בית היוצר חלק א כא

אברהם שם המקום ההוא ד' יראה אשר יאמר היום דהיינו שד' יראה את הדיבור שלו אשר אמר היום בהר ד' יראה כדי להציל כל הדורות הבאים עי"ז מן הפרעניות כמבואר ברש"י ז"ל אבל שיקבל עבור זה ברכות העוה"ז זה לא עלה על דעתו רק שחשב שעכ"פ מן הפרעניות ינצלו עי"ז וע"ז השיב לו הקב"ה לא כמו שאתה חושב שהמעשה נחשב אצלי רק בי נשבעתי כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך דהיינו שפעלת כל הדברים הן במעשה והן במחשבה וקנית בהם שני ברכות העוה"ז והעוה"ב זהו שאמר כי ברך אברכך ב' ברכות העוה"ז והעוה"ב דהיינו שתזכה שבניך יהי' עושים רצונו של מקום ויזכו להנות מזיו השכינה וידמו לכוכבי השמים כמו שנאמר והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד וגם יהי' להם ברכות העוה"ז כמו שאר האומות שנמשלו לחול הים וזהו שאמר והרבה ארבה את זרעך שני רבויות ככוכבי השמים בעניני העו"הב וכחול אשר על שפת הים בעניני העוה"ז כמו שאר האומות ועוד הרבה יותר מהם ולזה אמר וירש זרעך את שער אויביו והתברכו בזרעך כל נויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי דהיינו שגם עבור דיבורי התפלה שהתפלל תקבל שכר לא מבעי' שינצלו מן הפרעניות אלא עוד נוסיף שהם יירשו ארץ אויבהם והתברכו בהם כל גויי הארץ אמן כי"ר שיקוים ב"ב בכלל ובפרט: ומעתה לפי מה דמסקי' שכל עיקר הנסיון הוא שבאם יקיים המנוסה ויעמוד בנסיון בצדק בודאי יתרבה שכרו הרבה מאוד בעוה"ז ובעוה"ב בלי נהמא דכיסופא ולזה אפשר לומר כשהקב"ה הבטיח לאאע"ה בבשורות הזרע ולהם יתן את הארץ לרשתה שאל ע"ז במה אדע כי אירשנה כמו שפירש"י ז"ל שאמר לפניו הודיענו באתה זכות יתקיימו בה יע"ש דהיינו שאאע"ה הי' רוצה כשזרעו ירשו את הארץ שלא יהי' להם נהמא דכיסופא רק שיהי' ע"י זכות וע"ז השיב לו הקב"ה שיהי' להם זכות הרבה עבור הנסיון שינסה אותם במה שיהי' גרים בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה ואעפי"כ יהי' צדיקים אעפ"י שיתערבו בין הגוים לא ילמדו ממעשיהם כמו שהי' באמת לבסוף שלא שינו שמם ולשונם וכסותם ולא הי' פסול בזרעם כמו שנאמר שבנוי יה עדות לישראל ולא הי' בהם דלטורין וממילא עי"ז שיעמדו בנסיון זה כל הארבע מאות שנה ולא יהי' בהם חטא ולהכי כתב שנה לשון יחיד ולא שנים לשון רבים לרמז שלאחר ארבע מאות שנים לא יהי' בהם חטא כמו נער בן שנה כמו שנאמר לגבי שאול המלך ע"ה והוא בן שנה למלכו שדרשו שלא הי' בו חטא כבן שנה וגם כאן אחר כל הטירוף והשיעבוד של ארבע מאות שנה לא יהי' בהם חטא כנ"ל ועי"ז בודאי יהי' שכרם הרבה עד שיהי' ראוים בזכותם לצאת ברכוש גדול מצד הדין ולא מצד נהמא דכיסופא אפי' בעניני העוה"ז ומכש"כ על העוה"ב בודאי יהי' שכרם הרבה מאוד ע"י שיקבלו את התורה: וזהו אפשר הכוונה במאי דקאמר החדש הזה לכם ר"ח דהיינו שזה החדש הוא הגורם שתהנו הנאת העוה"ז לכם משלכם ולא מנהמא דכסופא וכפל עוד הפעם לומר ראשון הוא לכם דהיינו שגם ההנאות העוה"ב תהנו לכם משכלם ולזה מעיקרא קאמר הזה משום שקאי על ההנאת העוה"ז שהוא הנאה הנגלת לעין בעוה"ז ובשני' קאמר הוא לכם משום שקאי על הנאת העוה"ב שהוא נסתר עדיין ולזה קאמר הוא מפני שהוא לשון נסתר משו' שעדיין הוא נסתר וסמוי מן העין. וע"ז קאמר המדרש הה"ד קול דודי הנה זה בא ענה דודי לי מה אתה עושה כאן וכו' כנ"ל אמר לפניו רבון העולמים ת' שנה אמרת לנו ועדיין לא שלמו דהיינו שכנסת ישראל המה בעצמם לא רצו לצאת קודם לת' שנה מפני שלא רצו להנות נהמא דכסיפא והמה חשבו שבפחות מת' שנה שגזר הקב"ה עליהם לשעבדם יהי' הנאתם נהמא דכסיפא ולזה השיב שעדיין לא שלמו הת' שנה והשיב להם הקב"ה דכיון שהי' קושי שיעבד הי' הנסיון עוד יותר גדול שאעפ"י שעברו עליהם כ"כ שיעבוד בקושי ואעפי"כ לא חטאו ולזה כדאי הוא הנסיון הגדול הזה אפי' כשהוא פחות מת' שנה להרבות שכרם ולזה א"ל כבר שלמו שנאמר כי הנה הסתיו עבר הגשם חלף הלך לו ופירוש המדרש בשיר השירים שהסתיו אלו ת' מאות שנה שגזרו על אבותינו במצרים הגשם חלף הלך לו אלו מאתים ועשר שנה והיינו שהסתיו אין כ"כ קשה כמו הגשם וזהו שהשיב הקב"ה דהא דנגזר ת' שנה היינו כשיהי' השיעבוד קלה כסתיו משא"כ עכשיו שהי' השיעבוד קשה כמו הגשם ולזה חלף הלך לו ע"י השיעבד הקשה ברד"ו שנה מה שהי' צריכים להיות בשיעבוד קלה ת' שנה וע"ז קאמר המדרש מיד גילו הצדיקי' את ראשיהם שהי' מכוסה שנא' הנצנים נראו בארץ והיינו פירושו לפי הנ"ל דהנה ידוע מאן דאכל דלאו דילי' בהית להסתכולי באפי' וממילא הולך בכיסוי ראש מפני שלא יכול להרים ראשו לראות בעיניו משא"כ כשנהנה משלו אזי יכול לגלות ראשו כדי לראות בעיניו ולזה כיון שבישר הקב"ה לצדיקים שכבר הגיע הזמן שיוכלו להנות משלהם בלא נהמא דכסופא מיד גילו ראשיהם שיוכלו לראות מה שהי' עד עתה מכוסה מחמת הבושה מנהמא דכסופא שנהנו ממה שאינו שלהם וזהו אפשר הפירוש דקאמר החדש הזה לכם ראש חדשים דהיינו שיתחדש לכם ראש חדש שיהי' בנגלה ממה שהי' עד עתה מכוסה מחמת הבושה כנ"ל ומעתה לא יכלמו לנצח כל החוסים בך דהיינו שלא יבושו בעוה"ז ולא יכלמו לנצח בעוה"ב שהוא עולם הנצחי אמן כן יהי רצון: ולפ"ז שפיר נוכל לפרש דבר נא ופירש"י ז"ל לפי דרש הגמ' אין נא אלא לשון בקשה בבקשה ממך הזהירם ע"כ כדי שלא יאמר אותו צדיק אברהם ועבדום וענו אותם קיים בהם ואח"כ יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם עכ"ל ורבים תמהו ע"ז איך לחשוד אותו צדיק אברהם שיהרהר אחר מדותיו של הקב"ה ח"ו אך נראה לומר לפענ"ד דלאו מצד שהרהר אחר מדותיו של הקב"ה יאמר ח"ו דהנה לכאורה יש להבין דלמה צריך לזה כדי שיצא ברכוש גדול שישאלו הלא ריוח והכלה לפניו שיצאו בר"ג בדרך ישר ורצוי' דהנה איתא במדרש החדש הזה לכם הה"ד אלה שני בני יצהר העומדים על אדון כל הארץ א"ר לוי מלמד שהי' הקב"ה חוזר ומבקש באיזה דבר לגאול את ישראל ולא הי' מוצא עד שמצא זכותו של משה ושל אהרן והיא עמדה להם הה"ד אלה שני בני יצהר וכו' אמר הקב"ה דיין לישראל שיגאלו בזכות משה ואהרן לכך נאמר ויאמר ד' אל משה ואל אהרן עכ"ל דלכאור' יש להבין הלא הי' להם זכות הרבה במה שלא שינו שם ולשין וכסות ושהי' גדורים בעריות כמו שנאמר החנוכי הפלואי שבטי יה עדות לישראל אמנם זה ג"כ קשה על מה שפירש"י ז"ל על הא דאמר משה מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים ופירש"י ז"ל ואף אם חשוב אני מה זכו ישראל שיעשה להם נס ואוציאם ממצרים עכ"ל וע"ז ג"כ קשה דהלא הרבה זכו כנ"ל אך לפי הנ"ל נוכל לומר דהנה הקב"ה הבטיח לאברהם אע"ה על שאלתו במה אדע כי אירשנה שלא יהי' להם נהמא דכסופא וזהו שפירש רש"י ז"ל שבקש להודיע לו באיזה זכות שירשו' וע"ז השיב לו הקב"ה ע"י שיעמדו בנסיון ארבע מאות שנה כנ"ל ובזה יזכו לירש את הארץ בלתי נהמא דכסופא ועוד הוסיף להבטיחו שגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי דהיינו שיזכו עוד שיתפרסם גדולת אלוקים ע"י זרעו במה שידון את הגוי אשר יעבודו אותם באותות ובמופתים בניסים ובנפלאות ועי"ז יזכו ג"כ שיצאו ברכוש גדול והנה בודאי אלו הזכותים שהי' להם הי' די להם שעל ידי זה יזכו לירש את הארץ בלתי נהמא דכסופא אבל זה לא הי' עדיין כדי שיזכו שיעשה להם ניסים ונפלאות ביציאת מצרים כדי להתפרסם אלהותו רק שיצאו מארץ מצרים בלתי ניסים ונפלאות וממילא שלא יזכו לרכוש גדול וזהו הי' שאלת משה רבע"ה מה זכו ישראל שיעשה להם נס ואוציאם ממצרים כדפירש"י ז"ל הנ"ל והיינו שמשה ידע בודאי זה שזכו שיצאו ממצרים רק בלא ניסים ונפלאו יצאו ביכולת ד' וממילא אינני צריך לשליחותו שילך אל פרעה לעשות לי אותות ומופתים וע"ז השיב לו הקב"ה וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה ופירש"י ז"ל ששאלת מה זכות יש לישראל שיצאו ממצרים דבר גדול יש לי על ההוצאה זו שהרי עתידין לקבל התורה על ההר הזה וכו' יעש"ה והיינו שבזה שיתגלה להם גידל אלוהותי בניסים ונפלאות עי"ז יקבלו את התורה מחמת פחד אלוקים ועוזו וזהו שאמר וזה לך האות פירש אלו הניסים ונפלאות שתעשה ביציאת מצרים תקח לך לאות לפרסם להם גודל יכולת אלוקים כדי שעי"ז יקבלו את התורה וכן הי' דמיד בדיבור הראשון התחיל הקב"ה אנכי ד' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים וא"כ יצ"מ בניסים ונפלאות הוא הכנה לקבלת התורה ושפיר מחויב אני