בית היוצר חלק א יח

כי אם לא עכשיו חלילה בעוה"ב אבדה תקותנו חלילה וזהו שאמר אולי יחנן בשעת דין פירש בעוה"ז בזמן שיש חנינה כי אין רחמים בדין פירש ביום הדין הגדול בעוה"ב כי אז אין רחמים בדין כיון שהפתח התשובה פתוח בעוה"ז וא"ש: וזהו ג"כ אפשר כונת המדרש לדוד ד' אורי בר"ה וישעי ביוה"כ היינו הא דד' אורי פירש שד' שהוא מידת הרחמים האיר לי הוא ביום הדין בעוה"ז בר"ה זהו הישועה שלי ביוה"כ כיון שע"י זה מהני תשובה א"כ ממילא יהי' לי ע"י זה כפרת עונות ביוה"כ וא"ש. והנה ידוע כי בבריאת שמים נכלל עוה"ב ובבריאת הארץ נכלל עוה"ז וזהו שאמר בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ כאן הקדים השמים להארץ כיון שבמידת הדין הי' עיקר הכונה לבריאת שמים דהיינו עוה"ב והארץ דהיא עוה"ז היא רק טפל משא"כ לקמן קאמר להיפך ביום ברוא ד' אלוקים הארץ ושמים דלענין שיתוף מידת הרחמים הי' עיקר הכונה לבריאת הארץ שהיא עוה"ז ולזה הקדים ארץ לשמים וא"ש: ומעתה לפ"ז נוכל לומר דהא דמשלם גמול טובו של רשע בעוה"ז הוא לטובת הרשע משום דאלו הי' מניחין את גמולו לעוה"ב בזמן שהמידת הדין שולט בלא שיתוף מידת הרחמים כשהי' מעיינין אז בענין עשיית מצוותיו לא הי' מגיע לי שום שכר משא"כ בעוה"ז שגם המידת הרחמים נוהג אזי לפי המה"ר שפיר מגיע לו שכר ולזה משלמין לו בעוה"ז לטובתו וגם מה שמשלמין להצדיק רעתו בעוה"ז וזהו ג"כ כונת הכתוב בתהילים סי' ק"ג רחום וחנון ד' ארך אפים ורב חסד פירש לפי שד' מתנהג בעוה"ז באלו מידות הרחמים לפיכך קאמר לא לנצח יריב ולא לעולם יטור פירש לפיכך משלם להצדיק בעוה"ז על חטאותיו ולא לנצח יריב פי' ולא מניחו לעולם הנצחי ולא לעולם הנצחי יטור לו רעתו כיון ששם מידת הדין נוהג משא"כ בעוה"ז לא כחטאינו עשה לנו ולא כעונותינו גמל עלינו כיון שבעוה"ז מתנהג באלו המידות הרחמים הנ"ל הוא ג"כ מאוד לטובת הצדיק דאלו הי' מניחין את עונשו לעוה"ב בזמן שהמיה"ד שולט הי' העונש גדול עד מאוד ולזה משלמים לו בעוה"ז בשעה שהמיה"ר שולט א"כ ממילא יהי' עונשו קל הרבה לפי המידת הרחמים וא"ש: ומעתה בודאי יותר טוב לקבל גמול העונש בעוה"ז מגמול המצו' כנ"ל ולזה הוא דקאמר צדיקים אעפ"י שיש להם שכר הרבה אין מבקשים אלא מתנת חנם כיון שיפה שעה של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז ולזה אין מבקשים שכרם בעוה"ז אלא במתנת חנם וזהו אפשר כונת הכתוב רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם שהוא כפל לשון אך לפי הנ"ל ניחא וזהו כונתו רצון יראיו יעשה פירש שהקב"ה עושה רצון יראיו ואין משלם להם שכרם בעוה"ז מפני שיפה שעה אחת בעוה"ב מכחהעה"ז אלא באיזה אופן בא להם גם בעוה"ז איזה טובה הוא מפני ואת שועתם ישמע ויושיעם פירש שהוא יתברך שומע שועתם לתת להם במתנת חנם וא"ש: והנה החילוק כשמקבל בעוה"ז במתנת חנם אזי יש לו תקו' שישאר שכר מצוותיו בעוה"ב משא"כ אם מקבל בעוה"ז שכר מצותיו חלילה אזי אבדה תקותו מעוה"ב ומתנת חנם הוא בבחינת חסד ושכר מצות הוא בבחינת אמת כיון שראוים לו באמת עבור שכרו וזהו שאמר אך טוב וחסר ירדפני כל ימי חיי פירוש אם זהו הטובה שירדפנו כל ימי חיי יהי' במתנת חנם בבחינת חסד ולא בשכר מצותו אזי אקו' על ושבתי בבית ד' לאורך ימים פירש שאקו' שיהי' לי בעזה"י חלק גם לעוה"ב אמן כי"ר: והנה שמעתי מאדמ"ו הצדיק והקדוש בעה"מ ספר אמרי א"ש זצוק"ל לפרש הפסוק בתהילים סמוך לבו לא יירא עד אשר יראה בצריו דהנה חמיו הצדיק והקדוש מו"ה דוד דייטש זי"ע ע"ה תירץ על קו' הנ"ל דאיך אפשר לשלם לרשע בעוה"ז שכרו מעוה"ב דהא יפה ש"א בעוה"ב מכל חיי עוה"ז דהנה איתא דמי שרואה נקמה בשונאו זהו מעין עוה"ב כמו שהתענוג בעוה"ב הוי בלא אכילה ושתי' כן הוא הנאה זו כשרואה נקמה בשונאו בלא אכילה ושתי' והנאה זו נותן הקב"ה להרשע בעוה"ז בצרוף הנאת העוה"ז ובזה יהי' שכרו משלם ובזה הוא ז"ל מפרש הפסוק ומשלם לשונאיו על פניו להאבידו לא יאחר לשונאיו על פניו ישלם לו וזה כפל לשון ולפי הנ"ל ניחא וזה כונתו ומשלם לשונאיו על פניו להאבידו פירוש הקב"ה משלם לשונא שלו דהיינו להרשע בעה"ז על פניו כל גמול צדקתו כדי להאבידו מעוה"ב שלא נשאר לו לעה"ב כלום וכ"ת איך יוכל זה להיות הא יפה שעה אחת בעוה"ז מכל עוה"ב לזה אמר לא יאחר לשונאו פירש שהקב"ה לא יאחר לשונאו של הרשע על פניו ישלם לו פירוש שמשלם לשונאו של הרשע לפניו כדי שיהי' לו גם הנאה זו בחייו שיראה נקמה בשונא ובזה יהי' שכרו משלם עם כל העה"ז שלו ע"כ דפח"ח ושפתים יושק: ומעתה לפ"ז כשאדם יראה את עצמו בטובה בעוה"ז צריך לדאוג אולי הוא מחמת שכר מצותיו ואזי לא יהי' לו שום תקו' לעוה"ב חלילה אמנם לפי דברי הקדוש הנ"ל בעוד שאינו רואה נקמה בשונאו בחייו לא אבדה עוד תקותו מעה"ב וזהו שאמר סמיך לבו לא יירא פירוש כשיהיו לבו סמוך בטובת העוה"ז באופן שיהי' לו מקום ליראה עבור תקותו מעוה"ב כנ"ל אמנם לא יירא עד אשר יראה בצריו פירש בעוד שאינו רואה נקמה בצריו אין לו ליירא כיון שיפה שעה אחת בעה"ז מכל חיי העה"ב ע"כ דברי קדש מאדמ"ו זצ"ל ודברי פח"ח ושפתים יושק: וזהו שאמר ארומימך ד' כי דלתני ולא שמחת אויבי לי פירט אני משביח ומהלל את ד' כי דלתני אבל אין אני ירא אולי יהי' זה שכר מצוותו וחלילה יאבד תקותו בעה"ב כי לא שמחת אויבי לי פירש שלא שמחת אויבי לי שלא נתת שמחה לי באויבי כיון שלא ראיתי נקמה בשונאי א"כ בודאי אין זה שכר מצוותו כל וא"ש: ובזה נוכל לפרש כונת המדרש בפרשת פנחס פנחס בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בדין הוא שיטול את שכרו לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום והוא פלא ולפי הנ"ל ניחא דהנה ידוע דשכר מצו' בהאי עלמא ליכא אלא הוא מונח לעה"ב כנ"ל אמנם לפנחס רצה הקב"ה לשלם כפל עבור מסירת נפשו היקר בעה"ז ובעה"ב אך אולי יהי' שכרו בעה"ז איננו לרצונו כיון שתמיד יהי' דואג שלא יהי' עבור שכרו מעה"ב אך כשיהי' לו שלום עם כל האדם ולא יהי' לו שום שונא אזי ממילא לא יהי' לו הנאת ראיית נקמה א"כ לא יהי' לו שום יגון ואנחה וזהו שאמר פנחס בן אלעזר בן אה"כ השיב את חמתי מעל בני ישראל א"כ בדין הוא שיטול את שכרו גם בעה"ז אך שלא יהי' יושב ודואג עבור שכרו מעה"ב לכן אמור לו הנה אני נותן לו את בריתי שלום כנ"ל וא"ש. זהו ג"כ אפשר כונת הכתוב בתהילים אלוהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה ליישב כפל הלשון זהו פירשו אלוהים יחננו הקב"ה יחננו במתנת חנם ויברכנו בעוה"ז ולא בשכר המצות וע"י זה יש לנו תקו' לעולם הבא לשכר הנצחי וע"י אמר יאר פניו אתנו סלה פירוש שע"י שאלהים יחננו ויברכנו בעה"ז במתנת חנם ע"י זה יאר פניו אתנו סלה לעה"ב אמן כי"ר: ובזה נוכל לפרש בעזה"י ברכת כהנים יברכך ד' וישמרך פירוש יברכך ד' בעה"ז אך עכ"ז וישמרך שלא תאבד תקותך מעה"ב וכ"ת א"כ איך יבוא הטובה בעה"ז לזה הוא אומר יאר ד' פניו אליך ויחינך פירוש שיתנו לך בעה"ז בחנינה במתנת חנם כפירושו של ויחינך וכ"ת איך יודע לך זאת שלא תהי' יושב ודואג עבור שכר העה"ב לזה הוא אומר ישא ד' פניו אליך וישם לך שלום וכיון שיהי' לך שלום א"כ ממילא לא יהי' לך רשות שתוכל לראות בו נקמה א"כ כיון שלא יהי' לך הנאת ראיית נקמה בשונאך ממילא תהי' בטוח על הנאתך בעה"ז שלא תהי' משכר עוה"ב כיון שיפה שעה אחת בעה"ז מכל חיי עוה"ב וא"ש: וסיימתי בעזה"י זה הדרוש של חנוכה בברכת כהנים אשר הנס חנוכה היתה על ידיהם בברכת שלום ומאוד מאוד כמה וכמה דברי מוסר נוכל ליקח מדברים האלה לראות כמה גדול השלום ולרדוף אחרי השלום בשתי רגלים כי אם יהי' לו שלום עם כל אדם אזי ינצל מכמה וכמה עבירות גדולות בראשונה שילא ידבר לשון הרע וידון את כל האדם לכף זכות כידוע ששנאה מקלקלת השורה והאהבה מקלקלת השורה ולא יבוא לידי נקימה ונטירה ויהי' בכלל כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו ומה גם לפי דברי הגאונים הנ"ל כשלא יהי' לו שונא וממילא לא יראה נקמה בשונאו א"כ יהי' בטוח שכל הנאותיו בעה"ז לא יתנכה לו משכר העה"ב כי אם יראה נקמה בשונאו תמיד יהי' יושב ודואג