ברטנורא על משנה ביצה א:ה

תריסין. מוכרי בשמים יש להן חנויות העשויות כמין תיבות ועומדות בשוק ואינן מחוברות לקרקע. ותריסין הן דלתות שסוגרין בהן פתחי אותן תיבות, ופעמים שמסלקים אותן תריסין מפתח התיבה ושוטחין עליהן הסממנין שבחנות:

מתירין אף להחזיר. בתריסין שאין להם ציר כלל כ״ע לא פליגי דשרי אפילו לנעול בהן פתח [בית שבתוך] החצר. ובתריסין שיש להן ציר מן הצד כ״ע לא פליגי דאסור לנעול בהן אפילו פתחי חנויות, דדמי לבנין. כי פליגי בתריסין שיש להן ציר באמצע כעין בליטה ותוחבין אותה בחור שבאמצע דופן פתח החנות, ב״ש סברי גזרינן ציר באמצע אטו ציר מן הצד, וב״ה סברי לא גזרינן בתריסי חנויות, ושרי להחזיר, משום דבעי לאפוקי תבלין ואי לא שרית ליה לאהדורי לא פתח ואתי לאמנועי משמחת יום טוב:

העלי. יד של עץ גדול הרבה ועגול שכותשים בו את הריפות ודומיהן. ומפני כבדו וגדלו אין תורת כלי עליו:

לקצב. לחתוך:

וב״ה מתירין. משום שמחת יו״ט, ואע״פ שאין עליו תורת כלי:

לפני בית הדריסה. שידרסו עליו בני אדם, כדי שלא יפסיד:

ולא יגביהנו. לטלטלו לאחר הפשטתו:

וב״ה מתירין. דאי לא שרית ליה לא שחיט כדי שלא להפסיד העור, וממנע משמחת יו״ט:

לא את הקטן. ולא כל מידי דלאו צורך אכילה:

וב״ה מתירין. דאמרי מתוך שהותרה הוצאה לצורך אכילה, הותרה נמי שלא לצורך אכילה. והוא שיהיה בה צורך מצוה כגון הני דחשיבי במתניתין, או צורך הנאה כגון מפתח ביתו וכיוצא בהן. לאפוקי הוצאת אבנים וכיוצא בזה דבהא מודו ב״ה דאסור: