בית היוצר חלק א יט

אולי הוא חלילה בכלל שונאי ד' אשר על פניו ישלם לו כדי להאבידו חלילה מתקות עה"ב בהא דלא יאחר לשונאו על פניו ישלם לו להשונא שיראה בו נקמה לנכות לו שכר עוה"ב חלילה ע"כ בודאי ראוי להרבות לו אלף אוהביו ואל יהי לו שונא אחד ולזה אמרו אין כלי מחזיק ברכה אלא השלום פירש כי בלתי השלום אין הכלי מחזיק הברכה שיהי' בטוח שנשאר אצלו גם לעה"ב כי יכול להיות שנאכל בעה"ז ולא נשאר לעה"ב חלילה כנ"ל משא"כ כשיהי' לו שלום אזי הוא בטוח שהוא הכלי שמחזיק את הברכה גם לעה"ב ד' ירבה שלו' ושלום בגבולנו ויביא את משיח צדקנו בבי"א כי"ר: דרוש לפורים ולמתן תורה במס' יומא דף כ"ט למנצח על אילת השחר וכו' אמר ר' אסי למה נמשלה אסתר לשחר לומר לך מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הניסים כלם והא איכא חנוכה נתנה ליכתוב קאמינא ע"כ והקשו המפרשים ז"ל דמה משיב נתנה לכתוב קאמינא והא עיקרא דדינא פריכא ולמה חנוכה לא ניתנה לכתוב כמו שניתנה מגילת אסתר ונלענ"ד דהנה אמרו רז"ל בשבת פ' ר"ע ויתיצבו בתחתית ההר אמר רבא מכאן מודעה רבה לאורייתא וכו' אעפי"כ הדור קבלו' בימי אחשורוש והקשו התוס' הרי דרשו במגילה דאסתר ברוה"ק נאמרה שנאמר קימו וקיבלו קימו למעלה מה שקיבלו למטה הרי צריכין קרא לדרשא דהכא יע"ש ונלענ"ד דהנה התוס' הקשו דלמה הוצרך לכפות עליהם ההר כגיגית כדי שיקבלו את התורה והא כבר אמרו נעשה ונשמע ומביא הש"ך תירוץ דמה שאמרו נעשה ונשמע היינו על התורה שבכתב ומה שכפה עלהם הר כגיגית כדי לקבל תורה שבע"פ יע"ש. ובזה אמרתי לפרש דברי הפייטין שאמר עליונים ששו ותחתונים עלזו בקבלת תורה הכתובה מסיני דיש לדקדק דאיך קאמר דעליונים ששו בקבלת תורה הא העליונים לא הסכימו שיתנו התורה לישראל דהא אמרו תנה הודך על השמים אמנם לפי הנ"ל ניחא דנוכל לומר דמה שלא הסכימו המלאכים ליתן התורה לישראל הוא משום שהוצרך לכפות עליהם הר כגיגית ועל זה אמרו דלמה לך ליתן להם התורה בכפי' ובאונס תנה הודך על השמים ואנו נקבלינה ברצון גמור בלי שום כפי' אך כל זה הי' טענתם שפיר על תורה שבע"פ אבל על תורה שבכתב שקבלו אותה ישראל ברצון שהרי אמרו נעשה ונשמע בודאי גם הם הי' מרוצים לזה שיתנו להם התורה בשמחה וזהו שאמר עליונים ששו וכו' בקבלת תורה הכתיבה מסיני דהיינו תורה שבכתב שקבלו ברצון גם עליונים ששו בקבלתם וא"ש: והנה המפרשים עמדו ע"ז הא דקבלו עתה בימי המן התורה ברצון ולא בדורת הראשונים שאיפשר שהי' צדיקים יותר הי' להם לקבל התורה ברצון ולפי הנ"ל נראה לומר טעמא דמילתא דבשלומא מעיקרא הי' קשה עליהם לקבל שיהי' הם מוכרחים לשמוע דברי חכמים מה שהם מפרשים התורה שבכתב עפ"י סברתם וקבלתם עפ"י המידות שהתורה שנדרשת בהם ומוציאים מתוך כך תילי תילי דינים הרבה יותר ממה שנמצא בפירוש בתורה שבכתב משא"כ עכשיו בימי המן שראו שהי' אחשורוש ירא להרע לישראל משום דאית בהו רבנן וכן הי' דכיון שגזר מרדכי ואסתר תענית בטלו את הגזירה ולא עוד אלא דכתיב ויעבור מרדכי ויעש וכו' אמר רב שהעביר יום ראשון של פסח ובטל בזה את הגזירה וא"כ ראו הכח שיש לחכמים אפי' לעקור דבר מן התורה בשב וא"ת ומן השמים הסכימו עמהם דהא הגזירה נתבטל עי"ז ולזה מיד קבלו עליהם גם תורה שבע"פ דהיינו דברי חכמים ופרושיהם וגזירותיהם הכל ברצון גמור ומעתה גם העליונים הסכימו גם על תורה שבע"פ שיתנו לישראל אעפ"י שמעיקרא אמרו תנה הודך עה"ש הוא משום שלא רצו לקבלו ברצון כנ"ל וזהו שאמר קימו למעלה מה שקבלו למטה דהיינו שגם למעלה הסכימו על הא דקבלו למטה ומפני מה הסכימו למעלה מפני שקבלו ברצון וזהו שאמר קימו מה שקבלו כבר דהיינו שקבלו ברצון וא"כ שני הדרשות המה חד והא בהא תלי' ושפיר מיושב קו' התוס' הנ"ל וא"ש: והנה ידוע החילוק בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ הוא שהתורה שבכתב ניתנו לכתוב אבל תורה שבע"פ לא ניתנו לכתוב ועד הנס פורים הי' עוד חילוק גדול ביניהם שהתורה שבכתב קבלו ברצון ותורה שבע"פ קבלו באונס ועכשיו שקבלו גם תורה שבע"פ ברצון וא"כ בטלו החילוק הזה שהי' עד עתה בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ שזה הי' ברצון וזה באונס ועכשיו שניהם שוים ששניהם ברצון קבלו ולהודיע דבר הגדול הזה ניתנו מגלת אסתר לכתוב ככל דיני כתיבות תורה שבכתב כדי שידעו שמעתה שקבלו גם תורה שבע"פ ברצון גמור כמו שקבלו מעיקרא תורה שבכתב וא"כ גם תורה שבע"פ קבלו באותו מדריגה שקבלו תורה שבכתב ולזה נתנו המעלה למגילת אסתר שיהי' לה כל דיני תורה שבכתב וזהו שניתנה לכתוב וא"ש: ובזה יש לפרש הא דקאמר ר"א למה נמשלה אסתר לשחר לומר לך מה שחר סוף הלילה אף סוף אסתר כל הניסי' דיש לדקדק איך הקרא מדמה את הניסים ללילה דקאמר דמה השחר סוף הלילה אף אסתר סוף הניסי' ונלענ"ד דהנה יש להבין ענין הנס דהוא שינוי הטבע ממה שהוטבע בטבע בשעת בריאת שמים וארץ כדברי הרמב"ן ז"ל שמפרש בראשית ברא אלוקים דמילת אלוקים הוא הטבע שהאלוקים בגמ' הטבע ומעתה למה לפי"מ שדרשו חכז"ל בראשית ברא אלוקים בשביל ישראל שנקרא ראשית ובשביל התורה שנקרא ראשית וא"כ כשקבלו ישראל את התורה אשר רק בעבור זה נברא השמים וארץ ובעבור זה נברא כל הטבע שנטבע בבריאת שו"א וא"כ בודאי נשתעבד כל בריאות שמים וארץ והטבע שנטבע בהם תחת ישראל שקבלו את התורה וא"כ מפני מה אנו מצווים לעשות זכר להניסים ונפלאות שנעשה לנו במה שנשתנה הטבע עבורנו הלא מחויבת הוא הטבע להשתנות לצרכינו כיון שהוא משועבדת לנו כנ"ל ובשלמא עלי יציאות מצרים לא קשה כיון שהי' קודם קבלת התורה וגם שהיתה הקדמה לקבלת התורה כדכתיב וזה לך האות אשר תעבדון האלדים על ההר הזה אבל על שאר הניסים שהי' אחר קבלת התורה קשה. אמנם גם ע"ז לא קשה כיון שלא קבל ואת התורה ברצון ורק באונס ולזה אין הטבע משועבדת כ"כ להשתנות עבור ישראל ורק בקושי היא מוכרחת להשתנות בגזירות הבורא ב"ה ולזה שפיר הוי הנס דומה ללילה שאין לפרסמה לעין כל כיון שלא בא בזכותנו יען שלא הי' קבלת התורה ברצון משא"כ בימי אסתר אחר שקבלו את התורה ברצון תו אין לעשות כ"כ שכר כשנעשה נס כיון שהטבע משועבדת להשתנות עבור ישראל כיון שכבר קבלו את התורה ברצון ואדרבה כשאנו מזכירין את הנס הוא קצת ריעותא דמזה מוכח שלא היינו עושין רצונו של מקום ב"ה כיון שהי' צריכין לנס אבל מה שנעשה הנס אחר התשובה אין זה שום חידוש כיון שהטבע מוכרחת להשתנות עבור ישראל כנ"ל ואדרבה אין זה נקרא נס כיון שהטבע מוכרחת להתנהג כדרך שצריך ישראל מקבלי התורה ובזמן שנקראת נס זהו דומה ללילה וזהו שאמר מה השחר סוף הלילה אף אסתר סוף הנסים דכל הניסים שהי' עד אסתר הי' בבחינת לילה דלאחר אסתר אין לעשות זכר לנס כיון שכבר קבלו התורה ברצון. וע"ז פריך האיכא חנוכה דאנו עושים זכר להנס בהדלקת הנרות ובהלל והדאה וע"ז משני דמ"מ לא ניתנה לכתוב דהיינו שאין אנו עושי' זכר כ"כ בפרהסי' שיהי' קורין ממגילה כתיבה ברבים כדרך שאנו עושים במגילה משום דאם אנו רוצים לכתוב בפירוש הנס אזי אנו מחויבים לכתוב ג"כ הטעם והסיבה שסיבב לבא לזה שיבוא צרות ר"ל על שונאי ישראל שהיו צריכין לנס דבשלומא גבי מגילה לא הי' צריכין לכתוב זאת בפירוש כיון דבלא זה ג"כ לא קשה ע"ז כיון דלא קבלו את התורה ברצון ולזה עלולים הי' לפגע בהם ר"ל פגעי הזמן משא"כ עכשיו לאחר שקבלו התורה ברצון וא"כ הזמן משעובד תחת ישראל שקבלו את התורה כנ"ל וא"כ כשצריכין לאיזה נס אזי הם צריכין לפרש באיזה עון הגיע להם זאת שהי' צריכין לנס כיון דבלא עון בודאי לא שלטה בהם שום פגעי זמן ולזה לא יהי' כתיבת הנס לשמחה כיון שהי' מוזכר בהם הסירחון ולזה אעפ"י שעושין זכר להנס כדי להודת ולהלל אבל לא ניתנו לכתוב וא"ש: ועוד אפשר לפרש דלמה לא ניתן נס חנוכה לכתוב דהנה מבואר בספר עמוד העבודה דדבר רוחני לא ניתן לכתוב רק נותן להאמר כדכתיב ויפח באפיו נשמת חיים ומתרגם באנקלס רוח ממללא דהיינו הא דנשמת חיים דהוא דבר רוחני אינו נותן אלא להאמר ברוח ממללא כיון דהדיבור אינו בא אלא מכח הנשמה שהיא רוחני אבל דבר שבכתב שהוא בא מכח כלי עשי' דהיינו הידים ולזה הוא דבר גשמי ובזה ג"כ נוכל לפרש דברי הפייטן הנ"ל דעליונים