בית היוצר חלק א צה

חדא ובעצה אחת ולעמוד בדרכם ולישב עמהם ובפרט בביהכ"נ אחת ולהתפלל עמהם במקום מושב לצים ר"ל ובוודאי כל אשר בתורת ד' חפצו יראה לעשות בכל התאמצות כחו להפרד מהם ויהי' בכינוס יראי השם וע"ז בודאי יקיום כינס לצדיקים נאה להם ונאה לעולם ובעזה"י כל אשר יעשה יצליח ולא כן הרשעים וכו' ולא תהי' חטאים בעדת צדיקים ומכש"כ בביהכ"נ אחת כי המה מבלבלים את הצדיקים מעבודתם ומתורתם ומתפילתם ובעבור זה אמר הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה בסדר השבוע שלנו לך לך מארצך וכו' אל הארץ אשר אראך דהיינו שילך מארצו וממולדתו ומבית אביו שלא יהי' במקום הרשעים המבלבלים אותו מתורתו ועבודתו דכל זמן שהוא עמהם אין לו דעה צלולה לתורה ועבודה וזהו שאמר לך לך לדעתך בפירש"י ז"ל על שלח לך לדעתך. והגם שהיצה"ר מסית שלא לעזוב את רכושו וכל קניני בעוה"ז שיש לו ולזה אמר לו שילך מארצו דהיינו מכל קניני העוה"ז שיש לו שם בשדות וכרמים וכדומה וגם במה שמסיתו שכאן יש לו בריאות הגוף ותאות הגופניות וע"ז אמר לו ממולדתו דהיינו שלא יראה על ענינו הגופניות וגם במה שמסיתו שלא יעזוב את החברותה שלו שיש לו בבית אביו עם כל משפחת אבותיו וע"ז אמר לו מבית אביך שלא יהי' בחבורת אנשי רשעים שהו מכלה ח"ו הנשמה ועל כל השלשה אלו הבטיח לו על קנייני העוה"ז אמר לו ואעשך לגוי גדול ועל ענייני הגופניות אמר לו ואברכך ועל עניני הנשמה אמר לו ואגדלה שמך דהיינו שיתפרסם שמו בענין יראת שמים ויתכנסו אליו כל מי שיהי' בו ניצוץ י"ש וממילא יהי' לו חברותה מיראי השם וממילא יתוסף לו אורה בנשמתו וזהו הפירוש ואגדלה שמך דהיינו בענייני נשמה כמו שכ' נפש חי' הוא שמו וממילא הבטיח לו הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה שלא יהי' לו שום חסרון בהפרד מן הרשעים לא בממון ולא בגוף ולא בנפש וזהו דמסיים והי' ברכה דבך חותמין דהיינו מגן אברהם כפירוש השל"ה הקדוש זצ"ל דנוטריקן דמג"ן הוא ממון גוף נפש וא"ש. ומעתה לפי המקובץ הנ"ל אשר רמזתי בקצירות אמרים הנ"ל כי אין לי פנאי כעת להאריך בענינים אשר אין שיעור מה שיש להאריך בזה שכל המתאמץ להפרד מחברת האנשים הרשעים אשר אין הולכים בדת תוה"ק שלא יהי' עמהם שום חברותא בעניני' הנוגעים ביראת שמים ובפרט שלא להתפלל עמהם בביהכ"נ אחת וקובע מקום לתפילתו בכינוס אנשי יראי השם בודאי יהי' אלוקי אברהם בעזרו שלא יגיע לו שום היזק לא בממון ולא בגוף ולא בנפש ואדרבה יקוים בו כל ההבטחות שהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה כנ"ל דברי אוה"נ ה"ק יואל צבי ראטה חופק"ק הנ"ל סימן מ"ה שפעת חיים וברכה לכבוד אהו' ידידי הרבני המופלג בתורה וביראה ובחסידות כש"ת מו"ה אברהם פאלאק גי' מעיר הערמאנשטאדט כתבו הגיעני והנני ממהר בכל מה דאפשר להשיבו על המוקדם ומה שנלענ"ד בענין ספיקותיו אשר נועץ עמי הספק הא' בענין אמירת קדיש לאחר י"א חדשים כי מעלתו שמע בבירור גמור מאביו הצדיק ז"ל שהכתב סופר ז"ל לא פסיק מלומר קדיש על אביו החת"ס זצוק"ל עד י' או י"ב ימים קודם י"ב חודש וע"כ ספוקי מספקי לי' למעלתו ג"כ אם לעשות כן. כי הא דמבואר ביו"ד סי' שע"ו ברמ"א שאין לומר אלא י"א חדשים היינו לאפוקי שלא לומר י"ב חדשים שלימים כמבואר הטעם שלא יעשו אביהם רשעים. אמנם כבר ראה מעלתו שבס' מ"א להגאו' מוהר"ז מרגליות זצ"ל בדיני קדיש בשער ד' אות ב' דאין לומר ק"י אחר הי"א חדשים אפי' יום א' ובשער ג' אות י"ג מביא באלף למטה בשם הכנ"י שכ' הטעם דכיון שפוסק בסוף י"א חודש שלא יחשב אביו רשע צריך שלא יכנוס אפי' יום א' לחודש י"ב דיום א' בחודש חשיב חודש והוי כמחזיקו ברשע וגם הביא בשם המקובלים שיש שנידון פעם א' בחודש והוא בעצמו אמר הטעם דכיון שכבר כלו י"א חדשים והוא אומר קדיש עדיין מאן מפיס וי"ל היום יגמור החודש כלו וכן לא יעשה עכ"ל יע"ש. ועכ"ז עדותו נאמנה אצלי כי כמדומה לי שגם אנכי שמעתי מאביו הצדיק כנ"ל ואפשר לומר שאביו החת"ס זצ"ל צו' לו כן לפני מותו ולזה לא נחשב זה לאביו זצ"ל לבזיון שיהי' נראה בזה כמחזיקו ברשע ח"ו כיון שהוא עצמו צו' לו כן לפני מותו כמבואר בחת"ס בחלק ששי בלקוטי שו"ת בתשובה ל"ז בשם הרשב"א שכיון שגילה דעתו ורצונו הוא כבודו להקבר במקום אבותיו מותר לפנותו דאין כאן בזיון כיון שגילה דעתו שזהו כבודו להקבר במקום אחר ממילא אין כאן בזיון וניוול כלל בפניו עכ"ל יע"ש. ומעתה לגבי מעלתו נמי אם הי' נראה מדברי אביו זצ"ל שרצונו בכך וניחא לי' בזה אזי בודאי יוכל לעשות כמו שעשה הכתב סופר זצ"ל: אמנם כ"ז הוא אם הטעם הוא דמחזיק אביו ברשע הוא מטעם בזיון אזי שפיר נוכל לומר כנ"ל. אך לפענ"ד הי' נראה דהטעם הוא שלא יעורר עליו ח"ו את הדין דבאיתערותא דלתתא נתעורר איתערותא דלעילא דכשמעוררין זכות מלתתא נתעורר ג"כ לעילא זכות וכן ח"ו להיפך ולזה אמרו ז"ל לעולם הוי דן את כל אדם לכף זכות כי בזה מעוררין ג"כ למעלה עליו זכות. ומעתה אם יהי' מחזיקו ח"ו לרשע אזי גם לעילא יתעורר ח"ו עליו דינים בי יוכל להיות שעד עתה הניחו לו שהי' לו מליצי יושר שהי' מלמדין עליו זכות מחמת האיתערותא דלתתא שהי' משבחים אותו תמיד לכף זכות וכעת ע"י שיאמר עליו ק"י אפי' יום א' לאחר י"א חודש יהי' מחזיקו ברשע ח"ו ויעורר עליו לחפש ולבדוק אחריו הדק היטב וכ"ת א"כ להפטיר ולהתפלל ג"כ לא יהי' רשאי מהאי טעמא אך זה אינו נראה כ"כ שהוא עושה משום אביו שבלא זה ג"כ הי' מפטיר ומתפלל וז"פ. ועכ"ז עדיין צריך טעמא דלמה לו להפטיר ולהתפלל יותר ממה שהי' רגיל ולהכניס אפי' בספק ספיקא דאחזקת רשע ח"ו ויותר הי' טוב להיות בשב ואל תעשה אך לפי מה שכ' הס' חסידים סי' מ"ז משפט הרשעים בגיהנם י"ב חדשים בלבד ואחר הי"ב חדשים דנין לאדם בפרעניות שאינן קשים כ"כ כמו הי"ב חדשים. והמדרש תלפיות מביאו באות ג' וכ' אח"ז שראה בכתב שאחר צאתו האדם מגיהנם ונכנס בג"ע עדיין דנין אותו על איזה דברים ומורידין אותו ממדרגתו אשר הוא דר שם בג"ע ולפעמים מחייב הדין להוציאו חוץ מג"ע יום א' או יומים או חודש או ימים ויש דינין שדנין אותו שיקבל עונשו שם בתוך ג"ע עכ"ל. ומעתה לפי"ז משמע דאפי' מי שאינו רשע ופטור מדיני גיהנם עדיין יוכל להיות שיש עליו שארי דינים חוץ מגיהנם ואפי' כשכבר נכנס לג"ע רק על אלו הדינים לא נתקן לומר קדיש יתום שק"י לא ניתקן רק להצילו מדינו של גיהנם כמבואר בלשון הש"ע ולזה לאחר י"א חדשים אין ראוי' לומר ק"י כיון שיהי' נראה שהוא צריך לפדותו מגיהנם וממילא יחזיקו עי"ז ברשע ח"ו אבל להפטיר ולהתפלל בודאי צריך גם לאחר י"א חודש כדי לפדותו משאר דינים הנ"ל שהם חוץ לגיהנם ובזה אינו מחזיקו ברשע וא"ש ובזה שפיר מיושב קו' הטו"ז בסי' ר"מ ס"ק י"א אהא דקאמר בש"ע בתוך י"ב חודש צריך הבן לומר כשמזכיר שם אביו הכפ"מ פירש"י עלי יבוא כל דבר רע הראוי' לבוא על נפשו אבל לאחר י"ב חודש כבר קבל מה שקיבל וכו' וק' ע"ז ממה שכ' רמ"א שאין לומר קדיש יותר מי"א חדשים שלא להחזיקו כרשע ולמה יחתום כאן הכ"מ כל י"ב חודש עכ"ל יע"ש שמיישב בטוב טעם. אמנם לפי הנ"ל מיושב בפשיטות דבשלומא קדיש אין לומר אחר י"א חודש משום דהקדיש ניתקן לפדותו מגיהנם וכל מי שאינו רשע אין עליו דיני גיהנם לאחר י"א חודש אבל שארי דינים שחוץ לגיהנם ואפי' בג"ע יוכל להיות שדנים אותו בעונשים קלים ולזה שפיר יוכל לומר הכ"מ כל י"ב חודש מפני שמקבל על עצמו כל רע שראוי' לבוא עליו אבל לאחר י"ב חודש כל מי שאינו בגדר רשע בודאי קבל הכל וא"ש: אך לפי"ז יש לעיין אם מהני מה שגילה דעתו שניחא לו שיאמר אחריו קדיש אפי' לאחר י"א חודש כי אולי לא ידע מזה הסברא הנ"ל שמעורר בזה עליו דינים ח"ו. ועכ"ז ממה שהעיד שהי' עושה מעשה ומעשה רב בודאי נוכל לומר בזה כיון שאינו אומר קדיש רק מפני שגילה אביו דעתו שניחא לו בזה וא"כ אינו מחזיקו בזה כרשע וממילא אינו מעורר עליו דינים ועכ"פ מצילו משארי דינים כנ"ל. ועכ"פ צריך להיות בהסתר שלא יפרש הדבר שהוא לאחר י"א חודש משום ולזות שפתים הרחק ממך. וגם לא יוכל לדחות שאר האבילים. ולענין הספק ב' יען שאביו ז"ל נפטר