ובתוך ג"י קודם שבת הוי קמי שבתא ע"ש והנפקא מינה דלהרי"ף ההולך לדבר מצוה מותר. אבל להרז"ה אסור גם לדבר מצוה ועיין ברמב"ם נמי כהרי"ף ס"ל ועיין בר"ן פ"ק דשבת משמע דהרמב"ן ז"ל נמי כשיטת הרי"ף והגם דלכאורה מש"ס מפורש בנדה ד' ל"ח משמע קצת כהרז"ה דאמרו שם חסידים הראשונים לא היו מש"מ אלא מרביעי