בית היוצר חלק א קנד

ולזה הוי שפיר הפי' דריאה דאוושא כשר היכא דלא מבצבצא משו' דהוי זיקא דבו"ב היינו שניקבו שני הקרומי' זה שלכ"ז הרוח יוצא מזה ולזה אוושא ואעפי"כ כשר כדברי הרשב"א ז"ל אבל היכא דלא ניקבה לחוץ בודאי לא אוושא רק מחמת הסימפונות וטריפה והיכא דניקבה זה שלכ"ז יותר מסתבר דאוושא מחמת שיצא הרוח מנקב התחתון לנקב העליון ואעפ"כ כשר כיון שאין הנקבי' מכווני' זכ"ז כדברי הרשב"א הנ"ל וזה דאתי הגמ' לפסוק דעליון מגין על אפי' היכא דניקב גם העליון שלא כנגד התחתון וזה נשמע מדברי ר' יוסף כנ"ל וא"ש: ומעתה זהו דאתי הבה"ג לאשמעינן דהאי דריאה דאיגלד כשר היכא דלא מפקא זיקא דהיינו דלא אוושא אבל היכא דאוושא טריפה אפי' בדיקה לא מהני וזהו מוכח מלשון הבה"ג דלא קאמר דצריך בדיקה אע"כ דאתי לאשמעינן דלא מהני בדיקה וזהו יותר ממה שכ' התב"ש דאתי הבה"ג לאשמעינן דלא מהני אפי' בדיקות מים פושרין כנ"ל היכא דאוושא וממילא בשאר ריאות ודאי שפיר סבר דצריך בדיקה בנפיחה וא"ש. והארכתי בזה כדי להניח דעתך הגם שטרדותי מרובי' מאד וכו' דברי אביך האוה"נ: ה"ק יואל צבי ראטה סימן נ"ה בעזהי"ת עש"ק שמות תרמ"ז לפק"ק חוסד יע"א שוכ"ט לכבוד הרבני המופלג כש"ת מו"ה נחמן ג"ב ני' בהערמאנשטאדט יע"א מכתבו הגיעני וכו' וזה שאלתו שקבל מעות סך שש מאה זהו' מן איש א' על עסקיו לחלק ריוח בתורת היתר עיסקא רק שהי' ההיתר עיסקא בע"פ ולא כתב שטר עיסקא רק על הקרן מסך ששה מאות זהו' נתן וועקסיל וכבר נתן לו את הריוח ואח"כ שילם לו גם מן הקרן סך חמשה מאות ושלושי' זהו' והשאר רוצה לעכב מן הקרן עבור הריוח שנתן לו הגם כי הדין הזה אם מותר ליתן ריוח אם המלוה לקח כתב על הקרן לחוד מבואר בש"ך דיו"ד סי' קע"ז ס"ק מ"ט בשם הב"ח דאם בע"פ בפני עדי' דמוציאין ממנו אפי' בע"כ והרג"מ האריך שם ומסיק דלכתחלה אסור לעשות כן אבל אם עבר ועשה חייב הלוה ליתן הריוח רק הפ"ת שם ס"ק ו' מביא בשם תשו' הרא"ש דאם כתב רק הקרן בשטר אפי' אם הלו' רוצה ליתן אסור ליקח ממנו עכ"ל. אמנם אין הנידן שלו דומה לראי' לדברי הרא"ש שמביא הפ"ת משום דתשו' הרא"ש איירי שהתנאי הי' בלי עדי' דז"ל תשו' הרא"ש שמביא הפ"ת ובנידן זה שכתבו הממון בשטר וכל האחריות על שמעון לא יטול ראובן מן הריוח כלום אעפ"י שהתנה שיחלקו ביניהם הריוח וההפסד מ"מ כיון שלא נכתב התנאי בשטר ויוכל ראובן לגבות כל הממון בשטר וכו' ולזה אסור ליקח מן הריוח כלום וכו' עכ"ל והנה כ"ז אם אין עדים על התנאי אזי שפיר יוכל ראובן לגבות כל הממון בשטר משא"כ כשהתנאי הוא בפני עדי' בודאי לא יוכל לגבות כל הממון בשטר אפי' אם יהי' הפסד כיון דאיכא עדים על התנאי שאם יהי' הפסד יפסיד גם המלו' וא"כ הוי כאלו נכתב התנאי בשטר כדברי הב"ח הנ"ל דהיכא דהוי התנאי בפני עדים הוי כאלו מפורש העיסקא בשטר ומוציאין אפי' בע"כ והגם שבטו"ז שם ס"ק ל"ג משמע דאעפ"י שיש עדים לזה שנעשה בעיסקא מ"מ כיון שיש שטר מכבר והתנאי אינו מבורר רק בע"פ וכיון שיש צד לפנינו שיוכל לגבות הקרן במילואו אף שיהי' הפסד הנ"ל קרוב לשכר ורחוק להפסד ומ"ה אסור יע"ש. וע"ז כבר מבואר היטב תשובה בדגמ"ר דכשם לגבי יתמי קרוב לשכר אם ימות המלוה כך הוא רחוק מהשכר אם ימות הלוה ובפרט כשיש עדי' בודאי לא יוכלו להכחיש לא הריוח ולא ההפסד יהי' איך שיהי' הוי הטו"ז יחיד לגבי הש"ך בענין זה והב"ח והדגמ"ר שהמה רבים ובודאי הלכה כרבים: ומה שרוצה לדמות להאי מוגרמת בגמ' דב"ק דף צ"ט המובא בטו"ז ובנקוה"כ ביו"ד סי' י"ח ס"ק ח' דלענין ממון אינו יכול להוציא דלמא הלכה כר"י אינו דומה דבשלמא התם הוי חזקת ממון ומספיקא ל"מ מחזקת ממון כיון דיכול לומר קים לי כמאן דפסק דאינו פטור אבל דכא לענין ריבית מביא בס' עצי לבונה בשם שע"ד שכ' דלענין א"ר אי הוי פלוגתא אי הוי ריבית או לא כיון דהוי סדר"ב אזלי' לקולא ואף דבממון ליש כן היינו מטעם חזקת ממון והכא דהלוה נתחייב מעצמו מרצונו הטוב ל"ה חזקת ממון גבי' רק דאיסור ריבית רביע עלי' ונגד האיסור שוב הוי סדר"ב ולקולא ומחיוב הלו' ליתן לו יע"ש. ובפרט דאיכא כאן עוד ספק כיון שכבר נתן לו הריוח רק שעתה רצה לנכות לו מן הקרן דאיכא דעה א' בסי' קס"ו סעי' ג' דלא יוכל לנכות לו בא"ר והגם שהרמ"א כ' שם דהעיקר כדעת האחרת דמנכינן לי' מ"מ מידי ספיקא לא נפקא וחזי לאצטרופי לדעת הרבים הנ"ל דלא מיקרי ריבית ותו אין לי פנאי כעת מלכתוב יותר דברי אוה"נ ה"ק יואל עבי ראטה החופק"ק הנ"ל סימן נ"ו שוכ"ט לכבוד ידידי הרבני המופלג החסיד המפואר כש"ת מו"ח אברהם פאללאק ני' בעיר הערמאנשטאדט הנה בשבוע העברה כתבתי תשובה למו"ה נחמן ג"ב ני' ולמעלתו לא הי' לי פנאי להשיב יען שלא הייתי בביתי בש"ק העל"ט וכו' וע"כ נתאחר ע"ע ואין השתנות גדול בין השאלה שכ' מעלתו ובין מ"ש הר"נ הנ"ל רק שמעלתו ביאר היטב יותר וגם כ' שקיבל שכר בטילה ועוד עניינים חילוקים דקים. מש"כ מע' שאין הנידון דומה לדברי הפ"ת דהפ"ת מיירי כמו שהעולם נוהגין שלווין מאה זהו' וכותב בשטר על הקרן והריוח ביחד על ק"כ או יותר וע"ז עושים היתר עיסקא וזה משמע ג"כ מלשון המחבר שם סעי' כ"ד שכ' דשמא לא יהי' כ"כ ריוח ונמצא נוטל ממנו ריבית משמע שמיירי בדבר קצוב עכ"ל בקיצר. והנה זה מובא בהיפך שם בש"ך מ"ח דהמחבר מיירי כאן בשלא קצב בדבר ידוע יע"ש וגם בפ"ת מבואר שם בפי' דאיירי שלא נכתב בשטר רק הקרן לבד ולא הריוח ואעפי"כ אוסר שם יע"ש היטב: וגם מ"ש מעלתו שכל העסק היא בשותפות וגם שילם מאגאזין געלד וגם הי' איזה פעמים היזיק וחושב לו ההיזק וגם הוא בעצמו הי' מסייע בהעסק כמה פעמים דבר מיעוט ועוד יותר שהרבה פעמי' לא הספיק מעותיו של הנותן ונתן גם ר"נ הנ"ל גם ממעותיו להעסק וא"כ הי' נראה שהוא כמו שותפות והרמ"א כ' שם סי' קע"ז סעי' ג' וז"ל וכ"ז כשאחד נותן המעות אבל אם כ"א נותן מעות אפי' א' מתעסק לבד אין כאן עיסקא אלא הוי כשותפות בעלמא עכ"ל רמ"א הרי שאין כאן חשש רבית עכ"ל מעל' אמנם כ"ז אינו מועיל כלל היכא שכותב שטר על המלו' לבד כמבואר בפי' בדברי המחבר שם בסעי' כ"ז ח"ל וכן לא יתן לו מעות בתורת עיסקא או שותפות ויכתב אותם מלו' שמא ימות ונמצא השטר ביד היורש וגבה בי את הריבית וכ' שם הש"ך בס"ק מ"ט אפי' הקרן לחוד יע"ש. וא"כ מבואר ביאר היטב בהמחבר דאפי' כשהוא בשותפות אסור משו' רבית כשנכתב שטר על המלו' ואפי' על הקרן לחוד. ומ"ש הרמ"א דהוי כשותפות בעלמא ומותר זו דוקא היכא דלא נכתב במלו' בשטר אבל כשנכתב במלו' בשטר בלי שום תנאי עיסקא או שותפות בודאי אסור אמנם כ"ז כשהי' תנאי עיסקא בע"פ בלא עדים דאז יש חשש דשמא ימות המלו' ויהי' הפסד ויורשים יוגבו בשטר כל הקרן וא"כ הוי קרוב לשכר ורחוק להפסד כמבואר בטו"ז שם ס"ק ל"ג יע"ש אבל כשהי' התנאי עיסקא בע"פ בפני עדים אז דעת הב"ח והש"ך מביאו שם דהסכים עמו דמוציאין ממנו בע"כ וכ"ה דעת הדגמ"ר והפ"ת הכל כאשר בארתי בתשו' שכתבתי להר"נ והנני שולח ההעתקה רצוף פה וממילא בנ"ד בודאי ההלכה מבואר דלא הוי רבית כיון דהוי התנאי עיסקא בע"פ בפני עדי' ממילא יש לצרף גם זה דהוי בשותפות אם הי' כן בבירור כדברי מעלתו וגם הסניף שכבר שילם לו את הריוח ותו אין לי כעת פנאי להאריך וד' את שנותיו יאריך כאות נפשו הטהור ונפש אוה"נ: ה"ק יואל צבי ראטה החופק"ק הנ"ל