בית היוצר חלק א קיב

ליכא חזק"ה. אמנם בלא זה ג"כ הקשה התב"ש על הש"ך דאפי' היכא דבודאי ליכא ס' רק רוב לחוד ל"ה אלא סדר"ב כיון דהוי איבעי' דלא איפשטא וא"כ אמאי פסקו לחומרא והפמ"ג מביאו ומוסיף עוד להקשות דלמ"ל לומר סדר"ב להקל הא הוי ס"ס שמא אינו אוסר ושמא יש סמ"ך יע"ש ולפענ"ד נראה דחדא מתורצת מגו חברתה דהא כאן הוי איתחזיק איסורא דבודאי מעורב בו חלב מאבר היוצא ולגבי איתחזיק אי' לא מהני ס"ס כמבואר בכללי ס"ס יע"ש ולזה שפיר מיושב קו' הפרמ"ג הנ"ל וממילא מה"ט לא נוכל להקל היכא דבודאי ליכא ס' משום דהוי איבעי' דל"א אע"ג דהוא סדר"ב משום דהוי איתחזיק אי' כנ"ל ושפיר מיושב קו' התב"ש, משא"כ היכא דאיכא ספק אם יש כאן ס' שפיר נוכל להקל משום דהוי סדר"ב ואע"ג דאיתחזיק איסורא מ"מ נוכל להקל בסדר"ב כיון דבלא זה איכא ג"כ ספיקא דאי' כיון דהוי אבעי' דל"א וא"כ הוי ס"ס בדרבנן ולזה שפיר נוכל להקל אפי' היכא דהוי איתחזיק אי' משא"כ אי ל"ה סדר"ב לא הי' נוכל להקל אפי' בס"ס משום דהוי איתחזיק אי' כנ"ל וא"ש: אך לפי"ז הדרה קו' הנ"ל על החכמי אשכנז דלמה הוצרכו שיהי' בודאי ס' הא לפ"מ דמסקי' לפ"ד הש"ך דאפי' בס' א' ג"כ מקילי' משום דהוי ס"ס בדרבנן כנ"ל אעכצ"ל דכיון דאתחזיק אי' מחמרי' אפי' היכא דאיכא ס"ס בדרבנן. אמנם נוכל לומר דודאי היכא דאיכא ספיקא אם יש ס' בודאי מחמרי' אפי' בס"ס בדרבנן משום דאיתחזיק אי' ולזה שפיר כ' החכמי אשכנז דצריך לידע דאיכא ס' רק דהש"ך מתמי' ע"ז דאפי' היכא דחזי' דאיכא ס' בבהמה נגד אבר היוצא עדיין איכא ס' אי איכא סמ"ך נגד החלב האי' משום דשמא מאבר קטן החלב מתבטל הרבה יותר מאבר אחר גדול וע"ז תי' שם הש"ך דלו יהי' אלא ספק כיון דהוי מב"מ דבטיל מה"ת ברוב ורק מדרבנן צריך ס' הו"ל סדר"ב לקולא יע"ש דבזה במה שאנו רואין דאיכא ס' בבהמה נגד אבר היוצא רק דאנו מסופקי' שמא מאבר היוצא החלב מתרבה יותר מן שאר האברי' בזה בודאי לא מקרי איתחזיק אי' דמהכ"ת נחזיק איסורא לומר דמהאי אבר היוצא מתרבה החלב יותר משאר אברים ולזה שפיר נוכל להקל בזה משום סדר"ב משום דלענין זה ל"ה איתחזיק אי' כנ"ל ושפיר מיושב דברי הש"ך וגם דברי החכמי אשכנז וא"ש: ועוד נוכל לומר ליישב דמשו"ה לא נוכל לסמוך כאן על רוב לחוד היכא דיצא מיעוט הבהמה לחוץ כס' הש"ך דדלמא מתרבה החלב מן המיעוט היוצא יותר מן המרובה שנשאר בפנינו ולזה הוצרכו החכמי אשכנז ליתן גבול שצריך לידע שיש ס' בבהמה נגד אבר היוצא ואזי בודאי יצאנו מידי ספיק' דאו' דבודאי איכא רובא ואע"ג דעדיין נשאר ספיקא אי איכא ס' נגד חלב האיסור דשמא חלב האבר היוצא מתרבה משאר האברים בזה ל"ה אלא סדר"ב ושפיר מקילינן גבי' ושפיר מיושב בזה קו' המל"מ על החכמי אשכנז וגם דברי הש"ך על מקומו יבוא לשלום וא"ש: ומעתה לפי הדברים המבוארים האלה מוכח דהש"ך סובר כחכמי האשכנז דאפי' היכא דלא ניכר האיסור ג"כ מהני ביטול ס' ומכש"כ היכא דלא איתחזיק איסורא, וא"כ בנידון דידן דלא איתחזיק אי' בחלב זה אי איכא בתוכו דם וגם אם אפי' איכא בתוכו דם דלמא יש ס' כנגדו בודאי יש להתיר מכח ס"ס כנ"ל כאשר גם הה"ג מסיגעט ני' (זצ"ל) מסיק בהשיב משה שבא מעשה כעין זה לידו ויצא בהיתר וע"כ בודאי נוכל להקל בנ"ד דברי אוה"נ: הק' יואל צבי ראטה החופ"ק הנ"ל סימן י"ט בעזה"י ה' בהר תרל"ה לפ"ק שלום וכ"ט לכבוד אהובי ידידי ה"ה הרבני המופלא ומופלג בתורה וביראה הרוממת חרוץ ושנון המושלם במעלות ומדות כש"ת מו"ה משה כהן ראפפארט ני' הנה מה שאתה כותב בענין הני קדירות ברזל הטוחים שוע לבן אם אירע בהן איזה טריפות מה דינן בהכשירן מפני שיש ספק בשוע הטיח מבפנים אם דינן ככלי חרס. הנה זה פשיטא דמהני להו ליבון דאע"ג דגבי כלי חרס גמורים לא מהני להו ליבון משום דחייס עלה דלמא פקעי דשאני התם דכי פקעי יהי' נפסד כל הכלי משא"כ כאן דאפי' כי פקעי לא יהי' נפסד רק שוע הטוח מבפנים אבל גוף הכלי לא יהי' נפסד וגם על הטיח גופא עדיין יש ספק אם יהי' פקעי כיון דהיא ספק אם הוא כ"ח הכל כמבואר בחת"ס על יו"ד בתשו' קי"ג וזה פשוט בלי שום פקפוק להלכה למעשה כי יש לנו לסמוך על גדולי הגאונים בעלי הוראה האמיתיים. אמנם האמת לא אכחד כאשר כמה פעמים בא לפני שאלות באלו הכלים בענין ספק טרפות וגם שלא היו בני יומן והי' הפסד ערובה דנתי לפסוק להגעילם ג' פעמים ובפרט שהי' באיסור דרבנן כגון בבשר עוף בחלב וכדומה לפי מה שראיתי בספר שו"ת אמרי א"ש מאדמ"ו הגאון זצ"ל בתשו' ל"א יע"ש כדברי בעל העיטור והרשב"א ז"ל דמייתי הטור יו"ד סי' קכ"א דאפשר להקל בכלי חרס שאינו ב"י בהגעלה ג' פעמים רק דהרשב"א ז"ל פריך ע"ז מהני פינכא דאימלח בה בשרא ותברא רב אמי כדאיתא בפ' כל הבשר דף קי"א אע"ג דדם שמלחו דרבנן והוכיח מזה דגם בדרבנן לא מהני הגעלה ג' פעמים רק דוקא בדבר שאין לו עיקר מה"ת כמו שמבואר כן לענין בישולי גוי ביו"ד ס' קי"ג סעי' י"ו דכיון שאין לו עיקר מה"ת יש להם תקנה בהגעלה ג"פ אמנם אדמ"ו ז"ל בתשו' הנ"ל הקשה על זה לפי דברי הב"ש באה"ע סי' כ"ח ס"ק כ"ב דיליף בתרי דרבנן דאינה מקודשת ה"ה גם בדבר שאין לו עיקר מה"ת אינה מקודשת וא"כ פשיטא לי' ז"ל דדבר שאין לו עיקר מה"ת שקיל כתרי דרבנן ולפי"ז כלים שאינן ב"י באיסור דרבנן הוי כדבר שא"ל עיקר מה"ת וא"כ ראוי שיועיל הגעלה ג"פ וא"כ הדרה קושי' הרשב"א הנ"ל לדוכתא מהאי פינכא דאמאי תברה רב אמי הוי לי לשהוי' עד דיהי' אינו ב"י והרי דם שמלחו אינו אלא מדרבנן ומזה מוכח דאפי' באיסור דרבנן אסור להשתמש באינו ב"י ולפ"ז מוכרח דגם הגעלה ג"פ לא מהני דאם מהני קשה דאמאי הברה לשהינהו עד למחר ויגעילנו ג' פעמים והניח דברי הב"ש הנ"ל בצ"ע עי"ש והגם שהי' אפשר לישב דכי קמכשיר הרשב"א ז"ל כלי חרס בהגעלה ג' פעמים דוקא בדרבנן שאין לו עיקר מה"ת וגם איננו ב"י אבל בדרבנן שיש לו עיקר מה"ת אע"ג דאב"י אינו מכשיר אמנם מסתימת לשונו ומסתימות לשון הש"ע ביו"ד סי' קי"ג גבי כלים שבישל בהם עכו"ם דמכשיר בהגעלה ג"פ משום שאין לו עיקר מה"ת משמע דאפי' כשהוא בן יומא מכשיר והדרא קושי' אדמ"ו הגאון ז"ל הנ"ל לדוכתא וכמו כן הקשה ג"כ הרא"ה בב"ה על הרשב"א דלמה תברא ר"א להאי פינכא דהא יש לו תקנה להשהותו עד שיהא אינו ב"י ויגעלנה ג"פ ואין לומר כדברי הרשב"א משום חשש תקלה לא יכול לשהינהו הא אמרינן בפירוש ולשהינהו עד אחר הפסח וליעבד בהו שא"מ אע"כ דלא חיישינן לתקלה וא"כ כלי חרס אינן ב"י לישתרי בהגעלה וע"ש בחת"ס שמביא על בעל העיטור דסבר להתיר אפי' קדרה שבלע איסור דאו' רק שנעשה אינו ב"י בהגעלה ג"פ בודאי קשה מהאי פינכא דר"א דלמה תברא כנ"ל: וליישב דברי בעל העיטור הי' נלע"ד לפי מה שכתב הח"ס בסי' קי"ג סברת הב"ע דאזיל לטעמי' בסי' צ"ג דקדרה שבישל בה בשר וחזר ובישל בה חלב ונתבטל והותר המאכל מותר בקדרה לבשל בה מין האחרון והיינו משום דידעינן כמה בלע והחלב יש בו ס' נגד כזית בשר שבלע הקדרה ניהו שאינו יוצא עידי דופנו ונשאר בדופנו קצת בשר מ"מ לעומת זה כבלע בו ס' פעמי' חלב ונתבטל הבשר שבדופנ' החרס בס' חלב שבדופני החרס ולכן ישתמש בו מין האחרון עיי"ש דכן מצא בכ"י ולפי"ז י"ל ה"כ דסבירא לי' דמש"ה סגי בהגעלה כיון שאע"פ שאינו יוצא מידי דופנו מ"מ נגד המעט הנשאר יכנס לתוכו ס' פעמים מההיתר כנגדו וניהו דבדאורייתא ואיסורא בלע לא סמכינן אהא מ"מ בדרבנן סמכינן ואמרינן שאני אומר עכ"ל יע"ש. ומעתה לפ"ז נוכל לומר דכל זה היא דוקא כשיש ס' במ' הגעלה נגד כל הכלי שמגעילין דאז בודאי שפיר נוכל לומר דיש ס' פעמים היתר שנבלע בדופני החרס נגד מעט הנשאר בדופני החרס כיון דאיכא ס' במי ההגעלה נגד כל חרסי הכלי שמגעילין ולזה בוודאי יש סברא לומר דנבלע גם בדופני החרס ס' פעמים נגד מעט הנשאר בתוכו אבל בכלים גדולים שאי אפשר להגעילן באופן שיהי' ס' במי הגעלה נגדן בודאי אין להתיר