בית היוצר חלק א קמז

באשבורן וא"כ אין המפצי מהוי' את המקו' שיהי' מקו' טהרה ע"י המפצי כי מבלעדי המפצי ג"כ הזוחלין מטהרין רק שהמפצי צריך שישארו הזוחלין פה כדי שידעו בודאי שטובל בתוכו כנ"ל כמו שמבואר ביו"ד בסי' ר"א בסעי' נ' דמקו' של מי גשמים שנפרץ אחד מכתליו והמים יוצאים דרך הסדק ואם בא לסתום הסדק כדי שישארו בו מ' סאה יש מתירין לסתום בכל דבר שמקבל טומאה יע"ש. וא"כ כש"כ כאן שמותר לעשות מחיצה במפיץ אעפ"י שהיא מקבל טומאה כדי שלא יזחלה זוחלין להלאה וישארו כאן כדי שידע בבירור שטבל בתוכו ובפרט כאן שאינן מקבל טומאה רק מדרבנן בודאי שיש לסמוך בזה על היש מתירין ואפשר דגם דיעה הראשונה מסכים לזה ועוד יותר דכיון דאיכא ספיקא דבלא המפצי ג"כ הוא טובל בזוחלין וא"כ בודאי הוי דומה להא דאיתא בסעי' מ"ט שם דאם ממשיך ממעין או ממקו' אפי' ע"י דבר המקבל טומאה ג"כ כשר וא"ש: ובזה שפיר נוכל לבאר טעמו של ר"ת ז"ל דהוא מתיר לטבול בנהרות אפי' בשעת הפשרת שלגים אע"ג דהוי ס' שמא רבו נוטפים על הזוחלים היינו משום דהוי ס"ס חדא דלמא איכא רבו' זוחלין כדברי שמואל דנהרא מכיפי' מתברך ואפי' את"ל דנוטפים הוי רבוי' עכ"ז עדיין איכא ספיקא דלמא נתכסה כל גופו במיעוט הזוחלין וכ"ת א"כ הא גופא קשי' על אבו' דשמואל דעשה לבנתי' מקוואות ביומי ניסן משום שמא ירבו הנוטפין על הזוחלין הא איכא ס"ס כנ"ל. וא"כ הי' יכולים לטהר בנהרות משום דאפי' רבו הנוטפין עדיין יוכל להיות שהם טובלים במיעוט הזוחלין לפי דברי הר"י קורקס הנ"ל דשם המיעוט לא בטיל אמנם לפענ"ד נראה שדברי הר"י קורקס הנ"ל תליא במחלוקת הראשונים ה"ה השיטה מקובצת בשם הר"ש דאע"ג דאמרי' דמרובא קפריש מ"מ ספק הוי רק התורה התירה ס' זה והתוס' סברי דהיכא דאמרי' מרובא קפריש הוי ודאי כשר ואין כאן ס' כלל והפלתי ביו"ד סי' ס"ג הביאם יע"ש שהפלתי מבאר שם דבסברת אלו נחלקו רב ושמואל בענין אי הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב דרב סבר דהולכין בפ"נ אחר הרוב היינו משום דסבר כסברת התוס' דרוב הוי ודאי ואין כאן שום ספק כלל ושמואל דסבר דאין הולכין בפ"נ אחר הרוב היינו משום דסבר כסברת הש"מ בשם הרא"ש הנ"ל דאינו אלא ספיקא יע"ש. ואנכי אמרתי כבר דתלי' בפלוגתא דרב ושמואל אם הולכין בממון אחר הרוב דרב סבר דהב"מ אחר הרוב היינו משום דרוב הוי ודאי ושמואל דסבר אין הב"מ אחר הרוב הוא משום דסבר דרוב לא הוי אלא ספיקא ומספיקא לא מפקי' ממונא ואמרתי בזה ליישב דברי הרמב"ם ז"ל בסוגי' דבשנמה"ע ומעתה נוכל לומר דכאן נמי פליגי בזה רו"ש דרב לשיטתו דסבר דרוב הוי ודאי ולזה אין מקום לדידי' לדברי הר"י קורקס הנ"ל דשם המיעוט לא בטיל דודאי בטיל כיון דרוב הוי ודאי כמו שמבואר ברש"י ז"ל בחולין בסוגי' דזרוע בשילה דהטעם ביטול ברוב הוא מקרא דאחרי רבים להטות יע"ש. וא"כ בודאי בטל לגמרי וא"כ אי נימא דרבו הנוטפין על הזוחלין בודאי תו אין שום ספק דיהי' מועיל הטבילה ואבו' דשמואל דסבר כוותי' שפיר עביד לבנתי' מקוואות ביומי ניסן מכח האי ספיקא דשמא ירבו הנוטפים על הזוחלין דתו ליכא שום ספק משא"כ שמואל דס' דרוב לא הוי אלא ספיקא ואנו קיימ"ל כוותי' דהלכה הוא כן דאין הבמאה"ר וממילא שפיר קיימ"ל כדברי הר"י קורקס הנ"ל דשם המיעוט לא בטל ולזה שפיר פסק הר"ת ז"ל דמותר לטבול בנהרות אפי' היכא דאיכא חשש שירבו הנוטפין על הזוחלין משום דעדיין איכא עוד ספק דלמא טבל ונתכסה כל גופו במיעוט הזוחלין כנ"ל וא"ש: ולפי"ז נוכל ליישב בעזה"י דברי ר"ת בבכורות דף כ"ה ע"ב בתוס' ד"ה אין המים וז"ל ועוד פי' ר"ת דאיכא למימר מן הדין קמא קמא בטל אפי' לדברי רב ואבו' דשמואל אלא דמחמרי' מפני מראית העין משום גשמים ולפי פי' אחרון לא קשי' כל הנך קו' דבימי משה אכתי לא גזר ונראה שהם בטלות ברוב שהרי כל הנהרות מחוברים לים הגדול ביותר מעירוב מקוואות וכו' כל זה פי' ר"ת בתשו' ואותו טעם דקמא קמא בטיל לא יתכן וכו' דכל האיסור הבטיל חוזר וניעור וכשחוזר ורבה רבה עד כדי שיש בו שיעור לאיסור ומיהו יתכן אותו טעם דמחוברים לים הגדול וכו' עכ"ל התוס' יע"ש ולפי הנ"ל נוכל לומר דהא דאמרי' דכל האיסור הבטיל חתר וניעור זהו דוקא לפי מה דקיימ"ל כדברי הר"י קורקס הנ"ל דשם המיעוט לא בטיל ולזה שפיר חוזר וניעור משא"כ לפי מה דמסקי' לעיל דרב ואבו' דשמואל סברי דרוב הוי ודאי וממילא הו' מיעוט כמאן דליתא וא"כ ממילא ל"א לדידהו דכל האי' הבטיל חוזר וניעור ולזה שפיר פי' הר"ת ז"ל דמן הדין ק"ק בטיל לדברי רב ואבו' דשמואל אלא שאסרו משום מראית העין משום גשמים והיינו כשירב' הגשמים בשפע רב בפעם אחת דאז לא נוכל לומר ק"ק בטל ואזי הוא מדינא אסור ולזה אסרו אפי' כשיבואו הגשמים לאט לאט דאזי שפיר נוכל להתיר מכח ק"ק בטל ואסרו אותו משום גשמים כנ"ל וא"ש: אמנם שמואל לשיטתו דסבר דרוב לא הוי אלא ספק ולזה לדידי' שם המיעוט לא בטיל כדברי הר"י קורקס הנ"ל וכן קיימ"ל להלכה וא"כ בודאי לא נוכל לומר ק"ק בטל ואפי"כ מותר לטבול בנהרות אפי' בשעת גשמים משום דנהרא מכופי' מתברך ובודאי איכא תמיד רובא זוחלין וליכא מידי למיחש אפי' בשעה שהגשמים מרובים משום דתמיד איכא רובי זוחלין משום דנהרה מכופי' מתברך אך עדיין יש להבין על כל הנ"ל דלמה מותר לטבול היכא דאיכא רובא זוחלין הא עדיין איכא חשש דלמא יטבול ויתכסה גופו במיעוט הנוטפים דהא שם המיעוט לא בטיל כדברי קורקס הנ"ל. אמנם לפי מה שכ' החת"ס ביו"ד סי' רי"א א"ש. וז"ל דכל זמן שלא רבו הנוטפים כ"כ א"כ הני טיפי כבר עברו וחלפו ונשטפו והני דלפנינו מי מעין הם יע"ש שמביא כמה ראיות לסברא זו. ולפענ"ד יש להסביר הדבר עוד יותר דשמואל לשיטתו דסבר דנהרא מכופי' מתברך ולזה אלו הזוחלין דמכופי' מתברך בודאי אינם נשטפי' במהרה כ"כ כמו אלו הנוטפים שבאים ממי הגשמים דהמה נוטפים במהרה ולזה ליכא שום חשש שיטבול ויתכסה כל גופו באלו המיעוט הנוטפים הנשטפים מהר ומי הזוחלין נתרבו באותו מקום בכפלים ואינם נשטפים מהר כנ"ל. ובזה שפיר נוכל ליישב בעזה"י דברי ר' צדוק שהעיד על הזוחלין שרבו על הנוטפין שכשרות ומטהרן בזוחלין שהקשה הר"ן ז"ל דמאי אסהדותי' דהיכי תיסק אדעתן ששנים אן שלשה טיפין ממטר יפסלו פרס מלטבול יע"ש. ולפי הנ"ל ניחא דודאי מב' או ג' טיפין בודאי הוא פשיטות שלא יפסול פרס מלטבול רק ר' צדוק מסהיד ע"ז דאפי' היכא דאיכא הרבה גשמים דאיכא חשש דלמא יטבול ויתכסה כל גופו במי הנוטפים לחוד ולא יעלה לו טבילה אפי' היכא דאיכא רובא זוחלין כנ"ל כס' הר"י קורקס הנ"ל דשם המיעוט לא בטל וע"ז מסהיד שפיר ר"צ דהיכא דאיכא רובא זוחלין ליכא למיחש להכי כנ"ל וע"ז שפיר קאמר דדוקא היכא דאיכא רובא זוחלין ליכא למיחש להכי כדברי הר"ת שלא אסרו רק מצד מראית העין כי מצד הדין אמרי' ק"ק בטל כנ"ל אבל היכא דליכא רוב זוחלין רק שהם מחצה ע"מ בודאי איכא למיחוש להכי ולא נוכל לומר ק"ק בטל משום דשם המיעוט לא בטל כנ"ל משא"כ לדברי רב ואבו' דשמואל דלדידהו שפיר נוכל לומר ק"ק בטל והמיעוט כמאן דליתא דמי כנ"ל ולזה ממילא אינו אסור רק כשירבו הנוטפין על הזוחלין ושפיר מיושב הסתירה שהק' המפורשים דלפי דברי ר"צ משמע דאינו מותר רק כשהוא רוב זוחלין אבל מע"מ אסור ולפי דברי אבו' דשמואל משמע דאינו אסור רק דוקא כשירבו הנוטפין על הזוחלין אבל מע"מ שפיר מותר ולפי הנ"ל שפיר מיושב כהוגן וא"ש. דברי אוה"נ ה"ק יואל צבי ראטה חופק"ק הנ"ל סימן נ"ח בעזה"י ה' לסדר כי יהי' להם דבר בא אלי זמרת לפק"ק חוסד יע"א. שפעת חיים וברכה ושלום לכבוד אנשי הקהל בנאוועסעליצע ני': כתבכם הגיענו בענין השאלה אשר זה שמונה שנה שכל הקהל שלכם קבלו שו"ב ונתנו לו כתב ע"ז וחתמו אותו רוב אנשי הקהל וכתבו בפירוש שאינם רוצים שיבוא שו"ב אחר לשם לשחוט והשחיטה משו"ב אחר בלי ידיעתו יהי' אסורה להם ועד היום לא נמצא שום שמץ פסול חלילה על השו"ב אלא אדרבא הוא הולך בדרך הטוב והישר ועכשיו נצמח ששני אנשים משם כעסו על