בית היוצר חלק א כז

שאמר והאלהים נסה את אברהם דבנסיונת שנתנסה עד עתה לא הי' כ"כ מבואר השלימות כיון שהי' ידוע לבני אדם משא"כ בזה לא הי' שום ידיעה לשום בני אדם רק לד' לבדו ולזה הוא אומר והאלהים נסה את אברהם דהיינו בזה הנסיון הקב"ה לבדו נסה אותו בלתי שום ידיעת אדם כדי שיהי' הנסיון באופן היותר מן המובחר כנ"ל וא"ש: ומעתה לפ"ז שהקב"ה אמר לאברהם אע"ה שלא יקו' לשום שכר עבור מצוה זו כנ"ל והנה חשב אברהם אע"ה שזהו דוקא עבור המצוה מעקידת בנו משא"כ מהמצוה שעשה בעשיות האיל אשר לא נצטוו' כלל בזה יוכל להיות שיש לו לקוות על שכר ולזה אחר עשיות האיל התפלל להש"י שד' יראה לשלם לו שכר ועוד יש לחלק בין מצות העקידה ובין מצות עשיות האיל דהנה ידוע דעיקר השכר בעה"ז להגוף היא אינו באה אלא בעבור עשיות המצוה שהוא בגופו ולזה גם השכר בא אל גופו בעה"ז ועיקר השכר בעה"ב להנשמה באה עבור הכונה והמחשבה טובה שהמחשב אינה באה אלא מצד הנשמה ולזה גם השכר באה אל הנשמה לעה"ב והנה עיקר מצו' העקידה לא הי' ע"י מעשה רק הכונה הטוב משא"כ מצות עשיות האיל הי' ע"י מעשה ולזה השכר מעשיות העקידה לא יכול להיות רק בעה"ב משא"כ השכר מעשיות האיל יוכל להיות גם בעה"ז כיון שהי' ע"י מעשה ולזה התפלל אאע"ה אחר עשיות האיל ד' יראה אשר יאמר היום בהר ד' יראה דהיינו שגם היום בעה"ז יאמר בהר ד' יראה להזכיר מצוה זו מהאיל לטובה אבל לא התפלל להזכיר העקידה גופה ולזה גם אנו עושין העיקר הזכירה בעקידת יצחק רק בשופר של איל להזכיר אילו של יצחק שבאה ע"י מעשה האיל וראוי' לשלם השכר גם בעה"ז וזהו שהשיב לו הקב"ה יען אשר עשית את הדבר הזה דהיינו שבא ע"י מעשה ולזה ברך אברכך בשתי פנים אחת בעה"ז ואחת לעה"ב והרבה ארבה את זרעך ג"כ בשתי פני' אחת שיהי' לך זרע שיהי' ראוים לעה"ב דהיינו בני יעקב ואחת שיהי' ראוים לעה"ז דהיינו בני עשו וזהו דמסיים ככוכבי שמים והם בני יעקב וכחול אשר על שפת הים דהיינו בני עשו דבני עשו שאינם עושי' רצונו של מקום נמשלו לחול ובני יעקב שעושי' רצונו של מקו' נמשלו לכוכבי' אך עשו יתברך רק בהטפל ויעקב בהעיקר אשר רק ביעקב יתברכו בו כל גויי הארץ כמו דאמר והתברכו בזרעך כל גויי הארץ בזרעך ולא בכל זרעך כמו דדרשינן ביצחק יקרא לך זרע ביצחק ולא בכל יצחק וא"ש: ובאופן אחר נלענ"ד דפרש הא דקאמר עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה דמשמע ולא מקדם וגם שלא יהי' תיבת ממנו מיותר ובפעם שנית לא הי' צריך לומר ממנו וכה"ג יש לדקדק במאי דקאמר גבי סדום ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה דאיך קאמר ארדה דלמה לו לירד הלא מלא כל הארץ כבודו וגם מאי דקאמר ואדעה ופרש"י ז"ל ידוע וגם כבר פרשנו לעיל בזה וכעת נלענ"ד באופן אחר דהנה איתא דהמלאכים שאלו לפני הקב"ה אימתי ר"ה ויוה"כ אמר להם אני ואתם נרדה למטה ולזה ג"כ אין ביאור ונלענ"ד דהנה ידועה דהעיקר עבירות שאדם עובר באה מחמת שהוא משוקע בתאות העוה"ז העכור הזה הגם כי התאוה הוא מאוס ומגונה מאוד אשר אין לשער הן בענין אכילה כי כל שלחן מלאה קיא צואה ואשה נאד מלא דם והכל רודפין אחריה ר"ל וזהו מחמת שיצר הרע מיפה מאוד בעיני בני אדם את התאוה להמשיכם אחרי' ולעבור בהם מאמר אל חי ומי שגובר את יצרו הרע הוא רואה ראי' האמיתות איך התאוה היא מאוס עד שבעיניו יפלא איך הבני אדם אוהבי' אותם ועוד יותר הוא מכיר בגדולת הבורא ב"ה וזה עוד יותר לפלא בעיניו שבשביל התאו' המאוסה מרד דברי מלך מלכי המלכים אשר ברא עולמות אין שיעור לאלפים ורבבות ואם זה הוא גבי בשר ודם שגם ביער תאות היצר רק שגבר אותו ומכש"כ גבי המלאכים שאין בהם שום תאות היצר אך זה דבר זר ומגונה בעיניהם למרות עיני כבודו ב"ה בשביל התאוה המטונפת ולזה הם מרבים לקטרג מאוד ע"ז לפני הקב"ה על בני האדם כמו שאמרו גם בתחילת הבריאה מה אנוש בי תזכרנו ולזה תמיד קודם ר"ה שמתעורר תחילת הבריאה הם ג"כ מעוררי' את עצמ' לקטרג על ישראל ולזה הם שואלי' אימתי ר"ה ויוה"כ אמנם הקב"ה מלמד זכות על ישראל באופן שהם לא יוכלו לקטרג כיון שלהם אין יצר הרע ולזה הוא מגונה מאוד בעיניה' וגם שהם תמיד במדריגה העליונה ורואים תמיד בגדולת הבורא ולזה להם הוא דבר קל לעשות רצון קונם ואילו הי' גם הם למטה כמו הישראל ותאות היצר הי' בוער בקרבם אזי לא הי' בעיניהם שום פלא והם בעצמם הי' מלמדין זכות על ישראל דהא אלו הי' הם בעצמ' למטה במדרגת ישראל לא הי' גם הם טובי' מהם כמו שאירע לעזא ועזאל ולזה הקב"ה משיב להם אני ואתם נרד למטה ואזי תלמדו גם אתם זכות על ישראל כשתראו למטה איך הדבר הזה קשה להם לגבור על יצרם הרע וממילא יצא דינם לאור זכאי בהסכם כלם וא"ש: אמנם זה אם התאוה היא ברשות האד' לגבור עליה והבא לטהר מסייעין לו ואם האד' מניח להתגבר עליו התאוה אזי הקב"ה הבוחן הלבבות הוא יודע אם הוא בכחו להתגבר על יצרו ולפי זה הוא דן אותו וזהו שאמר למלאכים אני ואתם נרדה למטה לדון אותם לפי ערך שהוא למטה לדון אותם אם הי' ביכולתם לגבור על יצרם או אם לא הי' מתגרה ביצרם וזהו שאמר גבי אנשי סדום ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה עלי עשו פירש ארד למטה לראות את דעתם לפי ערכם שהם למטה בגבורת יצרם שאם הי' קל ביכולתם לגבור את יצרם וגם אם הם בעצמ' התגרו ביצרם ואזי ממילא כצעקתה הבאה אלי כאן מהמלאכים המקטרגים עליהם שהם בלא תאות היצר עשו גם למטה אע"ג שיש בהם תאות היצר מ"מ עשו יותר ממה שפתה אותם היצר באופן שהם עצמ' משכו עליהם התאוה א"כ אזי נחשב להם העבירה למטה כמו שהי' נחשב למעלה כיון שגם הם עשו יותר ממה שפתה אותם היצר וזה שאמר הכצעקתה הבאה אלי עשו פי' שאין חילוק בין הצעקה מהמלאכים שהם למעלה ובין העשי' שהיא למטה אזי כלה ואם לא פי' שדעת' אינו אלא לפי מה שגברה עליהם היצר ולא הי' ביכולתם לגבור אזי אדעה ליסרם כדי להכניעם שיחזרו בתשובה ואסייע אותם אל התשובה באופן שיהי' להם כח לגבור על יצרם וזהו ג"כ כונת הכתוב אשרי אדם שלא יחשב ד' לו עון פירש שלא יחשב לו עון רק ליצרו דהיינו שלא הי' ביכולתו לגבור על יצרו ולא הם עצמ' משכו על עצמ' תאותם ולזה הקב"ה יסייעו אותם על התשובה וא"ש: ובאופן אחר נלענ"ד דהנה כבר הארכנו בזה לעיל בענין דור הפלגה שכתב שם ג"כ כה"ג נרדה נא ונבלה שם שפתם יע"ש בענין הידיעה והבחירה שהקב"ה מסלק כביכול ידיעתו כדי שיהי' לבני האדם הבחירה מה שאין ביכולת האנושי להשיג מעתה כאן באנשי סדום ג"כ בודאי סילק ידיעתו עד שהגדילו רשעתם בכח בחירתם ומעתה כי גדלה הצעקת הבאה אל ד' לא סילק תו את ידיעתו מהם רק ראה לסוף מעשיה' אם יעשה עוד תשובה אם לא ואם הי' עושי' תשובה הגם כי לא הי' בכח בחירת' רק מכח ידיעת הבורא ב"ה עכ"ז הי' הקב"ה מקבלם כי חפץ חסד הוא אמנם כשראה כביכול שהם משוקעים ברשעת' עד שאין ביכולתם כלל להשיב בתשובה בחייהם ואין תקנת' רק בהפיכתם ולזה הפכם וזהו שאמר ארדה נא ואראה פירוש לא כמו עד עתה שסלקתי ידיעתי והעלתי הידיעה למעלה כדי שיהי' להם בחירה רק ארדה בידיעתי ואראה לסוף מעשיהם הכצעקתה הבאה אלי עשו פירוש ואינם עושי' תשובה כלה ואם לא פירוש שאם עוד יש בהם איזה ניצוץ קדושה שיהי' בהם כח להחזיר בתשובה אזי אדעה דהיינו שיסייע להם ידיעתי להחזירם בתשובה שלא בכח בחירתם רק בכח ידיעתי ואעפי"כ אקבל תשובתם כי חפץ חסד אני וא"ש: וממילא פשיטא כמו כאן בענין העקידה כשקב"ה ניסה את אברהם אע"ה בודאי סילק את ידיעתו מן אאע"ה כדי שיהי' לו בחירה ואדרבה לפענ"ד נראה דכמו שסילק כאן הידיעה לא סילק עוד עד עתה דהנה תמיד כשמסלק הקב"ה את ידיעתו כביכול אינו מסלקו מכל וכל כדי שתהי' הידיעה לסייע קצת להבא לטהר כאמרו הבא לטהר מסייעין דאלמלא עוזרו לא יוכל לו והנה זה הי' בכל הנסיונת שנתנסה אאע"ה כדי שיהי בכחו לעמוד בנסיון משא"כ כאן בענין העקידה הי' הקב"ה רוצה לנסותו באופן זה שיהי' הוא בעצמו בכח קדושתו עומד בנסיון בלי סייעתא משמים כיון שראה שעמד בכל הנסיונת והי' הולך ומתגבר בקדושתו ובצדקתו עד שנטע אשל להקרא בשם ד' אל עולם ולזה רצה לנסותו שיעמוד בהנסיון בלי שום סייעתו ולזה סילק ידיעתו ממני בענין זה לגמרי וזהו שאמר ויהי אחר הדברים האלה אחר שראה גודל צדקתו