בית האוצר חלק ב צ

כלום ורק בכותב אות אחד דחזיא לאצטרופי דאם מוסיף עוד אות החיוב מפאת ב' אותיות והוי אית אחד חצי החיוב דבהוספה הא מתחייב על הכפילות של מה שעשה תחלה ולכן כיון דחזיא לאצטרופי חשוב שפיר ומהני ידיעתו לפטור ודו"ק היטיב כי הדברים עמוקים בס"ד [והוא עצמו תי' הקדום אחרי ההתבוננות דו"ק ותשכח ובזה תבין ג"כ עניין הדרש שה ולא מקצת שה וכדומה וק' דמדוע אין בו דין ח"ש עכ"פ רק אמרי' דהמקצת אין בו חיוב כלום ואך להנ"ל מובן הדבר דרק בשיעור כזית באיסורין חשוב גם חצי זית מפאת חזיא לאצטרופי דעל ב' חצאין ג"כ הא מתחייב ותדע דהא מצטרפים אפי' בכא"פ ב' חצאי זיתים להתחייב וא"כ כ"ש באוכל בב"א כזית דאפי' תחשבהו ב' חצאין דחייב ומשא"כ כשהוזכר שם של דבר לא שיעור כמותי רק כמו שה דבעי' כולי' שה אזי גם ב' חצאי שיין לא הויין שה רק ב' חצאי שה ורק הכלליות יחד הוא דקרוי שה ולכן מקצת שה אינו כלום דלא חזי לאיצטרופי דב' קצתיות ג"כ אינם שה וכן בכל שם של דבר והוא עצמו דברינו בתי' הקדום דבעניין כל אין החלק אפי' חלק דכל אינו ב' חלקים דב' חלקים עדיין הם רק חלקים לא כל וא"כ הרי אין החלק אפי' חלק של כל ורק הכליות יחד הוא הכל וכשאין הכלליות יחד אין מעניין כל כלום דו"ק מאוד]

וא"ל דבקידושין שם הרי הוא איבעי' דלא איפשיטא בב' חצייך בפרוטה וכנ"ל וא"כ אמאי לא פשטינן האיבעי' מהך דר"י דכאן דז"א דלא מצינן למיפשט מזה דדילמא ס"ל לר' יוסי כר"ג דאין ידיעה לח"ש וא"כ הא אין ראי' אבל באמת אחרי דהוא איבעי' דלא איפשיטא בהך דקידושין אין לנו צורך לומר דס"ל לר' יוסי כר"ג הנ"ל דלא כהילכתא רק מצי סבר שפיר דיש ידיעה לח"ש אלא דס"ל כאותו צד של האיבעי' דב' חצאי אשה אין קרוים אשה וכנ"ל [ואין להקשות על דברינו מהא דמסקינן בכתובות (דף ק"ט ע"ב) דקרו אינשי לתרי פלגא דיקלי דיקלא דמלבד דשם הוא ל' בני אדם ואין לדון ממנו אל' תורה רק ג"כ י"ל דשם מה דקרי הכי היינו לפי שחיברם במחשבתו וחישב דב' החצאין הרי הם כמות האילן שלם ולכן חיברם במחשבתו וקראם דיקלא אבל כ"ז שלא נחבר אותם רק נחשבם במהית חצאין כמו שהם חצאין אזי שפיר חצאי דקל אינם דקל רק חצאין של דקל וכנ"ל ודו"ק היטיב מאוד]

ועוד נ' דאפי' לפי סברת צד האיבעי' דב' חצייך בפרוטה הוי קידושין היינו רק שם דאין הדרש אשה שלימה ולא חסירה רק הדרש אשה ולא חצי אשה וא"כ מה שאין חצי מתקדש הרי איננו מפאת דחסר חצי הב' רק שבעצם אין קידושין בחצי לא מפאת חסרון חצי הב' וע"כ בזה אפשר לומר שפיר דרק חצי נתמעט אבל לא ב' חצאין דהם כמות כילה ומשא"כ כאן דהדרש אותה שלימה ולא חסרה א"כ ב' חצאין נמי הרי הם ב' חסרים דבכל חצי חסר חצי הב' ועדיין אין כאן שלימה רק עד שתחבר ב' החצאין לחושבם אחד יחד ואז הוא דבר שלם וא"כ שפיר החצי לא חזיא לאצטרופי כיון דגם בב' חצאין אין כאן חיוב דעדיין אין כאן שלימה כ"ז שהוא ב' חצאין ודו"ק היטיב מאוד ואולם מהא דאמרי' בגיטין (דף מ"ג ע"א) דמקדש חצי' שפחה וחצי' ב"ח קידושי' קידושין משום דלא שייר בקניינו משמע לכאורה דגם מיעוט דחצי אשה אינו דהחצי בעצם נתמעט דאין קידושין בחצי רק הכוונה מפאת חסרון חצי הב' וע"כ בחצי' שפחה וחצי' ב"ח דאין חצי השפחה חסרון ושיור כיון דלאו בת קידושין היא ולא שייכא בגווי' ולכן לא הוי חסרון וע"כ שפיר מהני קידושין בחצי הב"ח כיון דאין שם חסרון חצי הב' ודו"ק ואולם באמת הרי הוא פלוגתא בגיטין שם אי מהני קידושין בחצי' שפחה וחצי' ב"ח וא"כ י"ל דזהו ג"כ סברת צדדי האיבעי' דקידושין הנ"ל אם כוונת המיעוט דחצי מפאת חסרין חצי הב' ואז גם בב' חצאין לא מהני דכל אחד חסר לו חצי הב' וכנ"ל או כוונת המיעוט בעצם דבחצי אין קידושין וע"כ ב' חצאין דכמותם ככולה שפיר הויין קידושין ודו"ק היטיב מאוד וא"כ עכ"פ בהך דכאן דהדרש להדיא אותה שלימה ולא חסרה א"כ שפיר גם ב' חצאין לא מהני וכנ"ל [ואין קושי' מהא דבגיטין שם ס"ל לרבא דחצי' שפחה וחב"ח שנתקדשה אין קידושי' קידושין ואילו בקידושין שם אמר בעי רבא כו' דז"א די"ל דאיבעי' האחרונה דשם שני חצייך בפרוטה אינה עוד מדברי רבא רק מדברי הש"ס ותדע שלא נאמרה בדרך את"ל כאיבעיות הקדומות דשם ע"ש ויש ליישב עוד באופן אחר ואין להאריך]

והנני להסבירך עוד מה שכתבנו דכשהמיעוט אותה שלימה ולא חסרה גם ב' חצאין לא מהני וזה דגם ב' חצאין כ"ז שתקרא אותם ב' חצאין אין כאן דבר שלם שהרי דבר החתוך לב' חצאין נקרא פרוס ולא שלם וע"כ אף דבפועל מתחייב גם כשמקריב הבהמה אברים אברים מ"מ בעניין שם שלם א"א שיהי' שם זה רק בהתחבר החלקים במובן להחשבם יחד דאז היא בהמה שלימה ומשא"כ כ"ז שתחשיבם חצאין הרי היא פרוסה לא שלימה ודו"ק היטיב מאוד ע"כ לשונינו בחידושינו בזה אות באות

והנה מה שכתבנו די"ל דר' יוסי ס"ל כר"ג דאין ידיעה לח"ש נזכרתי דמש"ס שבת (דף פ' ע"א) משמע דס"ל לר' יוסי דיש ידיעה לח"ש ע"ש דאמר ת"ר הוציא חצי גרוגרת וחזר והוציא חצי גרוגרת בהעלם אחד חייב בב' העלמות פטור ר' יוסי אומר בהעלם א' לרשות אחד חייב לב' רשויות פטור (דהרשויות מחלקות) ע"כ וא"כ מדדייק גם ר' יוסי לומר בהעלם אחד משמע דבב' העלמות גם לר' יוסי בכל עניין פטור ואפי' לרשות אחד ורק בהעלם אחד הוא דיש חילוק בין רשות אחד לב' רשויות וא"כ הא ס"ל לר' יוסי גופי' דיש ידיעה לח"ש ואולם מה שכתבנו לחלק בזה בין הך דזבחים לכותב אות אחד כו' חילוק זה יתכן גם לבין הך דהוציא חצי גרוגרת כו' דבגרוגרת בעי' רק כמות של גרוגרת ולכן גם בב' חצאי גרוגרות יש חיוב כיון דיש בם כמות של גרוגרת ותדע דאפי' בזאח"ז הא קמיחייב על הוצאת ב' חצאי גרוגרות וע"כ שפיר חצי גרוגרת חזי לאיצטרופי לעוד חצי כמוהו דבב' חצאין הא יש חיוב ומשא"כ בב' חצאי בהמה בהך דזבחים הא אין חיוב רק על כל הבהמה וכלליות הוא עניין אחר לא ב' חצאין ואין החצי חזיא לאצטרופי כיון דגם בב' חצאין אין חיוב וכנ"ל [ומה שדקדקנו מדוע לא פשיט איבעי' דקידושין הנ"ל מהך דר' יוסי דזבחים הנ"ל אין לדקדק בזה כ"כ כיון דאין הדבר מפורש בהך דר' יוסי והוא רק דקדוק ולימוד רחוק שיש ללמוד זה מדבריו ולכן לא בעי למיפשט מכה"ג וכזה אשכחן בכמה דוכתי]

ומה שכתבנו אהך דשה ולא מקצת שה מדוע אין נידון בדי ח"ש הנה אין מיושב עדיין בדברינו בזה כיון דהו איבעי' דלא איפשיטא בהך דקידושין ואי נימא דב' חצאי דבר קרוים דבר א"כ אכתי שפיר הא חזיא לאיצטרופי והקושי' עדיין במק"ע והעיקר מה שכתבנו בזה בחידושינו בסוגי' דח"ש ועוד בכ"ד דרק בעניין פעולת האדם הוא דשייך דין ח"ש כמו חצי זית חלב דיש לו שם חלב כמו כזית בשוה ורק אכילה הוא דלא הוי בפחות מכזית והיינו דפעולת האדם שאסרה תורה היא האכילה הוא דיש לה שיעור כזית וע"כ גם בח"ש כיון דהוא חלק מפעולת עביר' דחשוב קצת אכילה לכן גם חלק מפעולת עביר' אין לפעול ומשא"כ כשדנין על שם הדבר זה עניין אחר הוא ושם הדבר שפיר צריך שיהי' בשלימות ואילו הי' חצי זית חלב רק קצת חלב לא חלב בשלימות לא הי' שייך גם בו דין ח"ש כלל והארכתי שם בזה מאוד ואכ"מ

והנה מה שדקדקנו בחידושינו אלה מהך דגיטין (דף מ"ג ע"א) דמקדש חצי' שפחה וחב"ח קידושי' קידושין משום דלא שייר בקניינו דמיעוטא דחצי אשה הכוונה מפאת חסרון חצי הב' לא דבעצם אין קידושין בחצי הנה גם זה אין מוכרח דאפי' המיעוט בעצם דאין קידושין בחצי מ"מ בחצי' שפחה וחצי' ב"ח י"ל דנחשב החצי חירות כל לא חצי כלל והיינו משום דהיא כל מה שבה דהיא בת קידושין וע' תוס' חולין (דף קל"ב ע"א) ד"ה וצריך לרשום מש"ש וי"ל דהתם כל שיות שבו מיחייב כו' וכן הוא בר"ן שם והיינו משום דהוא כל שיות שבו מיקרי כולי' שה וכך ג"כ מיקרי כאן כולי' אשה הואיל ולעניין קידושין הוא דדנין והרי זה כל מהות בת קידושין שבה וע' ציונים לתורה כלל (ל"ב) עש"ה והפלוגתא אי מהני קידושין בחצי' שפחה וחב"ח נ' לפי"ז דהוא אי אזלי' בתר הגוף או בתר האיכות דאי בתר הגוף אזלי' הרי היא רק