בית היוצר חלק א מט

מכרחת כאשר כתבתי כנ"ל. נראה לפע"ד לפרש דברי הירושלמי בודאי יש לחלק כשהאורחים מעכבים את עצמם איזה זמן מה מעיר אזי בודאי הסברא הנ"ל אמיתות שיתוודע להם הדבר מבני העיר כנ"ל משא"כ כשעוברים ושבים אינם מתעכבים כלל בתוך העיר בודאי לא שייך סברא הנ"ל שיתוודע להם הדבר וא"כ הי' ראוי לחוש בזה לחשד האורחים: אמנם זהו מילתא דלא שכיח שזהו הרגע כשיעברו האורחים בתוך העיר יהי' מוצאין האשפות בתוך העיר. ולזה שפיר קאמר הירושלמי דלא מבעי' כשיתעכבו האורחים דאע"ג דאז יהי' אורח רק בעובר ושב כיון שצריך לשבות שם במקום שהוא כל השבת ומעתה נחזור לעניינינו הנ"ל. דבנידון דידן כיון שדרים שם עוד יהודים שאינם שייכים בנגיעות דבר למלאכת הטאבאק ולהם יאמינו האורחים לא שייך בהם משום מה"ע כשיעשו בדרך היתר באופן שבודאי גם להם יהי' מפורסים ההיתר דלא יגרעו משכינ' המרחץ הנ"ל רק שיהי' בדרך ההיתר כנ"ל כמובן מכל הנ"ל דברי אוה"נ: ה"ק יואל צבי ראטה סי' ט' שנית בענין הנ"ל שפעת חיים וברכה לכבוד אהובי ידידי ה"ה הרבני המופלג בתורה וביראה חריף ושנון זית רענן כש"ת מו"ה משה הכהן ראפאפארט ני' באטשאד תמול לעת ערב קבלתי מכתבו וכו' ופניתי לי פנאי מטרדות לעיי' בדבריך היקרים והנה אתה כותב שהיות כעת צריך ליקח השדה מחדש מן האדון היהודי ויוכל לכתוב קאנטראקט שמקבל שדה בשותפות עם נכרי א' משכירי שנה וחלק ריוח כך וכך יתן להערל תה הערל אינו עושה כלום רק משגיח על הפועלים וממונה הוא ע"ז. ועוד הוספת שחוץ ממה שיקח קאנטראקט על שמות שניהם בשותפות חוץ מזה יתן הערל כתב ליהודי שהוא מקבל לבצע כל המלאכה ופועלים ושכירים יעמוד הוא ויוציאם ויביאם ויכתוב השכירים וישלם להם ובחשבון יקח חלקו בריוח וצרפת להתיר עבור שהערל שותף וקבלן עכ"ד: הנה האמת אגיד לך שאנכי לא אביתי לכתוב איזה היתר בענין השותפות יען ראיתי בס' שו"ת דברי חיים שיצא כעת מחדש מאדמ"ו הגה"ק רשכבה"ג אבדק"ק סאנץ ני' בחלק או"ח סי' כ"ג וז"ל מש"כ מעכת"ה ומהם מבוארים בספרי האחרונים לא ישרו בעיני כי הלא נהי דיש להגוי האומן או להשררה חלק א' ממאה. מ"מ שארי הערלים המסייעים אינם עושים רק על דעת הישראל שיודעים שהעסק שלו והוא משלם והם וע"כ לא מהני בשותפות עם הגוי רק לגבי השדה שהוא עוסק בעצמו שעושה אדעתי' דנפשי' כמבואר בש"ע וכו' עכ"ל הטהור. והגם שאתה כותב שהערל נתן כתב שהוא יהי' המוציא ומביא והוא משלם להפועלים כנ"ל. היעלה על הדעת שהערל יקיים כמ"ש בקאנטראקט ומנין יש לו מעות כ"כ שישלם לל"ג פועלים כל צרכיהם על כל השנה והפועלים יודעים מזה ובוודאי לא ילכו רק על היהודי עבור התשלומיהם ובפרט אם יש בתשלומיהם בשכירתם קצוב ליתן להם תבואה וזה בודאי אינו בידו של הערל לפרוע להם רק היהודי בעצמו מהתבואה שלו ממה שאין להערל בו שום שותפות וא"כ מאי מהני במה שכתב בהקאנטראקט אם לא יקיים כמו שכתבו לא הוי זה אלא הערמה בעלמא הניכר לכל וממילא גם מ"ע יש בו וגם החת"ס בתשובה ס' לא התיר רק בבנין הבתים ששכרו את האומן שקורין מיינסטר והוא יעמוד פועלים ואין ליהודי בעל האומן עסק עם הפועלים כלל רק האומן אשר קצץ עמו עכ"ל והיינו שהאומן בעל כיס שיש לו לשלם מכיסו להפועלים תהו ידוע לכל כי כן דרכו כמבואר שם וחוץ מזה עדיין יש לעורר שכנראה שזה הערל הוא שכיר ע"ז שישגיח על הפועלים ומקבל עבורו דבר קצוב לשנה רק שנוסף לו עוד חלק ריוח כדי שיבא מזה היתר לשבת וא"כ זה דומה ממש למה שכתבנו בשם החת"ס בתשו' נ"ח וז"ל שאם הקבלנות עיקר דהיינו שהוא באמת משרת שלו והשותפות נעשה משום היתר שבת קשה לסמוך דוודאי איכא מ"ע עכ"ל ומה התם דהערל גופא עושה המלאכה בקבלנות שמקבל דבר מועט ריוח שפיר נוכל לומר דאדעתי' דנפשי' קעביד ואעפ"כ אסור משום דלא הוי אלא דבר מועט. והיינו משום דהחת"ס אזיל לשיטתו בסי' נ"ט דאינו מתיר עבור דבר מועט קבלנות: ומה שאתה כותב שהרי הוא בעצמו חילק שם דאם יקח אחד ממאה שיוציא השדה או ממאה שירויח יקח א' ממאה שפיר דמי זהו אינו מתיר לגמרי לעצמו רק שכתב זה לדעת השואל כמבואר שם בפי' ומה שמתיר שיקח מכל מאה בשילום במשך שנה ע"ז בודאי אין דמיונך עולה יפה דזה אינו מתיר אלא כשכל השכירות שלו הוא מזה הריוח דאז בודאי מוכח שהוא עושה אדעתא דנפשי' עבור הריוח שלו משא"כ כשעיקר השכירות שלו הוא דבר קצוב וחוץ מזה נותנים לו ג"כ איזה דבר מועט מהריוח עבור היתר שבת זו נקרא אצלו הערמה וזה ברור בדבריו שכתב אם הקבלנות עיקר שהוא באמת משרת שלו דהיינו שהוא ליקח דבר קצוב לכל השנה ומעתה זה הוא משרת שלו והשותפות עם חלק מועט הריוח הכל הוא עבור היתר שבת ומעתה בנידון דידן הערל זה לוקח דבר קצוב לכל השנה בשכירות ורק שנוטל ג"כ חלק מועט ריוח עבור השותפות ע"ז בודאי קשה לסמוך: ועוד נוסף ע"ז אפי' אם יהי' כל שכירות הערל הממונה הנ"ל מן חלק ריוח שלו עדיין אני נבוך בזה אם אין לו בגוף השדה אם זהו מקרי שותפות דזהו לא הוי אלא קבלנות לחוד מה שנוטל חלק ריוח שלו עבור מה שהוא מקבל עליו לבדו כל מלאכת השדה ע"י מה שהוא שוכר פועלים כמו גבי בנין בתים אבל להתיר לו מחמת שותפות זה לא שייך כאן כיון שאין לו חלק בגוף השדה דהיינו שיהי' לו חלק מעות בענין שכירות שדה ובשאר עניינים הנצרכים להוצאות השדה והטאבאק. וזה דומה למ"ש ב"י בשם הר"י אלחנן דאם אין להאופה חלק בתנור אפי' בתנאי לא מהני והמג"א סי' רמ"ה ס"ק ג' מביאו ומסיק דגם הרא"ש וש"פ סוברים כן וגם דשייך משום מ"ע ע"ש. וגם צריך לעיין בזה אם הערל קונה זה הריוח כיון דהוי דשלב"ל כמבואר בח"מ סי' קע"א סעי' ג' ואפי' לדברי הרמ"א שם שמביא הי"א דיכולים להקנות דשלבל"ע. מ"מ צריך לראות איך האופן הקנין שמקנה הישראל לעכו"ם וזה צריך לראות אפי' אם הוא שותפות גמור כמבואר שם וגם במג"א ס"ק ז' וכמ"ש המחה"ש דקנין גוי חלק מקנין ישראל ע"ש. וחוץ מזה מבואר שם בח"מ סי' קע"ו דאסור להשתתף עם עכו"ם. ומעתה לפי כל הנ"ל נמצא שההיתר ע"י שותפות אינו דרך סלולה להנצל מחשש איסור מכל וכל אם לא שהוא באופן שלא יהי' בו שום חשש מכל החששות הנ"ל דהיינו שיהי' הערל באמת שיתוף באיזה חלק בשכירות השדה גופא בקנין המועיל לו הכל כמובן מכל הנ"ל: ובענין שמביא החת"ס בתשו' נ"ט תשו' חו"י סי' כ"ג כמו שהביא החת"ס בחלק ג' בילקוט' שו"ת סי' כ"ד. וגם הגאון מו"ה גרשון ז"ל מצדד לאסור מכמה טעמים. והגם שהחת"ס מתרץ דחיותיו ועכ"ז נראה מדבריו ז"ל שקשה בעיניו לדחות דבריו מכל דהא בתחילה מביאו שם כמה פעמים. ועוד לחלק דברי הגאון מו"ה גרשון ז"ל ובין נידון דידי' ע"ש. אשר קשה לומר דשייך חילוקיו גם בנידן דידן כמובן להמעיין שם. ועם דברי הגאון מו"ה גרשון ז"ל וגם המ"ב מסכים כן כמבואר בב"ש בא"ע סס"י ה' ס"ק י"ט הי' נלע"ד ליישב מה שתמה הטו"ז באו"ח סי' רמ"ד ס"ק ב' עמ"ש התוס' בספ"ק דע"ז לחלוק על ר"ת בענין ההיתר לבנות ע"י עכו"ם בשבת שאין זה דומה לאריסות דבבנין בית רגילין לשכור מדי יום יום. והרואה אומר שכיר יום הוא וע"ז תמה הטו"ז דהלא עינינו רואות דאדרבה רגילין להשכיר להאומן שיבנה בית דרך כולו בקבלנות ע"ש. ולפי הנ"ל מכל נוכל לומר דכוונת התוס' דמשום דאותן המקבלין גופא דרכו לשכור מדי יום יום. ולדברי הגה"מ הנ"ל זהו איסור כאלו הישראל גופא שכרו את השכירי יום כיון דקסבר שהאומר להעכו"ם אסור. ואע"ג דיש בזה לחלק כמו שמחלק החת"ס הנ"ל מ"מ איכא גזירה להרואה שאינו יודע לחלק בזה ויהי' סובר שג"ז הוא דומה לשאר עניינים שאסור באומר לעכו"ם שיאמר לעכו"ם.