ברטנורא על משנה מכשירין ו:ו

ואלו מטמאים ומכשירים. שהן עצמן משקין טמאים, ומטמאים ומכשירים כאחד:

זובו של זב. דכתיב (שם ט״ו) זובו טמא הוא:

ורוקו. וכי ירוק וגו׳:

ומימי רגליו. וזאת תהיה טומאתו, וזאת, לרבות מימי רגליו:

ורביעית דם מן המת. דכתיב (במדבר י״ט:י״ג) כל הנוגע במת בנפש האדם, ונפש האדם היינו רביעית דם, דכתיב (ויקרא י״ז:י״א) כי הדם הוא הנפש:

ודם הנדה. דכתיב (שם ט״ו) והדוה בנדתה, מה שזב ממנה טמא כמותה:

שכבת זרע אינה מכשרת. שאינה חשובה משקה, דיש לה שם לווי:

דם הנדה אינו מכשיר. מידי דהוה אדם של התחתוניות שגם הוא אינו מכשיר:

דם המת אינו מכשיר. דכיון שמת יצא דמו מתורת משקה. ולית הלכה כחד מהנך תנאי, אלא כולהו מטמאים ומכשירים כתנא קמא: