בית היוצר חלק א קכו

רוב כפול מ"מ אי לא נאסר רק כדי קליפה איכא יותר מרוב כפול דהא הפמ"ג בפתיחה להל' תערובות מסיק דגם המיקל אפי' בדאו' ברוב משהו ואינה כפול אין גוערין בו ולכל הנ"ל נוכל עוד לצרף לסניף להקל שיוכל להיות שהמחט שנמצא בקורקבן אינה אלא ספק טריפה כנ"ל ולזה בודאי נוכל שפיר להקל ככל הנ"ל בדברים שאין ראוין להתכבד ויותר אין לי כעת פנאי להאריך בענין זה כי אנכי טרוד גדול מאוד מכל צד דברי אוה"נ הבעה"ח: ה"ק יואל צבי ראטה החופק"ק הנ"ל: סימן ל"ז בעזה"י ב' לסדר ויחי יעקב זמר"ת לפק"ק חוסד יע"א שפעת חיים וברכה לכבוד אהובי ידידי הרב המאוה"ג החריף ובקי כש"ת מו"ה יעקב ריכטער ני' הרב בק"ק קיראליהאז יע"א מכתבו היקר הגיעני וכו' והכה מע"ה נועץ עמי בענין מה שנוהגין שהטבח אין לו רק סכין אחד לחלב ולבשר וגם קופיץ אחד לבשר טריפה ולבשר כשר וגם מאזנים והסדין אחד המה רק מקנחין בבלותא דפרסי אחר בשר טריפה ומבואר ביו"ד סי' ס"ד בטור ומחבר סעי' ט"ז שסכין שחותכין בו חלבים אין חותכין בו בשר כמבואר בגמ' דחולין דף ח' ע"ב דאריא"ר הטבח צריך שיהי' לו ג' סכינים א' ששוחט בו ואחת שמחתך בו בשר ואחת שמחתך בו חלבים ורק בניקור העלו כל הראשונים שמנקרים בסכין אחד וכן הוא בהמחבר שם סעי' י"ז כמבואר הטעם בטור בשם בעה"ע והרשב"א ועכ"ז העלה הרשב"א מובא בהמחבר שם להלכה שנכון ללמוד אדם לב"ב שישפשפו הבשר היטב ויפה במים וכן הסכים הפמ"ג עכ"ל ומעלתו תמה על הב"י שהעלים עינו מן דברי הר"ן והרא"ש דהנה הר"ן כ' שם על דברי ריא"ר דהטבח צריך שיהי' לו שלשה סכינים וז"ל שם בסופו וכן נמי בעי' שתהי' הסכין מיוחדת לחתוך בו חלבים מפני שמנונית שעל פני הסכין דאע"ג דצונן בצונן הוא ובהדחה סגי וכי מלח לי' בודאי מדיחו דהא קיי"ל בפ' כ"ה מדיח ומולח ומדיח הא אמרי' דהיינו היכא דלא חללו' בי' טבחא אבל היכא דחללו' בי' טבחא לא צריך וה"נ זימנין דבתר דחללו' בי' טבחא מחתך בי' בשר ואיכא משום דם או משום חלב עכ"ל הר"ן ז"ל וכתב ע"ז מע"ה דנראה בעליל מדברי הר"ן דרק החשש בתר דחללו' ב"ט אמנם קודם דחללו' ב"ט לא אמר ריא"ר דצריך שני סכינים הואיל ומדיחו אח"כ עכ"ל: לפענ"ד נראה דבודאי לא העלים הב"י עיניו מדברי הר"ן ז"ל דהא הא דחללו' ב"ט או לא חללו' ב"ט לא הי' תלי' במנהג מקומות דנימא דהא דטבח צריך ג' סכינים יהי' תלוי דוקא במקום דחללו' ב"ט רק במקום א' הי' המנהג דפעם א' הי' מחלל ב"ט ובפעם א' לא הי' מחלל ב"ט מזה הי' ניכר בבשר אי חללו' ב"ט או לא או שהי' הטבח מודיע לקונים הבשר אי חללו' או לא וזה מורה ג"כ לשון הטור בריש סי' ס"ט דכתב וז"ל כיצד סדר מליחה מדיח הבשר תחילה ואם הדיחו הטבח אין צריך להדיחו עוד עכ"ל ומשמע מלשון דאם הדיחו הטבח דפעמים מדיחו ופעמים לא מדיחו ולזה הא דאריא"ר דהטבח צריך ג' סכינים היינו בכ"מ וע"ז כ' הר"ן דהוא משום דחיישינן דפעמים כשמדיחו הטבח ואחר הדחה יחתוך בסכין שחתך בו חלב את הבשר ולא ידיחו אח"כ הבשר בבית כיון שכבר הדיחו הטבח ולזה הוצרך להטבח ג' סכינים ועל אופן זה כ' ג"כ הטור דצריך להיות להטבח סכין מיוחד להחלב וסכין מיוחד להבשר וא"כ שפיר לא העלים הב"י עיניו מדברי הר"ן וא"ש וא"כ משמע מדברי הטור דגם בימיו הי' המנהג שהי' להטבח שני סכינים לחלב ולבשר וזהו לכאורה תמוה דהלא בימי הרא"ש אביו ז"ל כבר הי' המנהג שלא הי' להטבח אלא סכין א' לחלב ולבשר דהא כ' הרא"ש בחולין בפ"ק סי' י"א וז"ל והאידנא דלא נהגו טבחא למיעבד תרי סכינא צריך להדיח הבשר ולשפשף יפה שלא ישאר לחלוחת החלב הנדבק ומזה הי' ראי' לדברי המעדני יו"ט שהקשה על דברי הרא"ש הנ"ל וז"ל תמהני אדכופין אותו ומצריכין להדיח וכו' נכוף אותן להצריכן שיהי' להם ב' סכינים וכו' ומתוך זה מסיק דאה"נ דלענין לחתוך בשר וחלבים דאף האידנא צריך ג"כ לשתי סכינים לדברי הרא"ש ומאי דכתב הרא"ש והאידנא בזה חסורי מחסרא ולא קאי רק אמנקר בשר דלא נהגו למיעבד תרי סכינים ומפשטות דברי הטור וב"י נראה כך: אמנם עכ"ז נראה האמת כדברי מע"ה שקשה הדבר מאוד להגי' דברי הרא"ש בכ"מ וגם מ"ש מע"ה ליישב קו' המעיו"ט עפי"מ שמבואר בש"ג על הרי"ף ח"ל ואנן האידנא שהכותי הוא הטבח והוא מחתך הבשר בסכין שמחתך בו חלבים וכו' נראה דבכה"ג הוי דיעבד שאין כח ביד ישראל לעכב עליו ונוהגין בהו היתר ע"י הדחה ושפשף ולזה ג"כ כיוון הרא"ש דהאידנא דלא נוכל לתקן שיהי' להטבח ב' סכינים כדברי הש"ג הנ"ל ולזה צריך להדיח ולשפשף הבשר יפה זהו דבר נכון מאד ושפיר מיושב קו' המעיו"ט ולפע"ד נראה בפשיטות ליישב קו' המעיו"ט דכיון דבלא זה צריך להדיח ולשפשף הבשר היטב מחמת הניקר דבזה בודאי לא הי' יכול לתקן ב' סכינים כדברי הבעה"ע והרשב"א המובא בהטור ולזה הניחו ג"כ להטבחים מנהגם שאין להם לחלב ולבשר רק סכין אחד וסמכו על הא דמדיחין ומשפשפין הבשר היטב כיון דבלא זה ג"כ צריך להדיח ולשפשף הבשר מחמת הניקר כנ"ל וא"ש: ועוד נלפענ"ד דהנה יש להבין לפי דעת הרמב"ם וגם מביאו הטור בסוף דכל אלו הדברים אם נעשו בדיעבד לא נאסר הבשר מאי קאמר בגמ' אהא דפריך וליתקן לי' חדא ולחתוך להבשר והדר לחתוך בה חלבים ומשני גזירה שמא חתך חלבים ואח"כ בשר הא כ' הב"י בסי' ב' ומביאו הטו"ז בריש סי' צ"ב דבכ"מ דבדיעבד מותר לא חיישי' מתחילה שמא ישכח וא"כ אמאי חיישי' כאן שישכח ויחתוך חלבים ואח"כ בשר דהא אפי' אם יחתוך חלבים ואח"כ בשר ג"כ בדיעבד מותר ואפי' לפי"מ שמסיק שם הטו"ז דוקא היכא דאין איסור ברור אז אמרי' כיון דבדיעבד שרי מותר לסמוך לכתחילה על הדרישה שיעשה אח"ז וא"כ היכא שאיסור ברור אלא שיש תקנה בזה חיישינן שמא ישכח יע"ש דהא כאן נמי אין כאן איסור ברור כיון דלא הוי אלא חשש שישכח ויחתוך חלבים אח"כ בזה ודאי יש ג"כ סברא לומר דלא חיישינן שישכח משום דאפי' אם ישכח ויחתוך חלבים אח"כ אינו אסור בדיעבד ומכש"כ לפי דברי הר"ן הנ"ל דהחשש הוא דילמא לבתר דחללו' בי' טבחא יחתוך בו בשר וא"כ בזה הוא בודאי חשש רחוק ולמה נחוש בזה כיון דבדיעבד אפי' אם יחתוך בו בשר לא נאסר הבשר לדברי הרמב"ם הנ"ל: אמנם זה נוכל ליישב דאע"ג דכל היכא דבדיעבד שרי אזי לכתחלה לא חיישי' שמא ישכח מ"מ היכא דאיכא למיעבד תקנה טפי לכתחלה שלא ישכח בודאי מחויבים לעשות ולזה כיון דנוכל לתקן שיהי' לו שני סכינים דאזי בודאי לא יבוא לידי תקלה בודאי מחויבים לתקן לכתחלה אע"ג דבדיעבד שרי ושפיר מיושב לפי דעת הרמב"ם הנ"ל וא"ש. וא"כ עדיין יש להבין לפי דברי הר"ן דהחשש הוא שמא יחתוך בסכין הבשר לאחר הדחה וא"כ מה מועיל שני סכינים הא עדיין יש לחוש שיחתוך בסכין של בשר את הבשר לאחר הדחה ואזי עדיין צריך הדחה פעם שנית כמבואר בריש סי' ס"ט בהמחבר דאם חתך לאחר הדחה צריך לחזור ולהדיחם בשלמא להר"ן גופי' ל"ק משום דהוא סובר דא"צ הדחה פעם שנית לאחר שחתך כמבואר שם בהש"ך ס"ק ג' ובפמ"ג ולהמחבר דהוא הב"י עכצ"ל דלא ס"ל להא דהר"ן דהא דתקנו ב' סכינים משום דאיירי דחללו' ב"ט ואיכא חשש דלמא חתך לי' לאחר הדחה דהא לדידי' עדיין איכא החשש אפי' בב' סכינים דלמא חתך לי' לאחר הדחה משום דם ולזה שפיר לא הביא הב"י דברי הר"ן וא"ש: ולדעת הב"י צ"ל כדברי הפ"ח שמביא הפמ"ג דהתקנה מב' סכינים הי' אפי' כשלא חללו' ב"ט והחשש הוא משום צלי דל"צ הדחה כמבואר בסי' ע"ו יע"ש ובש"ך ס"ק א'. והר"ן אזל לשיטתו דס"ל דאף לצלי צריך הדחה כמבואר בב"י סי' ע"ו וכן משמע מפשיטות דברי הר"ן ולזה הוא מוכרח לתרץ דאיירי היכא דחלב"ט כנ"ל. משא"כ הב"י דס"ל דלצלי ל"צ הדחה רק מליחה אפשר שצריך. אמנם ע"ז עדיין יש להבין דלכאו' זה הוא מלתא דל"ש שיצלה הבשר ובשביל זה יתקנו ב' סכינים דהוא גופי' ספיקא דלמא לא יחתוך בהסכין בשר לאחר שחתך חלב ואת"ל שיחתוך דלמא יבשל לי' וממילא ידיחו אותו מתחילה ואפי' אם יצלה אותו ג"כ הוא מותר בדיעבד לדעת הרמב"ם והטור מביאו אעכצ"ל דבימי הגמ' הי' שכיח הרבה שיצלו את הבשר ולזה הוכרח לתקן ב' סכינים משא"כ בדורותינו אין שכיח כלל שיצלו את הבשר ולזה שפיר כתב