ברטנורא על משנה מכשירין ו:ז

ואלו לא מטמאים. אפילו יצאו מן הטמא, כגון מן הזב וכיוצא בו. דכתיב בזובו טמא הוא, הוא טמא ואין זיעה וליחה סרוחה ורעי שלו טמאים:

והליחה סרוחה. היוצאת מן המורסה. והוא הדין ברוקק ליחה סרוחה:

והראי. צואה. כמו והרעי:

ודם היוצא עמהם. עם הליחה והרעי:

ומשקה בן שמונה. כל משקה שיצא מנפל שנולד בן שמונה חדשים, כגון דמו ורוקו ומימי רגליו. לפי שבן שמונה חי הרי הוא כאבן:

חוץ מדמו. שמטמא כדם של בן קיימא. ואין הלכה כר׳ יוסי:

אע״פ שיוצאין נקיים. שמוציא אותן דרך בית הרעי צלולים כמו שהיו כששתאן, אפילו הכי אין מכשירין, הואיל ויצאו דרך בית הרעי:

ר׳ אלעזר מטמא באלו. דמשקין הן חשובין, ומטמאין ומכשירין. ואין הלכה כר׳ אלעזר:

חלב הזכר טהור. דלא חשיב משקה. וכן הלכה: