בית היוצר חלק א כו

יחידך אשר אהבת את יצחק הב' במאי דקאמר על אחד ההרים אשר אומר אליך ואמאי לא קאמר אשר אראך כמו דקאמר אל הארץ אשר אראך ובפרט דנא מצינו שאמר לו המקום רק וירא את המקו' מרחוק. ג' האי תיבת מרחוק הוא מיותר ד' הא דקאמר עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה כמו דנתקשו בזה כל המפרשי' יע"ש. וגם במאי דקאמר כאן תיבות ממנו ולהלן לא קאמר ועוד שאר דקדוקים. ונלענ"ד דהנה ידוע מאמר התנא אל תהי כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס אלא הוי כעבדים המשמשים את הרב שלא ע"מ לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם והקשה המפרשים מאי האי דקמסיים ויהי מורא שמים עליכם ונלענ"ד דהנה הבעל העקרים ז"ל במאמר שלישי בפרק ל"א אמר וז"ל התכלית המושג אל הנפש בהיותה בגוף מצד קיום מצות התורה אינו אלא שתקבע בנפש תכונת יראת הש"י וכשיהי' בה התואר הזה ליראה את השם הנכבד והנורא תתעלה הנפש ותוכל להשיג החיים הנצחי שהוא הטוב הצפון לצדיקי' והוא הצלחת הנפש כמאמר הכתב מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וכו' והיא התכונה היותר משבחת שישיג האדם ולא תשיג כ"א אחר עמל והשתדלות גדול שהרי אאע"ה לא נאמר עליו ירא אלוקים עד סוף נסיונותיו שאמר הכתוב עליו כי עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה כלומר וכבר הגעת אל התכונה המשובחת שאפשר שישיג האדם בעוה"ז כדי שיזכה לחיי העוה"ב וכו' ובעבור זה אמר הכתוב ועתה ישראל מה ד' אלוקיך שואל מעמך כ"א ליראה את ד' אלוקיך וכו' לשמור את מצות ד' וכו' וביארו ע"ז הדרך כי משה היא אומר לישראל גודל הפלגת חסדי ד' כי מן הדין הי' ראוי אל האדם ליראה את הש"י וללכת בדרכיו ולאהבה אותו ולעבדו בכל לב ובכל נפש כדי שישיג שלמותו הנפשי ולפי שזה ענין קשה מאוד שיגיע האדם אל המדריגה הראוי מן היראה ואהבה והעבודה בכל לב ובכל נפש היקל עליו הש"י כי תחת כ"ז צוהו לשמור חקות השם ומצותיו בלבד ובזה תשיג מדרגת התכונה המגעת לו מצד העבודה בכל לב ובכל נפש ויהי' פירוש הפסוק כן ועתה ישראל הסתכל גודל הפלגת חסדי הש"י מה הוא שואל מעמך כי אינו שואל מעמך כ"א תחת יראת הש"י ולאהבה אותו ולעבדו בכל לב ובכל נפש שהיית מחויב לעשות אינו שואל כ"א לשמור מצות ד' ואת חקותיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך כלומר וכ"ז לטוב לך כי באמצעות שמירות מצות התורה יושג התכלית האנושי וכו' יע"ש שהאריך לבאר שזה שמושג מחמת היראה זהו מושג על ידי קיום המצות התורה ולפענ"ד נראה לקיים שניהם שע"י קיום המצות יגיע אל תכונת היראה וביראה תתעלה הנפש להשיג חיים הנצחי כנ"ל וזהו כוונת הכתוב סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא דהיינו העיקר התכלית האנוש שהוא סוף הדבר אינו אלא להגיע אל תכונת היראה וזה אינו בא אלא ע"י קיום המצות כי בלעדי השמירות המצות אינו בכח כל אדם להגיע אל תכונת היראה האמיתות כ"א לזכי השכל משא"כ ע"י קיום המצות יגיע כל אדם אל תכונת היראה כי מצות מעשיות כל אדם יש בכחו לעשות אפי' לחלושי הדעת וקיום המצות ממילא יביאם אל תכונת היראה וזהו שמסיים אחר שאמר סוף דבר הכל נשמע את אלוקים ירא זה יגיע לך ע"י ואת מצותיו שמור כי זה כל אדם פי' וזהו דבר קל שכל אדם יוכל לעשותו וא"ש: ומעתה לפי"ז ע"י שמירות המצות יוכל האדם לבוא אל תכונת היראה וזהו העיקר ההצלחת הנפש אמנם כ"ז הוא דוקא אם ישמור המצות בלתי לד' לבדו בלי שום פני' אזי יביאם שמירות המצות אל תכונה החשובה הלזו שיזכה להגיע אל מדרגת יראת הש"י האמיתות וזהו שאמר התנא אל תהי כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס אלא הוי כעבדים המשמשים את הרב שלא עמל"פ ועי"ז כשתהי' כעבדים המשמשים את הרב שלא עמל"פ ותהי' משמרים את המצות בלתי שום פני' רק לקיים מצות הבורא ב"ה בלתי שום תשלום גמול לא בעוה"ז ולא בעוה"ב אזי תזכו למעלות ויהי' מורא שמים עליכם שזה בא משמירות המצו' וזה הי' עיקר נסיון העקידה לאאע"ה כדי להביאו אל מדריגות היראה כנ"ל וא"ש: והנה בעשיות המצו' יש כמה פניות הא' אם עושה אותה ברבי' בשביל כבוד הבריות שיכבדו אותה עבור יראתו וזהו כמו ע"ז כמבואר בחובת הלבבות שזהו עוד יותר גרוע מהעובד ע"ז כיון שהעובד עבודה זרה אינו עובד אלא ע"ז אחת והעובד בשביל הבריות יש לו הרבה ע"ז לכל הרואה אותו והב' היא בשביל שכר עוה"ב וגם אם יש לו איזה חסרון כיס אצל עשיות המצו' הוא מצפה שהקב"ה ימלא חסרונו עבור עשיות מצותו והנה העבודה הלזו אע"ג שהיא טובה מ"מ אינה עבודה אמיתות כיון שאינו מכוון לעשות רצון בוראו רק רצון עצמו או מחמת יראת עונש או מחמת להרבות שכרו ועיקר העבודה האמיתית היא אינה רק כשאינה מצפה לשום תשלום גמול ואפי' החסרון שיש לו מחמת העשיות המצוה אינה מצפה למלאות לו רק כונתו לעשות נחת רוח להבורא ב"ה בעשיות רצונו בלתי שום פגם אחרת והעבודה הזה היא העיקר העבודה שמביאה יראה האמיתות שביארנו לעיל ועל זה הדרך הי' רצון הבורא ב"ה לנסות את אברהם אע"ה בענין העקידה כדי להביאו ליראה האמיתות כנ"ל ולזה אמר לו הקב"ה קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק דהיינו שהקב"ה אמר לו שיקח את בן יחידו האהוב לו שהוא יצחק באופן זה שלא יקוה שאם יעלה את יצחק זה לעולה יתן לו הקב"ה בן אחר כמו שנתן לו את זה בדרך נס היפלא מד' דבר ובאופן זה לא הי' הנסיון גדול כ"כ ולזה אמר לו שזה היצחק האהוב הוא בן יחידי דהיינו שבשום אופן לא יהי' לו בן אחר כמוהו ואעפי"כ יעלהו לעולה למלאות רצון הבורא ב"ה וזהו שאמר לו קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק שזה הוא יחידי לך כנ"ל ולך לך אל ארץ המורי' והעלהו שם לעולה על אחד ההרים דהיינו שילך במקום שאין שם אנשים אל אחד ההרים ולא יאמר לשום אדם לאיזה ההר שהוא הולך כדי שלא יודע לשום אדם בשעת עשיות מצותיו כדי שלא יבא לו שום הרהור פני' עבור כבוד הבריות חלילה הגם כי אברהם אע"ה הי' נזדכך מאוד בענין לעשות מעשיו לשם שמים עכ"ז כשיעשה נסיון גדול הזה בידיעת בני האדם יוכל להיות שהשטן יביא לו איזה הרהור במחשבתו שלא ברצונו כידוע שאם אדם ניצל מהרהור עבירה והקב"ה הי' רוצה שיקיים אברהם אע"ה נסיון זה על צד היותר בלי שום הרהור כלל ולזה שלח אותו לארץ המורי' אל אחד ההרים באופן שלא יודע לשום אדם עשיות מצותיו שיה' הנסיון זך ונקי וגם אמר לו שלא יקו' לשום שכר לא בעה"ז ולא בעוה"ב ולזה אמר לו והעלהו שם לעולה אל אחד ההרים אשר אומר אליך דהיינו שיעלהו לעולה אל אחד ההרים בלתי שום ידיעת אדם וגם בלתי שום כונה שיצפה לשום שכר רק בלתי לד' לבדו לקיים מאמרו הקדושה וזהו שאמר לו והעלהו שם לעולה אל אחד ההרים רק לקיים אשר אומר אליך ולא לשום כונה אחרת ובזה האופן הי' זה נסיון גדול עד מאוד לעשותו מתוך שמחה ואברהם אע"ה קיים את זה באופן זה על צד היותר בחשקת גדול ובזריזות ויחבוש את חמורו וכו' וילך אל המקום שאמר לו האלהים דהיינו שהי' הולך אל המקום להגיע אל המדריגה הגדולה שאמר לו אלהים שיהי' באופן זה בלתי שום כונה אחרת רק לקיים מה שאמר לו האלהים ויהי ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק דהיינו שראה שעדיין לא הגיע עוד אל המדריגה הגדולה הזה בשלימות רק שהמקום דהיינו המדריגה זה עדיין רחוקה ממנו או מחמת הרהור מידיעת השני הנערים שהי' אתו או מחמת שאר עכובים ולזה אמר להנערים שבו לכם פה כדי שיעשה המצוה בהצנע גמור בלתי שום ידיעת בני אדם אפי' מבני ביתו ואפי' מבני ישמעאל אע"ג שהי' רוצה תמיד לחנכו במצות אמנם כל זה שהי' בלי ידיעת בני אדם זהו דווקא קודם ששחטו אבל לאחר שהי' שוחטו הי' מוכרח להודע לבני אדם והי' יכול להיות אח"כ איזה תשלום גמול לאברהם אע"ה בכבוד מבני אדם והקב"ה הי' רוצה שלא יבוא שום תשלום גמול לאברהם אע"ה בעה"ז מחמת כבוד המדומה עבור מצוה זו כנ"ל ולזה כשהי' כבר מוכן אצל אברהם אבינו לשחוט את בנו בלב גמור בכונה היותר רצוי' מיד אמר הקב"ה אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה דהיינו שעתה קודם ששחטת אותו ידעתי רק אני לבדי שירא אלהים אתה ולזה היא מצותך בשלימות בלי שום פני' ולא חשכת את בנך את יחידך ממנו וממילא במה שלא חשכת את בנך את יחידך לא הי' בו שום פני' אחרת רק ממנו דהיינו לקיים מאמרי משא"כ כשתשחוט אותו אזי יוכל להיות שיביא לך השטן איזה הרהור פני' בשביל כבוד בני אדם משא"כ עתה אין בזה שום ידיעה לשום בני אדם רק לי ולזה הי' נסיון גדול ולזה הוא