בית היוצר חלק א לז

קבוע מיוחד לכלם ובזה הוא דפליג איזה הוא הזמן הקבוע ולדרך זה אינו צריך לדחוק למה שכתב הפנ"י ז"ל דאין בזה עקירת דבר מן התורה יע"ש כי לפ"ז אדרבה הוא סייג לקיום דברי התורה דבזה כ"ע מודים דזמן ק"ש דאו' הוי מבע"י רק דגזרו משום סייג אולי יקראו קודם הזמן דאו' לזה גזרו שלא לצאת בק"ש דמבע"י רק במה שיקראו משחשיכה או סמוך לחשיכה ולפ"ז ממילא שפיר קאמר לי' ר"י לר"מ והלא כהנים מבע"י הם טובלים ולא קשה קו' התוס' דשם בד"ה אמר לי' ר"י שהקשו דתקשי לי' לנפשי' דלפי דברי ר"ת ז"ל הוא סובר בעצמו דזמן ק"ש הוא מפלג המנחה ולמעלה דהוי וודאי מבע"י דלפה"ד האלו דמסקי' השתא דכ"ע סברו דזמן ק"ש דאו' הוי מבע"י ולא פליג רק בזמן ק"ש דמדרבנן שגזרו שלא לצאת בק"ש דמבע"י כנ"ל רק שצריך לקרות עוד הפעם משחשיכה או סמוך לו לכל הפחות לכ"ע כשיעורו ור"מ נתן שיעור לזה משעה שכהנים טובלים ל"ב וע"ז קאמר לי' ר"י והלא כהנים מבע"י הם טובלים וגזירת חכמים הוא שלא לצאת מבע"י אע"ג דיצא מדאו' כנ"ל וא"ש: וא"כ ממילא מוכח מזה דכל הני תנאים אית להו דזמן ק"ש דאו' הוי מבע"י כדברי ר"י רק דפליג בזמן ק"ש דרבנן מה שצריך לקרות משחשיכה כנ"ל ולזה שפיר פסק ר"ת ז"ל כדברי ר"י דק"ש של ביה"כ היא עיקר והיינו דבזה יוצא מדאו' ולזה קאמר שהיא עיקר ורק שצריך לקרות עוד הפעם משחשיכה מדרבנן ולא פסק כחכמים שהם רבים [ואפי' אם נימא דגם חכמים סברו דק"ש דאו' יוצא מבע"י כנ"ל רק דהם סברו דמדרבנן צריך לקרות דוקא אחר צה"כ מ"מ מוכח מהנהו תנאי דברייתא דלא סברו כוותייהו) נגד ר"י כיון דכל הני תנאים דברייתא סברי כר"י ולזה גם סיעתי' דר"י הוי ג"כ רבים וא"ש: ובדברים האלו נוכל לפרש בעזה"י דברי הר"מ שמביא התוס' ח"ל ע"כ אומר ר"י דודאי ק"ש של ביה"כ עיקר ואנו שמתפללים ערבית מבע"י סבירא לן כהני תנאי דגמ' דאמרו משעה שקדש היום וגם משעה שב"א נכנסים להסב דהיינו סעודת ערב שבת והיא היתה מבע"י ומאותה שעה הוי זמן תפלה עכ"ל והנה לכאורה מהאי לשנא דקאמר הר"י דודאי ק"ש של ביה"כ עיקר משמע דמודה לר"ת ז"ל בזמן ק"ש דהיא מבע"י כיון דגם ר"ת קאמר האי לישנא גופא דק"ש של ביה"כ עיקר וגם אין סברא לומר דיחלוקו בהאי זמן גופא דמאימתי קורין בביה"כ דהא זה ודאי הי' ידוע לכל הזמן שמתפללים בביה"כ וא"כ דכוונתו היא על ק"ש דמבע"י שהוא עיקר כמו לר"ת וא"ב אין להבין מאי דקאמר אח"כ ואנו שמתפללים ערבית מבע"י דלפי מה דמתחיל דק"ש דביה"כ דהיא מבע"י עיקר וא"כ בודאי ראוי' להתפלל מבע"י וגם כבר עמדו בזה דגם כשסבירא לן כהני תנאי דבריי' עדיין אין הזמן ק"ש לדבריהם כ"כ מבע"י וע"כ הי' נלע"ד להעמיס בדברי הר"י ז"ל כל הדברים שכתבנו לעיל ליישב דברי הר"ת ז"ל דודאי בין ר"י ובין חכמים תרווייהו סברו דתפ"מ ומעריב שפיר נוכל להתפלל סמוכים ורצופים מפלה"מ ולמעלה רק דר"י סובר דמש"ה תקנו זמן מנחה עד פלה"מ כדי כשיקראו ק"ש של ערבית מפה"מ ולמעלה יתפללו ג"כ אז תפמ"ע כדי לסמוך גאל"ת וחכמים סברו דעיקר זמן ק"ש הוי בערב לכה"פ מחמת סייג כנ"ל ולזה תקנו שלא להתפלל תפע"ר רק מבערב כדי לסמוך גאל"ת ולזה לענין תפלה גופא בודאי שפיר דעבד כמ"ע ודעכמ"ע כיון דלתרווייהו נוכל להתפלל שני התפלת סמוכים ורצופים כנ"ל רק עכ"ז הי' קשה לר"י דיותר הי' לפסוק כחכמים ולהתפלל מעריב דהיינו ק"ש ותפלה מבערב כיון דהם רבים וסברו דהכי תקנו הרבנן ואפי' אם נימא דלא תקנ אלא משום סייג ועיקר ק"ש דמדאו' גם הם סברו דהוא מבע"י מ"מ הי' לנו לפסוק כחכמים כיון שהם רבים כקו' הפ"י הנ"ל ומעתה כך הוא המשך דברי הר"י דודאי ק"ש של ביה"כ עיקר כמו שסבר הר"ת דפסק כר"י משום דיוכל להיות דלית מאן דפליג עלי' בזה בזמן ק"ש דאו' דהוא מבע"י רק דעכ"ז עדיין קשה דהי' לנו לפסוק כחכמים ולהתפלל מעריב מבערב וזהו דקאמר ואנו שמתפללים ערבית מבע"י דלא כחכמים אע"ג דהם רבים היינו משום דסבירא לן כהני תנאי דגמ' דאמרו משעה שקדם היום וגם משעה שב"א נכנסים להסב דסברו דמתפללים תפע"ר מבע"י דלא כחכמים וא"כ תו לא הוי חכמים רבים נגד ר"י ושפיר מתפללים בביה"כ מבע"י כר"י וא"כ גם הר"י ז"ל פסק כר"ת דק"ש של ביה"כ עיקר משום דפסקי' כר"י ולא כחכמים אע"ג דהם רבים משום דגם תנאי דברייתא לא סברי כחכמים ולזה אין אנו מוכרחים לפסוק כהם משום דהם רבים דהא רבים פליגי עליהם וא"ש: ומעתה לפי"ז שפיר מביא ראי' מהא דרב הוי מצלי של שבת בערב שבת ומסתמא גם הי' קורא ק"ש דהלכה כר"י דק"ש של ביה"כ עיקר כדאמר בפ' תפלת השחר מדרב צלי של שבת בע"ש ש"מ הלכה כר' יהודא וממילא הוי דברי התוס' לגמרי כדברי הרא"ש ז"ל דמביא זו הראי' לדברי ר"ת ז"ל דהא לפמ"ש דמסקי' השתא גם הר"י זיל סובר כר"ת ושפיר מביא ראי' לדבריו מדרב [ולפי הנ"ל א"ש הא דקאמר ומסתמא גם הי' קורא ק"ש דהא לפ"מ דביארנו כל עיקר תיקון זמן התפלה הי' דוקא סמוך לק"ש כדי לסמוך גאל"ת) ומיושב שפיר קו' המרש"א ז"ל: בא"ד והא דקאמר בירושלמי וכו' אומר ר"ת שהיו רגילין לקרות ק"ש קודם תפלתם כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחלה הנה הפנ"י רוצה לבאר כוונת הר"ת בדברי הירושלמי דהתנא דירושלמי סובר דכשקורין ק"ש בביה"כ אכתי לא מטי זמן ק"ש וממילא נמי לא הוי זמן תפע"ר ומש"ה אומר ר"ת שהיו רגילין לקרות ק"ש קודם תפלתם כמו שאנו רגילין לומר אשרי ולפ"ז הכל איירי קודם תפלת מנחה אלא דיש לתמוה לפ"ז שהיו קורין ק"ש קודם תפ"מ כדי לעמוד בתפלה מד"ת ולפ"ז ודאי היו קורין אותה בלא ברכותי' וא"כ מעיקרא מאי ס"ד דירושלמי שהיו קורין אותה כדי לצאת ידי חובת ק"ש דא"כ מה טיבה קודם מנחה הי' להם לקרותה קודם תפע"ר ובברכותי' כדינא עכ"ל יע"ש מה שתירץ: ולפענ"ד אדרבה דר"ת סובר דגם תנא דירושלמי סובר דזמן ק"ש דערבית הוי מבע"י כר"י וא"כ צריך ליישב מאי דפריך הירושלמי ולמה קורין אותה בביה"כ הא שפיר קורין אותה כיון דהוא זמן ק"ש וע"ז מיישב הר"ת דהיו רגילין לקרות ק"ש קודם תפלת מנחה כמו שאנו קורין אשרי וע"ז פריך שפיר הירושלמי דלמה נהגו לקרות ק"ש קודם תפ"מ כיון דיוכל להיות שיוצאין בזה ידי ק"ש דאו' כשמתפללין מנחה לאחר פלה"מ וא"כ יהי' יוצא בק"ש בלא ברכות ואח"כ כשיקרא ק"ש עם ברכותי' אזי יהי' הברכות על ק"ש שלא לצאת ולא יהי' עובר לעשייתן במאי שקורין לצאת ידי ק"ש עיקרית וע"ז שפיר משני שאין מתכוונים אז לצאת בקריאה זו ידי ק"ש שאין קורין אותה רק לעמוד בתפלה מד"ת וכמו שכתב התר"י לשיטתו שאין יוצאין בק"ש מבע"י ואעפי"כ כשמתפללים בצבור יתפלל עמהם ויכוון שלא לצאת אז בק"ש יע"ש וכמו כן הוי כאן כוונת הירושלמי במה שאמר שאין קורין אותה רק לעמוד בתפלה מד"ת ואין מכוון לצאת בהאי ק"ש וממילא כשמתפלל אח"כ מעריב שפיר קורא ק"ש בכוונה לצאת עם ברכותי' וא"ש: והנה לפ"מ דמסקי' לעיל דגם ר"י סובר דתמיד קרב עד הערב ועכ"ז קאמר דתפלת המנחה הוא עד פלה"מ הוא משום דאז מתחיל זמן ק"ש ערבית ולזה תקנו שיתחיל אז זמן תפע"ר כדי לסמוך גאל"ת כנ"ל ובזה מיושב שפיר קו' התוס' לקמן דף כ"ו ע"ב בד"ה עד פלג המנחה וכו' תימה מנא לי' הא בשלמא עד ט' שעות ומחצה דעד אותו זמן הוי תפלת המנחה ניחא דהיינו מנ"ק אבל הא מנ"ל יע"ש ולפי הנ"ל ניחא דהטעם הוא משום דאז מתחיל זמן קיש של ערבית ולזה תקנו זמן מנחה עד פלה"מ כדי שיתחיל אז זמן תפלת ערבית כנ"ל וא"ש: וגם חכמים ס"ל דיוכל להתפלל תפע"ר מבע"י רק כיון שהם סברו דזמן ק"ש של ערבית הוי לאחר צה"כ ולזה תקנו גם תפע"ר אז כדי לסמוך גאל"ת כנ"ל ובזה מיושב קו' התוס' דשם בד"ה יעקב תיקן וכו' תימה דבפרק גיד הנשה מוכח דהתפלל ערבית ביום למתני' דפ"ק דקאמר שאין זמן תפלה עד צה"כ יע"ש ולפי הנ"ל ניחא דגם חכמים מודה דזמן תפע"ר מתחלת היא מבע"י רק שתקנו על לאחר צה"כ סמוך לזמן קיש כדי לסמוך גאל"ת כנ"ל וא"ש: ומעתה לפי"מ דמסקי' דבין לר"י ובין לחכמים יוכל להתפלל מנחה ומעריב רצופים וסמוכים שפיר מיושב ומבואר