בית האוצר חלק ב קפו

אלא שזה בכמות של מניין דברים וזה בכמות גופניי ומשא"כ הך דב"ש מיחדדי טפי אינו עניין כמותי רק איכותי ששכלם מחודד יותר ועניין הספק שם אי אזלי' בתר רוב הכמות או רוב האיכות וכמובן וע"ע הוריות (דף ה' ע"א) רשב"א כו' חטאו ו' שבטים והם רובו של קהל או ז' שבטים אעפ"י שאינו רובו של קהל מביאין פר כו' וב' ענייני רוב הנ"ל דומים לכאורה לב' ענייני רוב דביטול הנ"ל היינו דו' שבטים והם רוב קהל הוא רוב כמותי ממש וז' שבטים אעפ"י שאינן רוב הוא רוב במניין דברים דכל שבט הוא לעצמו והם ז' שבטים נגד ה' אעפ"י שאין כמות הז' יחד גדול מן הה' וחשובים רוב ואולם גם בהך דז' אעפ"י שאינו כו' אמר רק דאינו רוב אבל לא דגם כשהם מועטים בגברי מן הה' יוחשבו רוב ואולם בש"ס שם משמע דגם כשהם מועטים כו' חשובים רוב ע"ש דאמר ורשב"א מ"ט כתי' והי' אם מעיני העדה נעשתה לשגגה אלמא מיעוטא דכתי' מעיני וכתי' כי לכל העם בשגגה למימרא דרובא אין מיעוטא לא הכיצד עשו ששה והן רובו כו' או ז' אעפ"י שאינו רובו כו' וע"ש ברש"י דכ' דמעיני אפי' מיעוט קהל כגון ברוב שבטים והא דכתי' כי לכל דבעי' רובא דקהל פי' במיעוט שבטים עכ"ל ומ"ש רש"י אפי' במיעוט שבטים ג"כ ק' לכאורה דבגמ' האמר רק בששה שבטים והן רובו כו' אבל לא בה' שבטים ואולי הא דנקט ששה הוא מפאת ההווה דלא שכיח דה' שבטים יהא יותר מרובים בגברי מן הז' אבל אה"נ דבה' שבטים סגי אם הם רוב קהל דכי היכי דסגי ברוב שבטים אפי' הם מיעוט קהל וכדהוזכר בגמ' ל' מיעוטא ה"ה דסגי ברוב קהל אפי' במיעוט שבטים ואולם בירושלמי שם מייתי ג"כ להך דרשב"א ואמר עלה א"ר אלעזר לא אמרו אלא ששה והן רובו הא חמשה אעפ"י שהן רובו הרי אלו פטורין א"ר יוסי בר רבי בון מתניתא אמרה כן מחצית שבטים ובלבד רוב אוכלוסין ודכוותה מחצית אוכלוסין ובלבד רוב שבטים ע"כ והיינו דלירושלמי לא מיסתבר לי' שיוחשב רוב כאשר הוא מיעוט מצד אחר מפאת המניין או השבטים ולפי"ז גם בביטול עכ"פ צריך שיהיו ב' החתיכות הקטנות גדולות יחד ככמות החתיכה האסורה דאז חשיבי רוב מצד היותם ב' אבל לא. אם הם שתיהם גם יחד קטנים מחתיכה האחת ודו"ק וגם לש"ס דידן משמע לכאורה דעיקר הרוב הוא רק ברוב הכמות ממש דהא מוקמינן קרא דכי לכל דהיינו רובא דרובו ככולו ארוב קהל וקרא דמעיני דמשמע מיעוטא אמיעוט קהל אלא דאינו מרבה לגמרי מיעוט קהל דא"כ הא תובטל הוראת קרא דכי לכל דמצריך רובא לגמרי וע"כ אמרי' דמרבה מיעוט קהל כשהוא עכ"פ רוב בשבטים וא"כ עכ"פ הא רוב שבטים מסברא לא מיחשיב רוב ומפאת קרא דמעיני הוא דמרבינן לי' אבל לולי קרא אף דהוא רוב בדברים היינו ז' נגד ה' מ"מ כיון שאינן רוב כמות הקהל לא הויין רוב ואם כן גם בהך דב' חתיכות נגד א' לא הויין רוב אם אינן גדולות מחתיכה הא' [ולפי מה שדנו קצת אחרונים דביטול ברוב הוא מפאת עניין רובו ככולו וע' שו"ת הרי"ם חיו"ד סי' (ט') א"כ יש לדון ביותר מהך דהוריות לביטול דבהך דהוריות נמי עניין הדבר ברוב הנחשב כל והוא בכלל קרא דכי לכל העם מפאת דרובו ככולו וכנ"ל ע"ש ברש"י וע"ש (דף ה' ע"ב) דר' שמעון בעי תרתי רובא בגברי ורובא בשבטים וכל שאין ב' הדברים יחד לא חשיב רק כשבט אחד ע"ש] ואולם באמת גם הך דהוריות אין לדמות לרוב דב' חתיכות נגד א' דריבוי דשבטים עניין אחר הוא דהם חלקי ציבור בעצם דהציבור מוכרח להיות כך חלוק בי"ב שבטים אלו וכדאמר בב"ב (דף קט"ו ע"ב) דגמירי דלא כלה שבטא וע"כ שפיר ז' שבטים הם רוב בחלקי צבור אעפ"י שאינן רוב בגברי ולא דמי לב' חתיכות נגד א' דהוא דבר מקריי שנחתכה חתיכה ונעשית ב' וכדומה ואין להחשיב רוב כזה אם אין כמותם גדול יותר מחתיכה האחת וגם י"ל דהך דרוב שבטים הוא רוב האיכות ואינו רוב הכמות כלל דרוב המניין בגברי היינו ו' שבטים והן רובו של קהל הוא רוב בכמות וז' שבטים כו' הוא רוב באיכות כי כל שבט יש לו מהות מעלה ועניין בפ"ע וז' שבטים הם רוב במעלות וענייני הישראליות והוא רוב באיכות ודו"ק היטיב ובאתי רק להעיר [וע' כלים פ"ה מ"ז חלקו לשלשה אחד גדול כשנים הגדול טמא וב' הקטנים טהורין ואינו עניין לכאן]

והנה עפ"י ש"ס יבמות הנ"ל דנהי דב"ה רובא לא אהני רובא משום דב"ש מיחדדי טפי ויש להם רוב באיכות ורוב האיכות חשוב רוב כרוב בכמות [וכן הך דהוריות דז' שבטים אעפ"י שאינן רוב קהל חשובים רוב הואיל והן רוב באיכות דבם רוב מעלות וענייני הישראליות וכנ"ל] יש להבין ג"כ טעם הסברא דהיתיר אין בטל באיסור להעשות איסור כמוהו והיינו דנהי דהאיסור רבה עליו בכמות מ"מ היתיר הרי הוא חשוב יותר מאיסור ולכן גם ההיתיר הוא רוב באיכות היינו בחשיבות שבו ודו"ק היטיב וע"כ לא בטל ואף דאם יובטל ההיתיר ויעשה איסור לא יהי' חשוב עוד מ"מ כל כמה שאין אומרים ביטול הרי הוא חשוב יותר והרי הוא רוב באיכות וע"כ אין מתחיל ביטול כלל ואף דגם דבר חשוב בטל מן התורה ומדרבנן הוא דלא בטל שאני התם דגם ההיתיר הוא חשוב ולדמיון חתיכה בחתיכות דאינה בטילה מפאת היותה ראוי' להתכבד הרי גם ההיתיר ראוי להתכבד ואם כן אין כאן רוב באיסור על ההיתיר מפאת החשיבות ומה שאין כן כאן דההיתיר שאנו רוצים שיובטל הוא חשוב מפאת היתירו ואילו האיסור הרבה עליו בכמות אינו חשוב לכן שפיר חשוב לי' ההיתיר מרובה על האיסור מפאת חשיבות היתירו דהוא רוב באיכות ושפיר גם מה"ת אינו בטל ועוד דדבר חשוב דבטל מה"ת באיסורין הרי עניין האיסור שבו הוא המתבטל ועניין האיסור הרי אינו חשוב דרק עצם החתיכה חשובה הואיל וראוי' להתכבד והיא דבר שבמניין וכדומה ומשא"כ האיסור הרי אין ראוי להתכבד וע"כ לא מהני לי' חשיבות העצם לעניין האיסור לשלא יתבטל עניין האיסור ומשא"כ כאן דאנו רוצים שיתבטל עניין ההיתיר עצמו ועניין ההיתיר עצמו הרי הוא חשוב יותר מעניין האיסור וע"כ נהי דעניין האיסור רבה עליו בכמות היינו בהתערב חתיכת היתיר בב' חתיכות איסור יש כאן בתערובת יותר עניין איסור מעניין היתיר מ"מ הרי עניין ההיתיר רבה עליו באיכותו וחשיבותו דעניין ההיתיר חשוב יותר מעניין איסור וע"כ שפיר גם מה"ת אין בטל דרוב האיכות חשוב כרוב הכמות וכנ"ל ודו"ק היטיב מאוד ובאתי רק להעיר

ובעניין דבר חשוב כחתיכה הראוי' להתכבד וכדומה דלא בטל אף דגם ההיתיר הוא חשוב כמותו הוא דבר הראוי להתבונן עליו באמת דמה טעם לחשיבות חתיכת האיסור למנוע הביטול הרי יש הביטול בעניין החשיבות עצמו כיון דגם ההיתיר חשוב כמותו והוא מרובה על האיסור [ובזכרוני מס' שאילת יעב"ץ דכ' בטעם דבר חשוב דלא בטל דביטול ילפי' מאחרי רבים וע"כ לפי מאי דדרשי' בסנהדרין (דף ל"ו ע"א) לא תענה על ריב לא תענה על רב שאם המופלא שבב"ד אמר תחלה דעתו אסור להם לחלוק עליו אף שהם מרובים ממנו א"כ הא חזינן בסנהדרין גופייהו דאלים קרא לחשוב שבהם שאסור להם לחלוק עליו וע"כ דכוותי' בביטול דתערובות אין ביטול בדבר חשוב. כן הוא בזכרוני מס' הנ"ל. וגם ע"ז ק' כנ"ל דבסנהדרין הרי הוא מופלא והם אינן מופלין וע"כ אין להם לחלוק עליו ומשא"כ בדבר חשוב דתערובת דגם ההיתיר חשוב מדוע לא יתבטל ואולם טעם הנ"ל בלא"ה ק' דהך דלא תענה על רב רק בדיני נפשות נאמר ע"ש בסנהדרין וע' גיטין (דף נ"ט ע"א) ותוס' שם ד"ה דכלהו ועוד יש לפקפק בטעם הנ"ל ואין להאריך בזה] והנה מצינו דוגמת זה בכריתות (דף י"ח ע"א) דאמרי' דחתיכה מב' חתיכות ספיקו חמור יותר לחייב אשם תלוי מפאת איקבע איסורא ואמאי הרי איקבע נמי היתירא ומה החומר וכי היכי דחתיכה אחת קיל ספיקו דלא איקבע לא איסורא ולא היתירא ה"נ בב' דאיקבע איסורא הרי לעומתו ג"כ איקבע היתירא ומאי עדיפותי' מחתיכה אחת

ובגליון הש"ס שלי בכריתות שם עמדנו ע"ז וכתבנו שם בקצרה בזה וזה לשונינו שם. ב' חתיכות איקבע איסורא