בית היוצר חלק א צד

מקרא דועניתם והשתא דידעי' איסור' בתוס' ענוי ממיעוט דכרת שפיר לא איצטרך תו מיעוט על האזהרה דזה שפיר נוכל למילף מק"ו דמלאכה רק על כרת הוצרך מיעוט כי היכא דנדע דלא נסמוך על הק"ו בכל הענין משום דלענין איסורא לא ילפי' מק"ו להתיר תוס' בעינוי רק ילפי' לי' לאיסור' מקרא דועניתם ומעתה לפי"ז שפיר הוכיח הרמב"ם ז"ל מסוגי' זו כל מה שפסק בענין תוס' דלענין מלאכה אין איסור בתוס' שפיר שמעי' דאלו הי' איסור בתוס' במלאכה לא הי' צריך תרי עצם למעט מתוס' לכרת ולאזהרה כנ"ל וגם ל"צ עצם למעט תוס' עינוי מכרת דהא שפיר הי' יכול למילף בק"ו ממלאכה אעכצ"ל כנ"ל דבמלאכה ליכא אפי' איסורא בתוס' ובעינוי איכא איסורא בתוס' כנ"ל ודברי הרמב"ם עולים כהוגן וא"ש: סימן מ"ג שפעת חיים וברכה לכבוד אהובי ידידי הרבני המופלג בתורה וביראה ובחסידות כש"ת מו"ה אברהם פאללאק ני' מעיר הערמאנשטאדט כתבו היקר הגיענו מה שדורש ממנו הלכה למעשה האם ילך לשמוע דרשה בלשון שאינו הגון בלשון האך דיינוש על צד היותר גדול עד שאפי' הב"ב הפשוטים אינם מבינים אותו אלא מעט מזעיר ועפ"י פסק ב"ד הוא אסור לשמוע דרשה כזה כאשר כבר כתב ידידנו הצדיק המפורסם כש"ת מו"ה שמואל זצ"ל אבדק"ק דאראג לאוהעל כאשר העתקה הוא אצלו שהוא איסור גמור לשמוע הדרשה כזה וע"כ בוודאי אין ביכולתי בשום אופן להתיר כאשר כבר קבלנו עלינו הפסק ב"ד הנ"ל עוד בהיותנו בק"ק ב' אויפאלא כאשר גם אנחנו חתמנו שם להיות בצירוף עם גדולי הצדיקים דשם זי"ע אשר דרשה כזה אינו לשם שמים כמבואר באו"ח סי' תכ"ט במג"א דהעיקר הדרשה הוא להורות לעם ד' דרכי ד' ללמד המעשה אשר יעשון יע"ש. ודרשה כזה שאין מבינים אותו פשוטי עם ד' א"כ איננו הוא להורות דרכי ד' רק להתגדל ולהתפאר וזהו ביזרא דע"ז ר"ל וא"כ בוודאי אין לנו איסור גדול מזה לעמוד במקום ביזרא דע"ז אפי' באזנים אטומים ומכש"כ לשמוע אותו ואפי' מת"ח צדיק מפורסם אשר דרשותיו בוודאי רק ביראת שמים מבואר במהר"ם שיק באו"ח בסי' ע"ו אשר מפלפל שם באריכות להתיר ועכ"ז מסיק שם וז"ל אבל חברי רבו עלי והסכימו שלא כדברי וצריך ומוכרח אני לקבל דבריהם באימה וביראה וחלילה לסור מדבריהם יע"ש. וע"כ בוודאי צריך להתרחק מזה על צד היותר אפשרי וגם אם יתבטל עי"ז מלהתפלל בציבור וזהו מקרא אניס דאזי מבואר בה' תפלה דאם הוא אניס שאינו יכול לבוא לביהכ"נ יכוין להתפלל בשעה שהציבור מתפללין והחכם עיניו בראשו: ומה שפלא בעיניו על מה דאי' בגמ' סנהדרין דף מ"ד ע"ב אמרה רוח פסקנית לפני הקב"ה וכו' ופירש"י שם רוח פסקנית גבריאל עכ"ל וכ' שם בהגהות הגר"א זצ"ל על דברי רש"י הנ"ל כ"ב אינו כן וע"ז כתב מעלתו שמצא ראי' גדולה לרש"י ז"ל מהא דאי' בגמ' מנחות דף כ"ט ע"א גבריאל חגור כמין פסקיא הי' ופירש"י שם על הא דחגור כמין פסקיא אזור כדרך אומנין וכו' הרי בפירוש שגבריאל חגור כמין פסקיא וע"כ פירש"י בסנהדרין רוח פסקנית גבריאל עכ"ד מע'. והגם שמאוד הי' דעתי רצוי' ליישב דברי רש"י ז"ל עכ"ז מהא דמנחות אין ראי' כלל לומר דמש"ה נקרא גבריאל רוח פסקנית משום דהוי חגור כמין פסיקיא דהא כאן בסנהדרין מפרש הגמ' האי דרוח פסקנית הוא כדאמר ר' יוסי בר' חנינא שלש שמות יש לו פוסקין איטמון סיגרון. פיסקון שפוסק דברים כלפי מעלה איטמון שאוטם עונותיהן של ישראל סיגרון כיון שסוגר שוב אינו פותח וכתב ע"ז הגר"א דפסקנים כלל כל השלשה יע"ש ואינו מזכיר בגמ' שום רמז שיהי' נקרא משום דהוי חגור כמין פסקיא ואדרבא מזה הוא לכאורה ראי' להיפך שזה אינו גבריאל כדברי הגר"א אם לא שנימא דמשום הא דהי' חגור כמין פסיקיא לא הי' נקרא שמו פסקונות רק כמו שמפרש ר' יוסי בר"ח דג' שמות נקרא לו כנ"ל. והי' נראה להגר"א יותר לפרש שזה הוא מיכאל כי כנראה שזה הרוח פסקנית הוא מלאך של חסד ומלין טוב עבור ישראל ומבואר בברכות דף ד' ע"ב אמר ר' אליעזר ב"א גדול מה שנאמר במיכאל יותר ממה שנאמר בגבריאל ומפרש המהרש"א בח"א עניינו שמיכאל מים מימין ממונה על הרחמים וגבריאל אש משמאל ממונה על הדין כמפרש בכמה דוכתי וכו' יע"ש. וליישב דברי רש"י ז"ל הי' נלענ"ד דהנה איתא בפירוש דברי ר"ח ז"ל דרוח פסקנית היא מלאך כדכתיב עושה מלאכיו רוחות ובספר דרש משה על תהלים מביא בשם ציוני כשהמלאכים נעשים שלוחים בעוה"ז הם רוחות וכשמשרתים לפני הקב"ה נעשים אש יע"ש ובסמיכות חכמים כתב דמיכאל הוא יותר מגבריאל בתרי גוונא חדא עפ"י מה דאיתא במפרשים שהמלאכים צריכים להתלבש בגשמיות לבוא בזה העולם בדמות אנשים והנה מיכאל לא הי' צריך להתלבש רק בא לזה העולם בדמות שרף בדמות רוחני שלו דוגמת השכינה כביכול ובגבריאל גילה לו הכתוב והאיש גבריאל שהוצרך להתגשם בדמות איש לבוא לזה העולם וכו' יע"ש שמאריך בזה. ומדברי הציוני הנ"ל מוכח כשהמלאך הוא מתגשם בזה העולם נקרא בשם רוח וכשמשמשים לפני הקב"ה הוא בשם אש כמאמר הכתוב עושה מלאכיו רוחות ומשרתיו אש כנ"ל וא"כ זה גבריאל אשר הוא באמת נקרא אש כדברי המהרש"א הנ"ל ולזה כשנקרא כאן רוח פסקנית שפיר קמפרש רש"י ז"ל שזהו גבריאל כי מיכאל אינו נקרא בשם רוח כיון שהוא אינו צריך להתלבש ובג' שמות שנקרא נראה שהוא מורכב מחסד ודין דמהא שאוטם עוונותיהן של ישראל הוא חסד ומהא שסוגר ואינו פותח הוא דין וזהו גבריאל ששמו משותף מדין וחסד שחציו של שמו הוא גבר מלשון גבירה וסיפא דשמו הוא אל שהוא שם החסד ולזה שפיר מפרש רש"י ז"ל שהוא גבריאל וא"ש: ומה ששואל על מה שמבואר באו"ח בה' ר"ה סי' תקפ"ג ברמ"א יש מדקדקים שלא לאכול אגוזים שאגוז בגמ' חט והגם שאינו מבואר ברמ"א דעד כמה הם מדקדקים והעולם מהמון נוהגים לדקדק שלא לאכול עד הו"ר כדי שלא להזכיר החטא ובאמת מבואר בה' יוה"כ בסי' תרמ"א דהתירו נחתך ירק ולפצוע אגוזים. אלו בוודאי המה ממי שאינו מדקדקים. ועוד יותר מבואר שזהו דברי המחבר והוא אינו מביא כלל הא דיש מדקדקים שלא לאכול אגוזים אבל לפ"ד הרמ"א בודאי גם ע"ז מדקדקים שלא לפצוע אנוזים ביוה"כ כי אפשר שאינו אוכלים אגוזים עד הו"ר. ויותר אין לי כעת פנאי להאריך בזה ובעה"ח הק' יואל צבי ראטה החופק"ק הנ"ל. סימן מד שנית להנ"ל כתבו הגיעני וכו' ומעתה הכני משיב לו הנראה לפענ"ד ליעץ לכם שבאם אפשר להפרד מן האנשים הרשעים מחללי שבתות. ובפרט שדעתם נוטה אחר דעת הכוזבת של כת הפארשרינוץ ואפי' אם הם אומרים בפיהם שרוצים להיות מהכת הארטעדאקסען אין להאמין להם כי במרמה ידברו ואפי' אם בשעת מעשה יאמרו אמת אין להלוך אחר עצתם כמו שביאר האלשיך הקדוש זצ"ל על מה שאמר שלמה המלך עה"ש במשלי קאפיטל א' בני אם יפתוך חטאים אל תאבה ופירש דאפי' אם יפתוך לדברים טובים אל תאבה ולא תשמע להם ונאמר שם מנע רגליך מנתיבתם כי חנם מזורה הרשת וכו' וחכמז"ל אמרו באבות הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע ואל תתיאש מן הפרעניות כנאמר ביהושפט בדברי הימים ב' קאפיטל כ' בהתחברך עם אחזי' דהיינו לרשע פרץ ד' את מעשיך וכו' וכל זה מבואר בשו"ת מהר"ם שיק ז"ל בחאו"ח סי' ש"ו יע"ש. ועד"ז אמרתי לפרש דברי דוד המלך ע"ה בהתחלתו ס' תהילים באמרו אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים וכו' שיש לדקדק בדבריו דממ"נ אם העצת הרשעים המה רע א"כ הוא פשיטא שלא ילך בעצתם אפי' אם הם אינם רשעים כיון שעצתם המה לרע ח"ו אע"כ צ"ל כדברי האלשיך הקדוש הנ"ל דכוונת דוד המלך ע"ה הוי דאשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים דהיינו אפי' כשנותנים לך עצה טובה לא תלך בעצת רשעים דמעצת רשעים אפי' כשהוא לטובה לא תצמח מזה אלא רע ח"ו כמאמר משל הקדמוני דמרשעים יצא רשע ולזה לא תלך בעצתם ובדרכם לא תעמוד כאמרו ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא תשב כיון שהוא מושב לצים כאמרו ובמושב לצים לא ישב. ומעתה בוודאי אין לילך בעצתם ולעמוד בדרכם ולישב במושבם כיון שהיא מושב לצים וא"כ איך יוכל להיות עמהם בחברותא