ברטנורא על משנה מכשירין ו:ה

בין גדולים. משקין היוצאין מפי טבעת:

בין קטנים. מי רגלים:

ודם הקזה לשתיה. דם ההקזה שנתכוין עליו להשקותו לבהמה ולחיה או לנכרי:

מי החלב. הוא הקום הנפרש מן הגבינה כשמעמידים החלב ומקפיאין אותו בקיבה, מכשיר את הזרעים:

והמוחל כשמן. מים שחורים היוצאים מן הזיתים:

שאין מוחל יוצא מידי שמן. ומוחל עצמו, לר׳ שמעון מי פירות הוא ואינו חשוב משקה, אבל מכשיר מפני שיורי שמן שבו:

ר׳ מאיר אומר אע״פ שאין בו שמן. מוחל עצמו חשוב משקה ומכשיר ומטמא. והלכה כר׳ מאיר:

דם השרץ כבשרו. ומצטרפין לכעדשה. דכתיב בשמונה שרצים (ויקרא י״א:כ״ט) וזה לכם הטמא, להביא דמו שמטמא כבשרו. יכול יכשיר את הזרעים, ת״ל הטמא, טמא הוא ואינו מכשיר את הזרעים: