ברטנורא על משנה ביצה א:ג

אין מוליכין את הסולם משובך לשובך. בסולם של עליה כ״ע לא פליגי דאסור, ובסולם של שובך נמי כשהוא מוליכו ברה״ר מודו ב״ה דאסור. שהרואה אומר לתקן גגו הוא מוליכו ועושה מלאכה ביו״ט. כי פליגי שמוליכו ברה״י ואין בני אדם רואים אותו. ב״ש סברי אין מוליכין, שכל דבר שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור. וב״ה מתירין, אע״ג דבעלמא דינא הכי הוא, הכא שרי משום שמחת יו״ט:

מחלון, לחלון. באותו שובך עצמו, שכך דרך שובך להיות בו [מחיצות הרבה] קן לכל זוג וזוג, וחלון לכל קן וקן:

זה וזה אני נוטל. פלוגתייהו דב״ש וב״ה דוקא בבריכה ראשונה. שדרך מגדלי יונים תמיד להניח בריכה ראשונה דהיינו שתי גוזלות ראשונות, שהאמהות משתעשעות בהן ולא יברחו. וב״ש סברי דבדבור בעלמא לא סגי, דלמא כי שקיל להו למחר אתי לאמלוכי וחייס עלייהו והוי טלטול שלא לצורך, אבל משנענע ומשמש בהן מבעוד יום לשחיטה ולא חס עלייהו תו לא חיישינן דחייס. וב״ה סברי לא גזרינן דלמא חייס עלייהו, ואפילו בבריכה ראשונה: