בית היוצר חלק א מד

שהחיינו, דהטו"מ הוא ברכה המובחרת מן שהחיינו. ולזה כשמברך הטו"מ א"צ לברך שהחיינו דבכלל מאתיים מנה משא"כ כשאינו מברך הטו"מ אז בודאי מחוייב לברך שהחיינו ואדרבה מסמ"ק משמע דאפי' כשמברך הטו"מ שמברך גם שהחיינו כמבואר שם בב"י, וכן הוא מבואר בטו"ז ס"ק א' שכן הוא סברת הרשב"א יע"ש, גם בס"ק ב'. אבל לא שנימא שאין רשאי לברך שהחיינו: ונחזי איך נהג עלמא אם מברכין גבי מקבל מתנה הטו"מ והיינו משום דהמג"א הניח בצ"ע כנ"ל ולזה אין מברכין הטו"מ במקבל מתנה וא"כ ממילא בודאי מחוייב לברך שהחיינו. ומעתה תמצית לדינא דמי שנוהג כדברי הרמ"א ז"ל שקטן אינו מניח תפילין עד לאחר יג"ש בודאי ראוי לברך שהחיינו בפעם הראשון שמניחן, רק מהיות טוב ראוי שיקנה לו אביו בגד חדש וילבשנו קודם שמניח תפילין ובירך שהחיינו לצאת מכל הספיקות בלי שום פקפוק בעזה"י, ובעה"ח: ה"ק יואל צבי ראטה: סימן ה' בעה"י, א"ח דסוכות תרחם לפ"ק חוסט יע"א שפעת חיים לבני ציון היקרים ה"ה תלמידי י"נ הרבני המופלג בתו"י החו"ב כש"ת מו"ה בנציון ענגעל ני' מכתבך הגיעני בין כסא לעשור הע"ל. אמנם ידוע לך טרדותי בשאר הימים ומכש"כ בימים הנוראים באופן שלא הי' לי פנאי אף לקרוא את מכתבך כהוגן ומכש"כ לעיין בו ככל הצורך בו אמנם היום חפשתי אחר כתבך ולא אחר מלהשיבך בקיצור על השאלה שבמקומכם יש שערורי' גדולה אודות הנסחאות התפלה שיש שני כיתות, הכת הא' רוצה להתפלל בנוסח הספרד והכת השני רוצה להתפלל נוסח אשכנז ועד עתה התפללו עפ"י הרוב בנוסח ספרד רק עתה עמדו הכת השני ורוצים להתפלל בנוסח אשכנז: והנה אין להרחיב בזה הדבר כי אלו הם דברים העומדים ברומו של עולם ואין לומר בזה סברות עצמיות ובפרט כי מבואר במג"א בריש סי' ס"ח דהמנהגים בשרשי התפילה אין לשנות ממנהג מקומו, כי י"ב שערים בשמים נגד י"ב שבטים וכל שבט יש לו שער ומנהג לבד מה שנזכר בגמ' שיש לכל ע"ש שכן מבואר בירושלמי, ומעתה לפי"ז אין שום סברא לחלק בין ימי החול לשבת שבימי החול יתפלל בנוסח זה ובשבת בנוסח אחרת, לזה אין לו שחר דממנ"פ אם הוא משבט שנוסח שלו שייך לאותו שער משבט שלו א"כ אין לחלק כלל בין ימי החול לשבת לענין שער התפילות כי שער אחד הוא לימי החול ולשבת. וא"כ בודאי אין להם לשנות מהנוסח שהתפללו עד עתה, ובפרט שהתפללו ע"ע בנוסח ספרד ואסור להם לשנות על נוסח אשכנז וע"כ בודאי ראוי' להם להיות באחדות שיתפללו כולם בנוסח ספרד תמיד בין בחול בין בשבת ובזה אפי' אלו שהתפללו מקודם בנוסח אשכנז אינם עושים איסור כמבואר בדברי מרן הקדוש רשכבה"ג זצוק"ל מצאנז בספרו דברי חיים בסי' ח' וז"ל שהנוסח שבסידור האר"י ז"ל אינו כולו נוסח ספרד וכו' ומביא שם דברי המשנת חסידים הגם דאין לשנות מנהג אבות בעיקר התפילה לפי שחילוקי מנהגים באים מחילוק שורש הנשמות לכל מנהג יש לו שורש מסילה שמורה למעלה להעלותו, ואין אדם נוגע במוכן לחבירו ואם לא ידע אם בנפשו הוא המנהג שתפסו אבותיו נוח לו שיתנהג במנהג המובחר שקיבל הרח"ו כוונותיו עליו מהאר"י ז"ל שרובו הוא על סדר תפילות ספרדים שתקן תיקון הצריך למעלה עכ"ל, הרי דלא כולו הוא נוסח ספרד רק הוא בורר הסולת מתוך האוכל והוא מתוקן לכל הנפש יע"ש שמאריך בזה ומסיק להלכה דמי שלא ידע בנפשו את שורש שלו מאותו הנוסח ראוי לאחוז בנוסח האר"י ז"ל כי הוא נוסח שכולל כל השערים יע"ש: ומעתה מי שהתפלל ע"ע נוסח אשכנז רשאי לשנות לנוסח ספרד דהיינו נוסח האר"י ז"ל אבל לא להיפוך, והנה דברי הגאון המהר"ם שיק זצ"ל ראיתי בחאו"ח סי' מ"ג שתמה על מרן הקדוש זצוק"ל זי"ע שמביא דברי פע"ח בהקדמה שאסור לשנות מנוסח המנהג במקומו כיון דיש לכל שבט שער בפני עצמו ואיך הסכים להיפוך דמותר לשנות עכ"ל יע"ש. והגם שאינו כדאי להשיב על דבריו זצוק"ל. ועכ"ז ליישב דברי מרן הקדוש זצוק"ל לא אוכל להתאפק שאנכי תמה על תמיהתו דעד כאן לא קאמר הירושלמי דאין לשנות מנוסח לנוסח דהיינו מנוסח ספרד לאשכנז או להיפוך זה דוקא בעיקר הנוסח הספרד שהוא מכוון לשער אחר מנוסח אשכנז אבל בנוסח האר"י ז"ל הגם שרובו על סדר התפילות הספרדים מ"מ האר"י ז"ל בירור הסולת מתוך האוכל והוא מתיקון לכל נפש מפני שהוא כולל כל השערים כדברי המ"ח והליקוטים אחרים, ולזה בזה שפיר כתב מרן הקדוש זללה"ה שמתיר לשנות לפי שאינו יודע שורש נפשו ונשמתו מאיזה השער הוא שורשו, וממילא דברי המ"ח שכתב דאם אינו יודע והוא בספק אם התפילה היא לתיקון נשמתו נוח לו להתפלל במנהג המובחר שקיבל הרח"וו זצוק"ל מרבו האר"י ז"ל אינם נגד דברי הירושלמי וכנגד דברי הפע"ח כיון שהתפילות נוסח האר"י ז"ל הוא כולל כל השערים כנ"ל. ומיושב ג"כ בזה מה שמתמה המר"ם שיק זצ"ל עוד שם וז"ל וגם הוא תמוה דהרי אמרי' בכתובות דף כ"ו דגדולה חזקה שעי"ז הוחזקו ליתן תרומה בבית שני לכהנים, והתב"ש כתב ראי' לזה דאפי' ע"י מנהג מקרי חזקה ומכשירין איסור דאו'. ואיך כ' בס' מ"ח דאם אינו יודע ישנה המנהג אטו מועיל החזקה מה שהי' בחזקת כהן מחזיקין לי' מכאן ואילך בח"כ וא"כ בודאי ראוי שיועיל החזקה שהי' ע"ע משבט שראוי לתפילות אשכנז שגם מכאן ואילך יהי' כן והאיך רשאי לבטל החזקה משום שאינו יודע וצ"ע עליו עכ"ל: ולפע"ד איני רואה שום תמוה דהא לפ"ד המ"ח ולפי דעת הלק"א ולפי מה שהסביר מרן הקדוש זצוק"ל בספרו ד"ח זי"ע דנוסח האר"י ז"ל אינו מתנגיד לשום נוסח כי הוא זלה"ה בירור הסולת מתוך האוכל ומתוקן לכל נפש מפני שהוא כולל כל השערים. וא"כ בזה שמשנה נוסח אשכנז לנוסח ספרד דהוא נוסח האר"י זלה"ה אינו מוציא א"ע מחזקתו שהי' ע"ע בשער האשכנז כיון שגם עתה כשהוא מתפלל בנוסח האריז"ל ג"כ עולה בזה השער של האשכנז כיון שהוא נוסח כולל כל השערים כנ"ל. והגם כשהוא יודע בודאי שתיקן נפשו בשער האשכנז בודאי אין ראוי' לו לשנות לנוסח האריז"ל, אבל עתה שאינו יודע בנפשו מאיזה שער הוא רק מצד החזקה אזי בודאי ראוי' לו לשנות לנוסח האריז"ל כיון שהוא כולל כל השערים כיון שזה דומה לחזקה העומדת לברר צריך לברר. וא"כ בזה אינו מוציא א"ע כלל מחזקה דמעיקרא רק שהוא עומד על הבירור כנ"ל וא"ש וז"ב לפענ"ד: ולפי הנ"ל שפיר מיושב ג"כ מה שהקשה המהר"ם שיק זצוק"ל שם על מה שהעיד הגה"ק בחת"ס על הגאונים ההפלא"ה זצוק"ל ורבו ר"נ אדלער זללה"ה שהם התפללו בנוסח ספרד ושאר אנשי בהכנ"ס התפללו אשכנזי הא שייך בו איסור לא תתגודדו לכל השיטות וזה הי' במקום א' ובעיר א' ובב"ד א' יע"ש: ולפ"ד מרן הגה"ק בעמ"ח ס' דברי חיים זי"ע דנוסח האריז"ל אינו בעצם נוסח ספרד רק הוא כולל כל הנסחאות כדברי המשנ"ח שהוא כולל כל השערים ולזה מי שהתפלל הנוסח הזה שהוא נקרא נוסח ספרד בין האשכנזים אין בו משום לא תתגודדו כיון שזהו שייך גם לשער הנוסח האשכנזי ולהיפוך יוכל להיות שאם הא' מתפלל נוסח האשכנזי בין המתפללים ספרד בזה אפשר ששייך לא תתגודדו רק התם גבי הגאונים הנ"ל שהי' כולם מתפללים בביהכנ"ס אשכנזי בזה לא הי' שייך אצלם לא תתגודדו ואפשר נוכל לומר כיון דנוסח האריז"ל שייך לכל הנוסחאות ל"ש כלל לא תתגודדו עכ"פ יהי' איך שיהי' מוכח בודאי שיותר טוב להתפלל כולם בחדא גוונא בנוסח א' ודוקא בנוסח האר"י ז"ל דבזה יוצא לכוון בכל השערים כנ"ל: ועוד הנני מחוייב לכתוב מה דתמוה לי מאד על דברי הגאון מהר"ם שיק זצ"ל שכתב דאסור לומר המזמורים קודם ברכת ברוך שאמר דב"ש וישתבח הם הב' ברכות של פסד"ז חד לפני' וחד לאחרי' כמ"ש הרא"ש והרי"ף בפ' אין עומדין עכ"ל וזהו תמוה מאד דבשום מקום אינו מוזכר שיהי' אסור לומר מזמורים קודם ב"ש ח"ו לומר כן שכל הגאונים הקדושים שהתפללו בנוסח האר"י זלה"ה עבדו איסור ח"ו. ובהרא"ש והרי"ף אינו מוזכר שום איסור ע"ז רק עיקר התקנה על פסד"ז מתהלה לדוד עד כל הנשמה תה"י ומבואר שם בהר"ן דיסוד עיקר התקנה לא הי' אלא על המזמור של תהלה לדוד לבד. אבל ע"ז שיהי' אסור לומר שאר