ברטנורא על משנה ביצה א:ד

זימן שחורים ומצא לבנים. הא מלתא דפשיטא הוא ולא אצטריך למתנייה. אלא ה״ק, זימן שחורים ולבנים ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים. והכי פירושא דמתניתין, זימן שחורים בקן זה ומצא בו לבנים, זימן בשני לבנים ומצא בו שחורים, מהו דתימא הני אינהו ואתהפיך אתהפוכי קמ״ל:

שנים ומצא ג׳ ואינו מכיר המוכנין, כולן אסורים:

שלשה ומצא שנים מותרים. האחד הלך והשנים נשארו. ולא אמרינן כשם שהאחד הלך כן הלכו כולם והני אחריני נינהו:

זימן בתור הקן ומצא לפני הקן. ובתוך הקן לא מצא כלום, אסורים:

ואם אין באותו שובר אלא הן הרי אלו מותרין. ואע״פ שיש שובך אחר קרוב לו בתוך חמשים אמה, אם אין אותו שובך בשורה של שובך זה בשוה אלא בקרן זוית, לא אמרינן מההוא שובך הקרוב אתו. שהגוזלות כל זמן שאינם פורחים אלא מדדין ברגליהן אינן מדדין אלא כנגד הקן שלדן בשוה, שאם רואין קניהן כשהופכים לאחוריהם מדדין, ואם לאו אין מדדין: