בית היוצר חלק א לח
Bait haYotzer part 1 38 · בית היוצר חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →דברי הרמב"ם ז"ל בה' תפלה פ"ג לפ"מ שפירש הלח"מ דבריו ז"ל דסובר דנקטינן כקולי דתרווייהו ואעפ"י דלא עבדי' בשאר מילי הכי למנקט קולי דתרווייהו יע"ש שמאריך בזה ולפי הנ"ל ניחא דודאי הכי הוא הדרך האמת בכ"מ דלא עבדי' כקולי דתרווי' רק הכא שאני דתרווי' מודו דנוכל להתפלל תפ"מ עד הערב וגם תפע"ר מבע"י כנ"ל וממילא א"ש דבריו ז"ל דסתם בתמיד של בין הערבים בפ"ב מה' תמידין ומוספין כרבנן דאמרו דקרב עד הערב ולא כתב גם התם דעבד כמ"ע ודעכמ"ע כמו הכא דלפי הנ"ל ניחא דהא לא פליגי בזה כלל כנ"ל דכל פלוגתתם לא הוי רק לענין זמן ק"ש וכדי להסמיך גאל"ת וא"ש מה דפסק כתרווי' בקוליהם לענין תפלה ורק לענין זמן קריאת שמע פסק כחכמים וא"ש: ומעתה כיון דזכינו לזה השתא דכן הוא מבואר גם בהרמב"ם ז"ל דזמן תפלה תלוי בזמן ק"ש כדי לסמוך גאל"ת כנ"ל וא"כ בודאי א"ש דברי הרמב"ם ז"ל שהתחלנו בתחלת דברינו האלו דמשום הכי מתחיל הש"ס בזמן ק"ש כיון דנוהג ב' פעמים בכל יום ויום והקשה עליו הצל"ח דלפ"ז הי' לו להתחיל בזמן תפלה שנוהגת ג' פעמים ביום כנ"ל והשתא ניחא דשפיר הוא מוכרח להתחיל בזמן ק"ש קודם לזמן תפלה אע"ג דנוהגת יותר כיון דזמן תפלה תלוי' בזמן ק"ש וא"כ צריך לידע מקודם הזמן ק"ש כדי שמתוך זה נדע הזמן תפלה וא"ש: ולפי דברי הלח"מ בענין זה שמאריך יע"ש נוכל להסביר דברינו הנ"ל בסברת ר"י וחכמים דסברו שנוכל להתפלל תפ"מ ומעריב סמור"צ דהנה הגמ' מסיק לקמן בדף כ"ו ע"ב דתפלות אבות תקנום ואסמכו' רבנן אקרבנות והיינו דתרווי' צריכי דמצד קרבנות לחוד ודאי לא הי' ראוי להתפלל מנחה רק עד פלה"מ כדברי ר"י משום דאז הוי זמן הקרבת תמיד כמבואר בלח"מ ואע"ג דהי' ראוי' לקרב עד הערב מ"מ לא הי' מקריבין רק בזמן הזה ומצד תקנות יצחק אבינו הוי זמנו עד הערב ובזה מיושב קו' התוס' דשם בד"ה יצחק תיקן תפה"מ ואע"ג דאמרי' צלי צלותא דאברהם מכי שחר כתלי יע"ש ולפי הנ"ל ניחא דודאי מתפה"מ דהוי בזמן הקרבה הי' יודע גם אברהם אע"ה לקיים ויצחק תיקן תפה"מ עד הערב כמו שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וא"ש: וכמו כן לענין תפע"ר מצד הקרבן אינו נוהגת רק לאחר צה"כ ויעקב תיקן אפי' מבע"י כמבואר בתוס' שם בד"ה יעקב תיקן כנ"ל ובזהו הסברא פליגי ר"י ורבנן דלר"י דהוי זמן ק"ש מפלה"מ ולמעלה ולזה הניחו תפלת המנחה על זמן הקרבה כדי להתפלל מעריב סמוך לק"ש בזמן תפלת האבות כדי לסמוך גאל"ת וחכמים דס"ל דזמן ק"ש הוי לאחר צה"כ ולזה הניחו תפלת מעריב על זמן הקרבה כדי לסמוך גאל"ת וזמן תפלת המנחה הניחו על תקנות האבות ובאמת מחמת תקנות האבות נוכל להתפלל שניהם סמוכים ורצופים וא"ש: ולפ"ז נוכל ליישב קו' הצל"ח בתוס' בד"ה א"ה וכו' קפיד אבל מילי וכו' והקשה הצל"ח מפ' ת"ה שהקדים של שחר ומנחה למעריב יע"ש מה שתירץ ולפי הנ"ל ניחא דממ"נ אם כנגד תמידין תקנן וא"כ הוא נגד קדשים ובקדשים באמת הוא היפוך מברייתו של עולם דבקדשים הלילה הולך אחר היום כמבואר שם בצל"ח יע"ש ואם תפלת אבות תקנום ויעקב תיקן תפע"ר עוד מבע"י כנ"ל וא"כ כל התפלות הוי ביום ולזה הוי שפיר של שחר מוקדם ומזה ג"כ ראי' להנ"ל דנוכל להתפלל ערבית מבע"י וא"ש: