בית האוצר חלק ב צד

דגלי רחמנא בפסול שחיטה בחוץ דנחשב ראוי עדיין לעניין להתחייב על העלאתו מה לי חד פסולא דחוץ מה לי תרי פסולי כו' וכך הוא ג"כ ל' הגמ' זבחים (דף פ"ג ע"ב) כיון דפסולין נינהו ורבינהו רחמנא לא שנא היתה לו שעת הכושר כו' אלא דל' הגמ' הנ"ל הוא בעניין התגדלות איכות הפסול ולישני הנ"ל הם בעניין הכמות היינו התרבות הפסולים וע"כ נ' דד"ז הוא ממש פלוגתא דר"ג ור' יהושע הנ"ל. ובאתי רק להעיר

ולעניין ב' פסולים בקדשים אי אפי' עלו ירדו הזכירני תלמידי האברך החו"ב מו"ה יוסף חיים דוד רייך נ"י מפה דברי התוס' חולין (דף כ' ע"א) אהא דאמר שם אמרו בני ר' חייא מצות מליקה מחזיר סימנים לאחורי העורף ומולק כו' א"ר ינאי יקבלו הרובים את תשובתן דקתני (במתני' שם) נמצא כשר בשחיטה פסול במליקה כשר במליקה פסול בשחיטה למעוטי מאי לאו למעוטי מחזיר סימנין לאחורי העורף דלא (לאו למעוטי חזרת סימנים דכשר בשחיטה ופסול במליקה ואיידי דתנא כשר בשחיטה ופסול במליקה תנא נמי כשר במליקה פסול בשחיטה) אמר רבב"ח לא למעוטי שן וצפורן (ומשום סיפא נקט לה כשר במליקה פסיל בשחיטה למעוטי שן מחוברת וצפורן מחוברת דפסולה בשחיטה כו' ואיידי דתנא סיפא תנא נמי רישא) ובתוס' וז"ל וא"ת כו' היאך שן כשירה במליקה הא בעי ימין דמלק בשמאל פסול כדתנן בפ' חטאת העוף וי"ל דלא נקט שן שיהא שן כשירה למליקה אלא כלומר דלא מיפסל מטעם מחובר כמו בשחיטה עכ"ל ואינו מובן דסוף סוף איך שייך למיקריי' כשר במליקה הרי פסול הוא ומה לי אם פסול מטעם מחובר או מפאת שאינו ימין ועלה על דעת תלמידי הנ"ל דהכוונה לעניין אם עלו לא ירדו דאילו הי' פסול גם מפאת מחובר הו"ל ב' פסולים ואפי' עלו ירדו ומשא"כ אם אין בו רק פסול האחד מפאת שאינו ימין אם עלו לא ירדו ולכן קרינן לי' כשר מפאת היותו מתקבל אם עלה. כך עלה על דעת תלמידי הנ"ל. ואינו נכון דלעניין אם עלו לא ירדו אין חילוק בין ב' פסולים לחד דכל שפסולו בקודש אפי' בכמה פסולים לא ירד וכל שאין פסולו בקודש אפי' בפסול אחד ירד וכמו שהבאתי כבר תוס' וגמ' זבחים וכן עוד בכ"ד ורק כך י"ל דאם הפסול מפאת שאינו ימין אזי אם עלה לא ירד כיון דמלק בשמאל הדין הוא דלא ירד מפאת דאית לי' הכשירה ביוה"כ ע' זבחים (דף ס"ח ע"א וע"ב) וע' ריש מעילה וע"כ תו ילפי' שן משמאל כיון דתרוייהו פסולא חדא נינהו מפאת שאינו ימין ומשא"כ אילו הי' פסול מפאת מחובר הא לא אשכחן לי' הכשירה במקום אחר וע"כ הי' ראוי להיות דינו דאפי' עלה ירד וכן יש נפקותא לעניין טומאת בית הבליעה וכמובן

ואולם באמת אין נ' כוונת תוס' חולין הנ"ל דכשר לעניין אם עלה לא ירד או לעניין שלא יטמא בבית הבליעה רק הכוונה כשטחיות הדברים דמתורת מחובר הוא כשר ואין בו פסול מפאת זה ועכ"ז יש משטחיות הדברים האלה באמת ראי' ג"כ לענייננו אחרי ההתבוננות וזה דבשלמא אם נאמר דב' פסולים גריעי מחד פסול היינו דכל שיש בו ב' פסולים אזי הוא יותר פסול מבהיות בו רק פסול אחד אזי אז הוא דשייך למיקריי' כשר במליקה מפאת שאין בו פסול מחובר ואף דיש בו בלא"ה פסול דשלא בימין מ"מ כיון דאילו הי' בו עוד פסול מחובר הרי הי' יותר פסול ממה שהוא עתה ע"כ בעניין היתרון ההוא הרי הוא כשר דכיון דשייך יתרון הפסול להיותו יותר פסול ממילא הא שייך ג"כ כשרות בעניין היתרון ההוא דאם אין שם יתרון הפסול ממילא הא יש כשרות בעניין היתרון דבעניין היתרון הוא כשר דאין שם פסול בהיתרון ומשא"כ אם נאמר דב' פסולים לא גריעי מחד פסול והיינו דלגבי פסול לא שייך עוד יותר פסול וכל שיש בו רק פסול אחד כבר יש בו עניין הפסול בתכלית ואין נעשה עוד יותר פסול ע"י היות בו גם פסול ב' א"כ איך שייך למיקריי' כשר לומר דמפאת מחובר הוא כשר ומה כשרות יש בו הרי הוא פסול בלא"ה מפאת שלא בימין וא"כ הא אין בו כשרות כלל ומה שייך לומר דהוא כשר מפאת מחובר הרי פסול הוא ועל כרחך לומר בהכרח דב' פסולים גריעי מחד פסול היינו דכל שיש בו ב' פסולים הוא יותר פסול מבהיות בו פסול אחד דעצם עניין הפסול מתרבה ושייך בו יתרון ע"י התרבות הפסולים ודבר שיש בו פסול עדיין אין שם עניין הפסול בתכליתו כלו רק שייך עוד יתרון הפסול ע"י התרבות הפסולים דאם יהי' בו עוד פסול יהי' יותר פסול וע"כ כיון דשייך עוד יתרון הפסול לכן אם אין שם יתרון הפסול הרי יש ממילא הכשרות בעניין היתרון דידיעת ההפיכיים אחת היא ושייך שפיר למיקריי' כשר מפאת מחובר כיון דאילו הי' בו גם פסול מחובר הי' יותר פסול וכשאין בו הרי הוא כשר איפוא באותו עניין היתרון ודו"ק היטיב מאוד כי הדברים עמוקים ונכונים ודברי התוס' אלה ראי' גדולה המה לענייננו. ובאתי בכ"ז רק להעיר

כלל ו) ב' פסילי לכתחלה אי מצטרפים לפסול גם בדיעבד. ע' לח"מ פ"ד מיבום וחליצה הי"ז דחידש שם דבר זה דב' פסולי לכתחלה מצטרפים כו' ע"ש שכ' שם אהך דיבמות (דף ק"ג ע"א) אמר אמימר האי מאן דחליץ צריך למדחסי' לכרעי' א"ל ר' אשי לאמימר והתניא בין עומד בין יושב ובין מוטה (בבריתא לעיל שם והחולצת מן הגדול בין עומד בין יושב בין מוטה והחולצת מן הסומא חליצתה כשירה ומוטה הא לאו אורחי' למדחסי' לכרעי') אימא ולעולם דדחיס לכרעי' ובלח"מ שם הקשה לדעות הסוברים דהך דאמימר דצריך למדחסי' כו' היינו רק לכתחלה אבל לא בדיעבד לפסול החליצה א"כ מאי פריך ר' אשי מבריתא דתני בה דמוטה חליצתה כשירה בדיעבד ותי' שם בזה וז"ל על כן נ"ל לתרץ ולומר דהך מקשה והך מתרץ סברי דכי מכשרינן בדיעבד היינו חד פסולא אבל תרי פסולי לא מכשרינן בדיעבד ועם ההקדמה הזאת מקשה שפיר כו' דהשתא דאמרת דצריך למדחסי' כו' הוו תרי פסולי חד דעומד בעי' כדילפי' מועמד ואמר והשני' דצריך למדחסי' לכרעי' ולזה הקשה לו דנהי דהבריתא בדיעבד מ"מ היכי מכשרינן תרי פסולי בדיעבד ותירץ דאינו אלא חד פסולא דלעולם דדחיס לכרעי' כו' עכ"ל עש"ה

והנה לכאורה יש להעיר ע"ז מהא דאמר ביבמות שם (דף ק"ג ע"ב) אביי הוי קאי קמי' דר' יוסף אתאי יבמה לחלוץ א"ל (ר' יוסף לאביי) הב לי' סנדלך יהב לי' סנדלא דשמאלא א"ל אימור דאמור רבנן (דחלצה בשל שמאל בימין חליצתה כשיר') דיעבד לכתחלה מי אמור א"ל אי הכי סנדל שאין שלו נמי אימור דאמור רבנן דיעבד לכתחלה מי אמור א"ל הכי קאמינא לך הב לי' ואקני לי' עכ"ל הגמ' והנה לכאורה מה זה שהקשה לו אביי אי הכי סנדל שאין שלו נמי כו' והרי מפאת סנדל שאין שלו לחוד הוא רק מידי דלכתחלה ולא תיפסל החליצה ומשא"כ עתה שנתן של שמאל הא ה"ל תרי פסולי דלכתחלה מפאת שאין שלו ומפאת של שמאל ותיפסל החליצה גם בדיעבד ואולם באמת אין כאן קושי' דאביי הקשה לו שפיר אי הכי סנדל שאין שלו נמי כו' והכוונה בפשיטות דהא סנדל שאין שלו נמי עכ"פ לכתחלה פסול ומדוע אתה אומר לו איפוא שיחלוץ לכתחלה בסנדל שאינו שלו ולא בא אביי לתרץ את עצמו במה שנתן של שמאל לומר דלא הוסיף גרעון בזה כיון דבלא"ה יש כאן פסול דלכתחלה מפאת שאינו שלו דז"א דהוספת גרעון יש כאן שפיר מפאת הצטרפות ב' פסולי דלכתחלה דיפסלו גם בדיעבד ואך קושיתו בפשיטות על ר' יוסף שאומר לחלוץ באופן שהוא פסול לכתחלה ואה"נ דהו"ל להקשות הכי בהדיא מיד והוא רק עניין דרך ארץ התלמיד לרב במאי דלא אקשי לי' בהדיא רק יהב דשמאלא וידע שר' יוסף יקפיד מפאת דשל שמאל פסול לכתחלה ואז ישאלנו הלא גם אינו שלו לבד מיהת לכתחלה פסול ומדוע אומר לחלוץ בשל אינו שלו [וע' דוגמא פסחים (דף ס"ט ע"א) ונימא לי' בהדיא סבר לאו אורח ארעא וכזה עוד בכ"ד] וז"פ

וע"ע גמ' יבמות (דף ק"ד ע"א) שם רבה בר חייא קטוספאה עבד עובדא במוק ביחידי ובלילה כו' ע"ש דמשמע גם